צבי זיו ואיליק רוז'נסקי מסכמים

אז מה למדנו מהמשבר? מה למדנו ממנו ביומהולדת הראשון לאחד המשברים הפיננסיים הגדולים מאז ומעולם? אוקיי, מעולם לא ניהלנו עסקים, מעולם גם לא ננהל, אנחנו בסך הכול עיתונאים שחוו את המשבר באמצעות המסכים וכל מה שיש לנו ללמוד מהמשבר הזה הם אותם כללי אצבע בנאליים שאנחנו חוזרים וכותבים עליהם שוב ושוב בכל משבר, יהיו מאפייניו ועוצמותיו אשר יהיו:

א. זה כל כך פשוט: בתקופה של גאות, התקווה גוברת על הפחד והיא משבשת כל היגיון. בתקופה של שפל, זה בדיוק ההיפך: הפחד גובר על התקווה ומשבש כל היגיון;

ב. שוק שורי מתחיל בדרך כלל את חייו באותה דרך מסורתית - ריביות ברצפה, כי ריביות נמוכות הן עורק החיים של השווקים;

ג. פסימיות עמוקה ודיכאון עמוק הם שני תנאי המפתח לשוק שורי, בדיוק כמו שאופוריה חסרת גבולות ועליצות משכרת הם שני תנאי המפתח לשוק דובי. השוק השורי של החודשים האחרונים צמח בדיוק מהנקודה שבה כל הכותרות השחורות ותסריטי האימים עיטרו את העיתונים: שרשרת קריסות, פשיטות רגל תאגידיות, מיתון שלא רואים את סופו ובקיצור, תחושה שסוף העולם הגיע. אז זהו, שלא.

המסקנה היא שמשקיעים חייבים לקרוא עיתונים מסיבה אחת פשוטה: לבדוק לאיזה כיוון צועד ההמון - ואז לפנות לכיוון השני. אז מתי השחור בעיניים הופך להזדמנות נדירה? נו, אנחנו לא חכמים כאלה בשביל לדעת, אחרת לא היינו ממשיכים לשרבט לכם מדי סוף שבוע כמה מאות מילים.

לקחם של האנשים החכמים

האנשים החכמים באמת עשו את המכה שלהם ואולי כדאי ללמוד מהם מה הם למדו על המשבר. לכן, החלטנו להביא ציטוטים של שני אנשים חכמים מאוד שכתבו השבוע מאמרים במדורים הכלכליים המתחרים על ניסיונם מהמשבר. האחד הוא צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, והשני הוא איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן. החלטנו להביא כמה ציטוטים מהגיגיהם ולהצמיד אליהם טקסט שלנו מפרי דמיוננו הפרוע - מה לדעתנו הם היו צריכים לכתוב על המשבר.

איליק רוז'נסקי: "מינוף אינו נתפס בעיניי כדבר רע... נוצר בשווקים מצב אבסורדי, שבו חברות גרועות עם נכסים כושלים שגייסו מזומנים לפני המשבר נהנו בשוק ההון מפרמיה גבוהה... במשבר הגענו לשלב זיהוי ואיתור הבעיה, בשלבים האלה נוכחתי לדעת שמה שמבדיל את חברתנו וחברות טובות ואיכותיות אחרות הוא ההנהלה..."

המאמר הדמיוני: "היה איזשהו שלב ששוק ההון תגמל את ההנהלה האיכותית והטובה של דלק נדל"ן על כל עסקה שלנו. נו, טוב, בשלבים האלה נוכחתי לדעת שמה שמבדיל את חברתנו הוא ההנהלה, כן, זה אני בכבודי ובעצמי. ואז, החלטתי ללכת בגדול, לרכוש את עסקי ילמולי בשווייץ ב-12 מיליארד שקל. כינסתי מסיבת עיתונאים, הרבצתי הופעה, אמרתי שזו עסקת הנדל"ן הכי גדולה שעשתה חברה ישראלית, קיבלתי זמן מסך, סוף-סוף עמישראל הכיר את ההנהלה האיכותית והטובה של דלק נדל"ן.

"ואז הגיע המשבר הארור. ההנהלה האיכותית והטובה של דלק נדל"ן בראשותי התעשתה מהר. נסוגנו מילמולי והתחלנו להפשיל שרוולים. המשבר הארור המשיך להכות. המניות צללו, תשואות האג"ח המריאו ליותר מ-100%, יצחק (תשובה) ניסה לעשות איזה הסדר ובסוף העביר את המשקולת של דלק נדל"ן, עם ההנהלה המצוינת שלה, מקבוצת דלק לתיק הפרטי שלו, שגם ככה מפוצץ בבעיות משלו, כמו אג"ח במיליארדים של אלעד.

