רשות ני"ע נחושה לא לאפשר ללאומי להשתתף בהצבעה על צים

רשות ני"ע דבקה בעמדתה שלא לאפשר את השתתפותו של לאומי , המחזיק ב-18% ממניות החברה לישראל ומלווה של צים, בהצבעה על הסדר החוב של צים. לעומת גישתה הנוקשה בנושא זה, הרשות בוחנת גישה מקלה לגבי ניגודי עניינים לכאורה של גופים מוסדיים, בהסדרי חוב. מדובר על ניגודי עניינים שאינם נוגעים לזיקה לבעל השליטה.

כך למשל, ניגודי עניינים לכאורה מצויים אצל גופים מוסדיים המחזיקים בכמה סדרות אג"ח של חברה ההולכת להסדר חוב; או אצל גופים מוסדיים המחזיקים הן אג"ח והן מניות של החברה. לגבי שתי הסיטואציות האלה, הרשות בוחנת עמדה מקלה, בעיקר לגבי סיטואציה של החזקת אג"ח מכמה סדרות.

הרשות בוחנת גישה שלפיה סיטואציות כאלה לא ייחשבו כניגוד עניינים מראש, אלא כל מקרה ייבחן לגופו. באותם מקרים שבהם ניגוד העניינים לא ברור וזועק לשמיים אלא מצוי בתחום האפור, הרשות לא תאסור את השתתפותו של אותו גוף מוסדי בהצבעה על הסדרי החוב. זאת מתוך הכרה, שגישה נוקשה לא תאפשר כמעט השתפותו של אף גוף מוסדי בהצבעה.

עו"ד פנחס רובין, המייצג את החברה לישראל בהסדר החוב של צים, מברך על עמדת הרשות המתגבשת בעניין זה. לדבריו, "הם שוקדים על המדוכה והיתה להם הארה נכונה נוכח מורכבות מצב שוק ההון, והם הבינו שאם דבקים בעניין אישי עד כלות, אזי יפוסו מצביעים מן הארץ".

"גם בית המשפט העליון התייחס לחשש שמא מרוב סיווגים לא יוותרו מצביעים או תיווצר אנדרלמוסיה בריבוי מצביעים מחמת ניגודי אינטרסים קלים או רחוקים. צריך ליצור גם פרקטיקה ולא רק תיאוריה שתאפשר מהלכים תקינים של שוק ההון. ברשות ני"ע, המטוטלת נעה מקיצוניות לקיצוניות ונעצרת במקום הראוי. הנקודה היתה מדי קיצונית וכעת היא מאזנת את עצמה".

לדברי רובין, "הנושא הזה התחדד מאוד בהקשרים משיקים כיוון שאצלנו הנושא היא אינטרס מנייתי מול אינטרס אג"חי. התוצאה העגומה שיכולה להיוותר מכך היא שלא יישארו מצביעים. צריכות להיות פרופורציה ומידתיות. עדיין לא ראיתי עמדה מגובשת סופית אך דבר אחד ברור: יש מחשבה מחודשת כדי לפתור את הפלונטר".

"כשניגוד העניינים בולט לעין ודאי שתהיה עמדה נוקשה, אך בשטחים האפורים אם יילכו בגישה הזו, אי אפשר לתפקד. השאלה היא כמה מרחיקים לכת בפוטנציאל ניגוד העניינים, והשרירות עלולה להביא לכך ששופכים את התינוק יחד עם המים".