"אילולא הקוד הפתוח, היינו נמכרים בפחות כסף"

מניית החברה טיפסה בתקופה זו בכ-40% ועתה שווי החברה הוא כ-4.8 מיליארד דולר. לצד זה, המכירות ברבעון האחרון עלו בכ-11% לעומת הרבעון המקביל, הרווחים לא נשחקו, ותזרים המזומנים מהפעילות נשאר יציב.

"רק גדלנו", מתאר בני שניידר, מנכ"ל ומייסד קומראנט והיום סגן נשיא לפיתוח עסקי ברד-האט, את מה שעבר על מרכז הפיתוח הישראלי בשנה האחרונה.

"לא פיטרנו אף אחד, מאז הרכישה וכוח האדם במרכז בישראל גדל בכ-30%", הוא מוסיף. שניידר יתארח מחר בכנס הג'רני, שייערך בשיתוף ארנסט אנד יאנג ו"גלובס".

קומראנט, שפיתחה טכנולוגיה לתשתית מחשוב וירטואלית המשולבת בתוך ליבת מערכת ההפעלה (KVM) ומבוססת על קוד פתוח, הפכה לאחר הרכישה למרכז הפיתוח המוביל של רד-האט בתחומי הווירטואליזציה (הפרדה בין התשתית הפיזית של המחשב לתפקוד הפונקציונאלי שלו).

הצמיחה של רד-האט בשנה האחרונה לא קשורה לרכישת קומראנט, ולמעשה עד כה הטכנולוגיה שנרכשה, לא שולבה באופן רשמי בתוך מוצריה. על-פי דו"חות החברה לסוף 2008, הרכישה, שהייתה תמורת כ-105 מיליון דולר, כללה כ-4.5 מיליון דולר שהיו בקופה, כ-20 מיליון דולר תמורת נכסים ותשלומים שונים, בעיקר קניין רוחני, ועוד כ-80 מיליון דולר שהתווספו למאזן רד-האט כמוניטין. כלומר, מלבד לטכנולוגיה, לא קיבלה רד-האט מקומראנט הרבה.

הראיון עם שניידר נערך מספר ימים לאחר שהחברה השיקה את גרסת הלינוקס 5.4 מתוצרתה, שבה לראשונה משולבת המערכת מבית קומראנט שמאפשרת וירטואליזציה של הדסקטופ (VDI), מה שמספק סביבת עבודה מתאימה על המחשב האישי שמורצת על שרתי הארגון. "זה היה הרבה יותר מהר ממה שאמור היה לקרות", אומר שניידר על התזמון, "התוכניות המקוריות היו לגרסה 6.0, שמתוכננת ב-2010".

יזמים "שעשו את זה"

הסיפור של קומראנט מסמל את ההיי-טק הישראלי של העשור האחרון. את החברה הקימה ב-2005 חבורה של יזמים ומנהלים מנוסים: שניידר, ד"ר גיורא ירון, רמי תמיר, ואליהם הצטרף בשלב מאוחר יותר גם משה בר. יזמים אלו כבר רשמו ברזומה שלהם כמה אקזיטים מרשימים, דוגמת מרקורי, XenSource ,P-Cube ופנטקום.

מוצרי החברה היו מבוססים על קוד פתוח, מה שהכניס אותה בשלב די מוקדם לשיתוף פעולה עם רד-האט, והפך את הרכישה לפשוטה יחסית בסופו של דבר.

שניידר טוען בדיעבד שהקוד הפתוח סייע לעסקה. לדבריו, "אם אני משווה את זה לעומת חברות אחרות שהייתי מעורב בהן ונרכשו, הרי שהקוד הפתוח הקל את האינטגרציה. זה לא חתול בשק כמו שמקובל מבחינה טכנולוגית במקומות אחרים.

"האמת היא שבדיקת הנאותות נעשה הרבה יותר פשוט, ופרמיית הסיכון על הרכישה הרבה יותר נמוכה. יכול להיות שאם הטכנולוגיה הייתה מבוססת על קוד סגור, החברה הייתה נמכרת בפחות, בגלל שלא מכירים את הטכנולוגיה".

את התובנות הללו לקח שניידר גם לתפקידו החדש, אבל נזהר מלהמליץ באופן גורף על אסטרטגיית קוד פתוח לסטארט-אפים. "הסכנות הן אדירות בקוד הפתוח", הוא טוען, "כל חברה, לפני שהיא נכנסת לקוד הפתוח, צריכה להיזהר שלא להישאב לתוך המודל ולהיעלם. צריך להבין מראש איפה בונים את הערך.

"אני רואה אנשים שאומרים בנאיביות 'יהיה בסדר, כי יכירו אותנו בעקבות הקוד הפתוח ואז איך שהוא נבנה את המודל העסקי'. לא הייתי מעז לעשות את זה, זה מסוכן מדי".

בקומראנט הסתמך המודל העסקי על טכנולוגיית ה-KVM, שסיפקה מעין מערכת הפעלה בקוד פתוח לסביבה וירטואלית, וסביבה יישומים כגון בתחום הניהול שנמכרו.

מצומצמים בכסף וגם בפוקוס

ברד-האט, שמבססת את המודל העסקי שלה על מכירת רישיונות, תמיכה והדרכה מסביב למערכת ההפעלה החינמית של גרסת לינוקס, מספקת קומראנט בשלב זה מערכת המיועדת לניהול וירטואליזציה על-גבי המחשבים האישיים ובקרוב גם לשרתים.

שניידר ממליץ להתייחס ברצינות למציאת המודל העסקי שסביב הקוד הפתוח. "אם אין לך את הכיוון האסטרטגי שהחברה הולכת אליו ואתה נכנס לקוד פתוח, זה מתכון די בטוח להתאבדות", הוא אומר.

למרות הסיכון, שניידר מאמין כי לקוד הפתוח יש עתיד בחברות הסטארט-אפ, גם הישראליות, בעיקר בהסתמך על העסקאות של קומראנט בעצמה וכן של המתחרה Xen, שנמכרה לסיטריקס כשנה לפני כן תמורת כ-500 מיליון דולר, כמעט מבלי שהציגה מכירות גם היא. "יש אקזיטים לא רעים בקוד הפתוח", מוסיף שניידר, "הייתי מסתכל על כך כאלטרנטיבה ונכנס לזה עם עיניים פקוחות".

לרד-האט, מתברר, יש זרוע שמחפשת השקעות אסטרטגיות. שניידר, שמחפש בתוקף תפקידו חברות שיכולות להיות מעניינות, מציין כי "ברד-האט מאפשרים גם רכישה של חברות שאינן קוד פתוח", ומזכיר כי פעילות ההשקעות של רד-האט "אינה כמו זרוע ההשקעות של סיסקו. אנחנו יותר מצומצמים גם בכסף וגם בפוקוס".

ההשוואה בין רד-האט לסיסקו מתבקשת עבור שניידר, שהיה בשתי החברות לאחר שרכשו חברות ישראליות. במקרה של סיסקו זה היה עם רכישת פנטקום ב-2001 ו-P-Cube ב-2004.

"ברמה האישית, רד-האט מזכירה את סיסקו של שנות ה-90", טוען שניידר. "הגידול וכמות ההזדמנויות מתאימים למה שהיה בסיסקו לפני 15 שנה בערך. ההזדמנות שלנו היא ליצור את המהפכה שאז סיסקו יצרה בעולם התקשורת".