אצל ביבי בחצר

שנה לא רעה היתה לבנימין נתניהו. טקסי סיכום השנה בעיצומם וכבר בשניים מהם גרף רה"מ את המקום הראשון והוכתר כאיש השנה בפוליטיקה ובכלל. הצלחתו לכבוש מחדש את לשכת רה"מ אכן ראויה לציון לשבח, אבל אם היה מוענק התואר עבור טאקט, ספק אם היה נתניהו זוכה בו.

בליל ראשון בערב, בשעה 23:30, הגיעו רה"מ ורעייתו שרה לאירוע הרמת הכוסית של "חוג תגר" של הליכוד. קומץ ותיקי התנועה שנכח במקום הרים גבה. אף אחד כבר לא חשב שרה"מ יגיע, בטח לא על רקע האבל הכללי שאפף את המדינה נוכח הטרגדיה האיומה של משפחת רמון שנודעה כמה שעות קודם לכן.

נכון, לא מדובר באבל הפרטי שלו, וראש ממשלה אינו צריך לסטות משגרת יומו, אבל אי נוחות קלה אופפת את ההחלטה, בעיקר לאור העובדה ששעה לפני הגעתו לאולם בפתח תקווה, עוד הכתיב הודעת אבל רשמית והודיע על שינוי הלו"ז למחר בשל רצונו להשתתף בהלווייתו של סרן אסף רמון ז"ל. אפילו את פגישתו עם השליח האמריקני, ג'ורג' מיטשל, דחה נתניהו ביממה, ואף ביטל את השתתפותו באירוע שתוכנן למחרת של הכשרת היישוב, אבל על האירוע הפוליטי הוא לא חשב לוותר.

המורדים מודאגים

אמש הוכיח נתניהו שעל אף הניסיונות להתחבר לשטח, הוא עדיין לא שם. "יש בממשלה אווירה טובה", אמר, "זה הדבר הכי חשוב, יותר מגודל הקואליציה", הכריז בפני חברי הכנסת והשרים, שהוזמנו לפאטיו במעונו הרשמי בירושלים להרמת כוסית לרגל השנה החדשה.

מעניין אם גם בשולחן העגול שמסביבו, בו ישבו אנשי האגף הימני בליכוד, או "המורדים החדשים" כפי שהם מכונים - הח"כים ציפי חוטובלי, דני דנון ויריב לוין - היתה הזדהות עם הדברים, או שהוחלפו שם מבטים תמהים. גם סלט עלי הרוקט עם רימונים והלחמניות שהונחו על השולחנות (100 שקל למנה על חשבון משרד רה"מ) לא הצליחו להרגיע אותם מהתרגיל שעשה להם נתניהו, כשטירפד להם את הכנס שערכו בשבוע שעבר על רקע הקפאת הבנייה בהתנחלויות ומנע מהשרים להגיע, תוך איומים על כיסאם. מרבית השרים, דרך אגב, כבר מצטערים שנכנעו ללחצים.

אלה שעשו לנתניהו את המוות בשבועות האחרונים, לא בדיוק מסכימים לקביעה הזו של רה"מ - זו על האווירה החיובית. ההיפך, רובם מודאגים, תוהים לאן נתניהו מוביל וכבר מגבשים מהלכים כדי להקשות עליו. אחד הרעיונות שעלו הוא כינוס של חוגים קטנים, סגורים, כאלה שלא תוזמן אליהם התקשורת, ששיאם יהיה באירוע גדול מרכזי שיתקיים בחול המועד סוכות, סטייל עצרת המונית בכיכר לציבור הימני ולחובשי הכיפות. גם ח"כ דנון לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים בשבועות הקרובים ומתכנן אירוע ביש"ע, שיתקיים גם הוא בסוכות.

זה לא שהם איבדו אמון ברה"מ, ההיפך. הם סבורים שנתניהו ימני בדיוק כמוהם, אלא שהוא לא חזק מספיק לעמוד בפני הלחץ של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. בראייתם, המהלכים של נתניהו נובעים מחולשה, ואת מי שחלש, כידוע, צריך לחזק. ולכן הלחץ יגבר מצידם: עצרות, עצומות, כנסים, כל אלו נועדו להביא את רה"מ לנקודה שבה יוכל לומר לנשיא ארה"ב, שאין לו מנדט לביצוע תהליכים מדיניים. גורם מדיני בכיר הודה השבוע שהמחשבה הזו נכונה: אנשי הימין אכן נותנים רוח גבית לנתניהו אל מול האמריקאים ומאפשרים לו לומר להם שיש דברים שהוא לא יכול לעשות, שיש דברים שהציבור הישראלי לא יוכל לחיות איתם.

אווירה טובה

לא סתם חיזק נתניהו את הצד הימני ברשימת הליכוד לפני הבחירות לכנסת. לפני שבועיים סיפרה חוטובלי באחד מכנסי הרמת הכוסית, שנתניהו פנה אליה להצטרף לליכוד בטיעון שהוא רוצה שתחזק את האגף האידיאולוגי של התנועה. נתניהו, שידע מלכתחילה שלא יוכל להגיד 'לא' לאמריקאים, היה צריך מישהו שיעשה זאת עבורו. כשמסתכלים על זה מהזווית הזו, ההתבטאויות הקיצוניות של האגף הימני והאיומים במרד תורמים לנתניהו, אבל מצד שני, אם הם יילכו עם זה עד הסוף - הם עוד אלה שיפלגו את הליכוד, תוך שהם מנצלים את חוק מופז, שנתניהו עצמו הזדרז להעביר כדי לפלג את קדימה.

המורדים בליכוד הם לא הבעיה היחידה של נתניהו. הוא אמנם אמר אתמול שיש אווירה חיובית בממשלה, אבל לאחר שהשתמש בכל התותחים הכבדים שלו כדי למנוע משרים להגיע לכנס המורדים ואחרי שאיים לפטר שרים כדי להעביר את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל בכנסת, לא ברור על איזה אווירה טובה הוא מדבר.

האם גם בסיעת הבית היהודי שאמורה להתכנס בקרוב לדון על הישארותה בממשלה סביב סוגיית הקפאת הבנייה, מרגישים שהאווירה חיובית? והשר סילבן שלום, שלא זכה להיות חבר בקבינט וראה איך נתניהו מצרף לפורום היוקרתי את יו"ר ש"ס, השר אלי ישי? מה הוא אומר? ומה חושבים מורדי העבודה?