רם כספי: "כל הטייקונים ישרדו את המשבר. שקשוקה - המאכל האהוב עליי"

"כל הטייקונים של היום ישרדו את המשבר. ה-common wisdom, השכל הישר המשותף, יגבר על האמוציות וייערכו הסדרים עם מחזיקי האג"ח באופן שכספי החוסכים למיניהם יישמר. מי שלקח כסף מחוסכים צריך להיות אחראי גם להחזרתם של הכספים. יחד עם זאת, על הנאמנים והנציגים של מחזיקי האג"ח לגלות אורך-רוח ולהסכים לפריסת חוב למועדים ובתנאים שיאפשרו לפירמות לשרוד".

כשעו"ד רם כספי אומר את זה, תסמכו עליו שהוא יודע על מה הוא מדבר. עורך הדין הוותיק, מחולל העסקאות המנוסה, נמצא במרבית צומתי ההכרעה המשמעותיים בשוק ההון וכבר ראה דבר או שניים בקריירה שלו.

בראיון חגיגי ל"גלובס" לרגל השנה החדשה, הוא מבקש לזרוע זרעי אופטימיות בקרקע החרוכה של המשק, בתקווה שכולנו נצליח לדמיין את הפריחה שהוא רואה בעיני רוחו. הוא גם מדבר על הטעויות שעשו חלק מהטייקונים, שבגללה מצאו עצמם נתונים "לחסדיהם" של מחזיקי האג"ח, נותן להם ולמוסדיים עצה כיצד רצוי להתמודד עם הבעיה בלי שאיש ירגיש פראייר, מפרגן לרוחניות החדשה של שרי אריסון, ומגלה לנו מהו המאכל האהוב עליו. רמז: מורכב מביצים ומעגבניות.

"נולדתי אופטימי ואמות אופטימי", אומר כספי. "אני מאמין שהעולם יתגבר על המשבר הכלכלי הגדול הזה, ושכנסתכל לאחור בעוד מספר שנים נגיד תודה לבן ברננקי ולנגידים האחרים שהזרימו חמצן למשק, כי בלעדיהם היינו יכולים להיות במשבר באמת גדול".

כספי לא עיוור. הוא רואה ושומע את מה שקורה היום במשק. למעשה, הוא זה שנמצא בחדרי חדרים עם חלק מהטייקונים ומחזיק להם את היד (מטפורית, ואולי גם לא) בדרכם להכריז הכרזות פומביות שעלולות להטביע את שווי הפירמות שלהם לקרקעית האוקיינוס. "זו תקופה לא קלה. אין חיוך. החיוך נמחק לאנשים מהפנים, וזה מצער. אני קם בבוקר שמח וחוזר הביתה קצת עצוב, כי אני רואה מה עובר עליהם. משפע עסקאות עברנו לטיפול בחלק הלא סימפטי של הפירמות, לקשיים, להסדרים עם המערכת הבנקאית ועם מחזיקי האג"ח. זה לא נעים".

עם זאת, מוסיף כספי באותה נשימה: "זה נכון שכשארה"ב מתעטשת מדינות מסוימות חוטפות דלקת-ריאות, אך אנחנו בישראל נמצאים בשלב של ההתעטשות. אין כאן משבר כלכלי עמוק. אם נהיה חכמים, הצינון יחלוף במהרה".

רק מצוננים

בשבועיים האחרונים לא הרגשנו שאנחנו רק "מצוננים". זה היה יותר דומה ל"שפעת חזירים", אם כבר שואלים מונחים מעולם הרפואה. הודעת המצוקה של אפריקה-ישראל על כך שלא תצליח לפרוע את חובות האג"ח שלה ב-2011, הרעידה את אמות הסיפים בשוק. נבהלנו. זמן קצר אחר-כך הצטרפה גם צים ל"חגיגה" (למחלה) עם בשורות לא נעימות משלה, על קשיים כספיים ובעיות בגיבוש הסדר עם נושיה השונים. בין-לילה כמעט, הפכה המילה "פירוק" - בהקשר של ספינות הדגל הישראליות הללו - לפופולארית במיוחד, וההספדים על כספם של הטייקונים הגדולים החלו. "יהיו חילופי שחקנים בשוק ההון", החל השוק להתלחשש.

כספי לא שותף לטרנד החדש של ההספדים בטרם עת. להיפך, הוא בטוח שבישראל לא יהיו שינויים משמעותיים בזירה הזאת. "לא נראה כוכבים נופלים בשוק ההון, וגם לא כוכבים עולים. מי שרוצה להיות הכוכב הבא, שילך לתוכנית כוכב נולד. איזה דברי הבל אלה לחשוב שהשחקנים בשוק ההון יתחלפו. אם פירמה מסוימת חייבת 10 או 20 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, אני לא רואה שחקן חדש שיוכל לקחת על עצמו היקף חוב כזה, אלא אם כן מחזיקי האג"ח יבואו לקראתו, הן בפריסה של החוב והן בתנאיו. ואז נשאלת השאלה: אם מחזיקי האג"ח יבואו לקראת שחקן חדש, מדוע שלא יבואו לקראת הפירמה הקיימת?!".

■ איך אתה צופה שלב לבייב ומשפחת עופר יעברו את התקופה הזאת?

"שם המשחק היום זה הישרדות. איש לא חלם, בחלום הכי שחור שלו, שבבוא יום פקודה, בבוא מועד פירעון הקרן של האג"ח, הוא לא יוכל למחזר את החוב. וזה עקב אכילס. כשצים הצטיידה באוניות ולב לבייב התפשט ורכש פעילות נדל"ן מחוץ לישראל, הם לא חלמו שבאמצע הפעילות יהיה צריך לפרוע ולא יוכלו לחדש. הם חייבים הארכת מועד".