ואז הגיע הנס, איזה נס זה היה, ממעמקי האדמה, מול חופי חיפה. לא להאמין, פרץ גז טבעי במיליארדים! מניות קבוצת דלק קפצו כמעט פי 7 לשווי של כמעט 7 מיליארד שקל. הביטחונות של יצחק קפצו במקביל, ולכל הקבוצה יש עכשיו אוויר לנשימה.

"זה הזמן שההנהלה האיכותית והטובה של דלק נדל"ן החליטה לפרוש כנפיים, לנצל את המומנטום ולנוח על זרי הדפנה. יצחק הנדיב לא ויתר על הבחור האיכותי שלו כל-כך בקלות והעניק לי בתמורה מענק פרישה של 5 מיליון שקל וחוזה ייעוץ של 150 אלף שקל לחצי משרה (בינינו, אני לא מבין כל-כך בשביל מה, ניחא). אולי זה מה שלמדתי באמת מהמשבר: לא חשוב מה אתה עושה, הכי חשוב איך אתה מציג ומשווק את זה: הנה, אפילו נתנו לי לכתוב עד כמה אני מנהל איכותי".

צבי זיו: "מבחינה משקית עדיף להמשיך ולנהל את המערכת ברמת הון עצמי שנדרשת לסיכונים הגלומים במחזור עסקים 'נורמלי' ולא להטיל על צרכני המערכת הבנקאית פרמיית ביטוח מוגזמת, כתוצאה מהמשבר..."

המאמר הדמיוני: "עמדתי בראש הארגון שהשמיד 1.5 מיליארד דולר במכשירים פיננסיים אקזוטיים, לא בדיוק 'סיכון גלום במחזור עסקים נורמלי', ולולא פרמיית הביטוח המוגזמת, כלומר, העניין הזה עם 'הלימות ההון' שהמפקח על הבנקים חזקיהו הכריח אותנו, מי יודע לאן היינו מגיעים.

"אתם בוודאי תוהים איך אישרתי השקעה כל כך גדולה, מיליארדים, במכשירים עם שמות משונים כמו SIV, MBS או CDO. אל תהיו קטנוניים. אוקיי, לא ממש הבנתי ממה מורכב הקוקטייל הזה, סמכתי על ראשי החטיבות שהביאו את זה לשולחני. האמת? עכשיו אני מבין שגם הם לא הבינו באלכימיה הפיננסית שייצרה ניירות מגובי נכסים, נגזרים על נגזרים, מוצרים אקזוטיים ושאר פירות וירקות בשמות שונים ומשונים.

"אני לא חושב שיש לי אחריות אישית להשמדה הענקית הזו. ככה עבדה המערכת הזו, ואני, מה אני בסך הכול. בורג קטן במערכת הפיננסית המשוגעת הזו. אוקיי, אז בורג גדול שמרוויח לא מעט. אל תצפו ממני להבין את מה שגדולי הבנקאים בעולם לא הבינו, הבנקאים של סיטיגרופ, של מריל לינץ' ושל ליהמן ברדרס. תגידו תודה שאנחנו עוד על הרגליים.

"אל תטרידו אותי עם אחריות אישית וכל הבאזז הזה שרוצה להפיל עליי את האשמה על מה שקרה עם ההשקעה הגדולה של הבנק במכשירים הנפלאים. אני מזכיר לכם את הדברים של יעקב פרנקל, סגן יו"ר AIG: זה לא האנשים, זו המערכת, הפאקינג מערכת, שזרעה כזה הרס וחורבן.

"אם בכל זאת אתם רוצים לדעת את מה שלמדתי מהמשבר, בסדר, אהיה גלוי-לב: איבדנו קצת את הראש. התשואות שהבטיחו לנו המכשירים הללו הכניסו אותנו לסחרור. הסחרור שיבש לגמרי את המודלים לניהול סיכונים. הפכנו לליברלים מאוד בניהול סיכונים רק כדי לקבל תשואה עודפת בטווח הקצר, כדי לשפר בכל מחיר את הרווחיות וכמובן את הבונוסים תלויי הביצועים שלי. לא הבאנו בחשבון את ההפסדים האפשריים וגרמנו נזק כבד לבנק. והדבר הכי חשוב שלמדתי: כל זה ממש לא הזיז לי בחשבון הבנק, יצאתי ממנו עם עשרות מיליונים, ואתם יכולים לקרוא בהנאה את מה שלמדתי מהמשבר".

eli@globes.co.il