שלי יחימוביץ': "איש עסקים ישראלי מוכן לרכוש את תדיראן"

יחימוביץ' סיפרה ל"גלובס" כי איש העסקים ביקש שלא להיחשף בשלב זה, אולם ניתן לומר כי מדובר בבעלים של מפעל מתחום הטקסטיל וב"אדם רציני" כדבריה ■ ההחלטה לסגור את המפעל בעפולה ולפטר את מרבית 350 העובדים נתפסה עד לאחרונה כצעד בלתי נמנע לכאורה

"איש עסקים ישראלי פנה אלי אתמול בערב וגילה כי הוא גיבש קבוצת משקיעים שמוכנה לרכוש את מפעל המזגנים תדיראן קרייר ולהפעיל אותו כעסק חי" - כך עדכנה היום חברת הכנסת שלי יחימוביץ' את ועדת הכספים, בדיון שעסק בהחלטת חברת קרייר האמריקנית לסגור את המפעל בעפולה ולהעביר את הייצור לסין.

יחימוביץ' סיפרה ל"גלובס" כי איש העסקים ביקש שלא להיחשף בשלב זה, אולם ניתן לומר כי מדובר בבעלים של מפעל מתחום הטקסטיל וב"אדם רציני" כדבריה. מסתבר כי הוא כבר פנה בעניין לקרייר האמריקנית אך לא זכה עדיין לתשובה, ולכן פנה גם אל משרד הרצוג פוקס נאמן, שמייצג את החברה בארץ.

בדיון השתתף היום גם משה ממרוד, בעל השליטה בחברת "קריסטל", שחתמה לפני מספר חודשים על הסכם עקרוני לרכישת הפעילות של תדיראן-קרייר, כאשר אחד התנאים בהסכם הוא שהייצור יעבור לסין ואילו קריסטל רק תייבא את המזגנים. ממרוד הדגיש כי בתנאי הגלובליזציה של היום המפעל לא יכול להיות רווחי עוד, אולם ציין כי אם הוא יקבל סיוע מהמדינה, קריסטל תשקול לרכוש אותו. לדברי ממרוד, אם המדינה מוכנה באמת לסייע, יש לבנות תוכנית עסקית בתוך כשבועיים, שתוכיח את ההיתכנות הכלכלית של המהלך.

נזכיר כי ההחלטה לסגור את המפעל בעפולה ולפטר את מרבית 350 העובדים נתפסה עד לאחרונה כצעד בלתי נמנע לכאורה, כחלק ממגמה שבה קשה מאוד להתחרות בייצור מסין. אפילו בהסתדרות טענו שלא ניתן להילחם בכוחות הגלובליזציה, אלא אם המדינה מתערבת. על כך אומרת ל"גלובס" יחימוביץ': "זו תפיסת עולם שגויה, לא מוסרית ולא כלכלית לחשוב שאין מה לעשות. אם הצעת החוק שלי שנועדה להגן על ייצור הטקסטיל בארץ כבר עומדת לעבור בקריאה שנייה ושלישית, אין סיבה שזה לא יצליח גם בתחומי ייצור אחרים. ואם הנשיא אובמה יודע להגן על מפעלי הצמיגים בארה"ב, אז אין סיבה שישראל תעשה פחות מאמריקה למען העובדים שלה".

יחימוביץ' גילתה כי על פי נתוני משרד התמ"ת, מתברר כי חברת קרייר קיבלה במרוצת השנים כ-60 מיליון שקל ממרכז ההשקעות. "לא יכול להיות שבעלי החברה יהנו מהרבה מאוד עושר בזכות הסיוע של המדינה, ואילו העובדים יצאו בלי כלום. המדינה צריכה לזכור גם שהרבה יותר משתלם לסייע למפעל כזה, מאשר לשלם אחר כך דמי אבטלה או הבטחת הכנסה ל-350 מפוטרים".