שרי, שירה וכל השאר

כך עקפה שרי אריסון בסיבוב את כל הלבייבים, הפישמנים, הדנקנרים והגאידמקים

לא קל היה לי למפות את התדמית התקשורתית של בכירות המשק הישראלי - ולא משום שתדמית היא לעתים דבר חמקמק להגדרה, אלא קודם כל בגלל העובדה שהן מעטות כל-כך, ומתוך אלה שכבר יש - מעטות עוד יותר מתבטאות ומוזכרות בתקשורת.

לצערי, עד שהשלמתי את רשימת 10 הבכירות בתקשורת, הייתי צריך לעבור על רשימה של כ-225 אנשי עסקים. בעברית פשוטה, זה אומר יחס של 1:22 לטובת הגברים. זהו יחס גרוע אף יותר מזה שמצאנו בשנה שעברה, מה שאומר שאין לנו כמעט גיבורות תקשורתיות בכירות עולות - וחבל.

הבדיקה היתה מעניינת, כבכל שנה, וניתן לומר בוודאות כי השנה מובילה את טבלת הבכירות (והבכירים) בתקשורת אשת העסקים שרי אריסון. מכירים?

מנתוני יפעת מחקרי מדיה עולה כי שרי אריסון קיבלה חשיפה תקשורתית ב-7 החודשים הראשונים של השנה בשווי של לא פחות מ-10 מיליון שקל - וזה רק בעיתונות. המתכון לקבלת חשיפה בסדר גודל פנומנלי שכזה הוא: מאבק מתוקשר וחריג עם נגיד בנק ישראל, גירושים מבן-הזוג עופר גלזר והשקת ספר חדש תוך חשיפה של יכולות תקשור.

וכך, עקפה אריסון בסיבוב את הגאידמקים, הדנקנרים, התשובות, הפישמנים, הלבייבים - ובעצם את כולם.

כאן המקום לציין כי כשליש מהכותרות שקטפה אריסון היו למעשה כותרות שליליות - רובן סביב החשיפה השנויה במחלוקת של יכולות התקשור שלה וביקורת על ספרה החדש. עובדה זו, למרבה הפלא, לא מורידה משווייה הכספי של החשיפה, וזאת משום שהדיון הציבורי שעוררו הביקורות השליליות ליבה את השיח סביבה וייצר גל כותרות נוספות.

אריסון לא הסתפקה בחשיפה חסרת תקדים בתקשורת. בזכותה נכנסו לטבלת 10 הבכירות בכותרות עוד 3 נשים: איריס דרור, שהיתה יד-ימינה ועזבה את קבוצת אריסון ברעש תקשורתי גדול, התברגה במקום השלישי; אפרת פלד, מנכ"לית קבוצת אריסון, במקום השביעי; ואירית איזקסון, יו"ר ישראכרט, ששמה עלה כמועמדת להחלפת יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר, נועלת את העשירייה. כלומר - קבוצת אריסון תופסת בטבלה 4 מקומות מתוך 10.

במקום השני בטבלה ממוקמת בכירה בעולם המדיה והפרסום, שנכנסה שלא בטובתה לעמודים הראשיים של העיתונות הישראלית, והיתה לאחת הנשים המדוברות ביותר בתקשורת השנה. מדובר כמובן בשירה מרגלית, המשנה למנכ"ל רשת, שהיתה אחת מקורבנות התקיפה של דודו טופז.

מרגלית נחשפה בעיתונות בהיקף ששוויו נאמד בכ-2 מיליון שקל, בכתבות שהופיעו בעיקר בעמודי הכותרת של העיתונים היומיים אך גם במדורים הכלכליים. כמעט מיותר לציין כי מרגלית וכל אדם בר-דעת היו מוותרים על חשיפה שכזו. במקרה זה שווי החשיפה התקשורתית שמובא כאן משמש רק כאינדיקטור לרמת העניין של העיתונות בפרשה.

גליה מאור, המנכ"לית המוערכת של בנק לאומי, ממוקמת במקום הרביעי, עם חשיפה מוערכת של כ-560 אלף שקל. מאור עלתה לכותרות לאחר שחוזה ההעסקה שלה הוארך למרות שהגיעה לגיל פרישה, וכן זכתה לחשיפה לאחר אירועים שבהם נטלה חלק וסביב פתיחת הבלוג שלה באתר הבנק.

במקומות החמישי והשישי ממוקמות שתי נשים בעלות עוצמה, האחראיות על תשלובות מזון ענקיות, והמשותף לשתיהן השנה הוא מינוי מנכ"ל שביצעו. למי שעדיין לא ניחש, מדובר ביו"ר תנובה, זהבית כהן, ויו"ר שטראוס, עפרה שטראוס.

כהן, הממוקמת במקום החמישי עם חשיפה של כ-543 אלף שקל, הוזכרה בתקשורת כמי שבאה לעשות סדר בתנובה, מינתה את אריק שור לתפקיד המנכ"ל, מונתה למועצה הלאומית לכלכלה ועוד.

שטראוס, שהנמיכה השנה באופן קיצוני פרופיל תקשורתי, ממוקמת במקום השישי עם שווי חשיפה של כ-420 אלף שקל. היא מוזכרת כמפרסמת הגדולה בישראל, נתנה דוגמה אישית כאשר קיצצה בשכרה, מינתה את גדי לסין לנשיא ומנכ"ל שטראוס ורכשה את תמי 4.

* הכותב הוא מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים.