מופע הלילה האחרון בהחלט

*"מופע הלילה של ליאור שליין", תוכנית אחרונה, ה' 22:00, ערוץ 10

בלי שהתכוונתי לכך, תרמתי למותה בטרם עת של תוכנית האירוח היחידה כמעט במקומותינו, בוודאי היחידה שמשודרת מדי ערב בפריים-טיים של ערוץ ארצי: אני מחבב ומכבד את שליין, צוחק מדי פעם מהבדיחות שלו, אוהב את הדרך שבה הוא משוחח עם מרואייניו - ובכל זאת, לא הפכתי לצופה קבוע. לפיכך, האשמה ב-4% וקצת רייטינג שצברה בממוצע תוכניתו, היא גם בי ובשכמותי.

הכישלון של שליין מצער מפני שהוא ממחיש את דלות החומר בתעשייה המקומית: הבדיחות שלו לא הצחיקו מספיק ולעיתים קרובות היו אף מביכות, קצת כמו המערכונים של "שבוע סוף" - אלא שבניגוד להם הוא ניסה לשמור על רמה. משום כך הוא נאלץ להסתפק בכחמישית מאחוזי הצפייה שלהם.

יהיה עצוב מאוד אם מישהו יסיק מהכישלון של שליין שאין מקום לתוכנית אירוח בפריים-טיים או בפורמט לייט-נייט, אבל ראוי שייקח בחשבון שאין מקום לתוכנית כזאת על בסיס יומי (אין כאן מספיק פרסונות שמצדיקות תוכנית כזאת), ושהיצע הכותבים הקומיים המוכשרים מוגבל בערך למה שיש ל"ארץ נהדרת" להציע.

אשר לשליין עצמו, מגיע לו שנכבד בצפייה את תוכניתו האחרונה, ובסיומה נמחא לו כפיים מתוך תקווה לראותו שוב בקרוב.

כך חולפת תהילת עולם: פוסט מורטום

דודו טופז אצל קובי מידן, ו' 17:15, 23:00, ערוץ הביוגרפיה

בין כל הספיישלים שליוו את מותו, ועד שלא ייחשפו הסרטים התיעודיים אודותיו (של אילן שושן ושל דורון צברי), יספק ערוץ הביוגרפיה, שבדרך כלל משדר ביוגרפיות תוצרת-חוץ, גם זווית ישראלית אקטואלית - מסמך תיעודי ששואב את מקור עוצמתו דווקא מהאירועים שקרו אחריו.

קובי מידן, שנהג לקיים ראיונות "פסיכולוגיסטיים", מארח כאן את טופז לשיחה גלויה. לטופז לא היתה מעולם בעיה עם חשיפה - וגם כאן הוא מדבר על דימויו הציבורי, על דיכאונותיו, על השימוש בסמים, על הנשים בחייו, על רגעי התהילה ועל רגעי השפל (כלומר השפל היחסי - בהשוואה למה שעוד היה נכון לו).

בעיקרון, התנגדתי מטעמי מצפון ל"פסטיבל הטופז" שהתקיים כאן לאחר מותו של האיש, ושניסה להציג אדם מסוכן באור חיובי. אבל נדמה כי חודש לאחר מותו, ראוי אפילו טופז למידה מסוימת של רחמים.

המשדר (שישודר גם מחר, שבת ב-10:30 וב-18:00), בכל מקרה, הוא מעניין.