כספי, אופטימי כתמיד, בטוח שמחזיקי האג"ח יגיעו עם החברות שנקלעו למצוקות כספיות להסדרים. למה? לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת ההפסד. לדעתו, הם פשוט מספיק חכמים לדעת שהאלטרנטיבות להסדר הרבה פחות טובות להם. "אם מחזיקי האג"ח המוסדיים חושבים שיוכלו לפרוע את הקרן בלי שלפירמה יש אפשרות לחדש את קווי האשראי החוץ-בנקאיים שלה על-ידי גיוס אג"חים חדשים, הם פשוט חולמים. זה מצב דמיוני. המוסדיים מוכרחים להסכים לדחיית מועדי הפירעון של האג"חים".

■ מוכרחים?

"מחזיקי האג"ח יכולים לא להסכים להסדר ולהכניס את הפירמה לפירוק. זו תמיד אופציה. אולם צעד קיצוני כזה יגרום נזקים בלתי הפיכים, גם לפירמה וגם למחזיקי האג"ח, ובמצב כזה מתקיימת המימרה 'חיבוק של דוב'. הצמד חמד ימשיך ולא ייפרד זה מזה. בתוכנית הסדר, הסיכוי של המוסדיים לראות את הכסף גדול יותר מאשר אם יכניסו את הפירמות לפירוק. אם כי זה מאוד ימצא חן בעיניי אלה שחושבים שצריך 'להעניש' את בעלי ההון, בעלי השליטה בחברות הציבוריות. ואני אומר לא! לא צריך 'להעניש' אותם, אבל הם צריכים לתת למחזיקי האג"ח ליהנות מתנאים יותר טובים בהסדרים".

■ ומה עם בעלי השליטה? איפה הוויתורים שלהם?

"אין ספק שבעלי השליטה צריכים לתרום את התרומה שלהם, ואני לא מדבר על הסיסמה להביא כסף מהבית, כי לא תמיד הם לקחו כסף הביתה. אם בעלי השליטה 'לקחו כסף' אז גם ציבור מחזיקי המניות לקח כסף, ומהם אי אפשר לדרוש להחזיר כסף. יחד עם זאת, בעלי השליטה כן צריכים לבוא לקראת מחזיקי האג"ח במספר דברים, שאחד מהם הוא האפשרות שחלק מהאג"ח יהיה ניתן להמרה במניות של הפירמה. אם הפירמה תצליח ומחיר המניות שלה ינסוק, אלה שסיכנו את כספם ייקחו חלק גם בהצלחה".

■ יש גם מחזיקי אג"ח שאין להם סיבה לדאגה. קבוצת אי.די.בי, טבע, כימיקלים לישראל וחברות נוספות נמצאות, בינתיים, במצב טוב. כספי: "אי.די.בי. נערכה בצורה מעולה למשבר. צריך להסיר את הכובע בפני נוחי דנקנר ששמר על נזילות גבוהה מאוד. לכימיקלים לישראל, לסלקום, לפרנטר, לדלק, לדסק"ש ולפירמות גדולות נוספות אין בעיה. אבל אם מישהו השקיע בנדל"ן בחו"ל, מתחילים סימני שאלה ותהיות מה הסיכוי שהנדל"ן ברוסיה או בארה"ב יחזור למצבו שהיה לפני מספר שנים".

■ בעולם הגלובלי ניתן לצפות ברצינות שחברת נדל"ן בשליטה ישראלית לא תשקיע בחו"ל?

"זו הערה נכונה, אבל יש מדינות שבהן מחירי הנדל"ן ונכסים אחרים עלו לרמות כאלה שזה היה בלתי סביר בעליל גם בזמן שנרכשו, בתקופת השגשוג. היו מחירים לא הגיוניים. כבר אז היו צריכים לעלות סימני שאלה למה לקנות במחיר כזה או בכלל. גם בהחלטה של קנייה בתקופת גאות יש את השיקולים הכלכליים, האם זה עוד יעלה והאם יש כוח בשוק לקנות את הנכסים האלה או לשכור אותם. היו מדינות שכאשר שמעת על מחירים כאלה אמרת 'מה קרה? מצאו שם זהב או נפט מתחת לבניינים?'".

■ אתה מבקר את שיקול-הדעת של מי שנקלע לצרות היום, כמו לבייב ומשפחת עופר, על החלטות שעשו טרם המשבר.

"אני לא רוצה לפגוע בלבייב. הוא איש טוב, שכל זמן שהצליח כולם צחצחו לו את הנעליים, תרתי משמע. אבל אני בעד גישה שמרנית. אין לי בעיה עם אנשים שמסכנים את הכסף של עצמם. לאדם מותר לעשות בכספו מה שהוא רוצה. אבל ברגע שהוא מגייס חוב גם מהמערכת הבנקאית וגם מהמוסדיים הוא צריך לראות עצמו כאילו הוא מנהל את כספי הבנקים ואת כספי הגופים המוסדיים, הוא צריך לשמור אמונים לכסף שלהם ולא להיכנס לעסקאות שהן לא קונסרבטיביות ולא לקחת סיכוני יתר".

מאמין לשרי אריסון

לא רק המשבר הכלכלי הסעיר את עולמם של הטייקונים השנה. שיחת היום בתקופה האחרונה היתה שרי אריסון, שהפתיעה את כולם כשחשפה שהיא מתקשרת ומקבלת מסרים מלמעלה. כל זאת, לאחר שניהלה מאבק מתוקשר מול נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בפרשת הדחת יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר.

כספי שימש כיועצה וכנציגה של אריסון במו"מ להשגת פשרה בפרשת דני דנקנר, הגם שרשמית הוגדר כיועץ לדירקטוריון. אולי זו הסיבה לכך שבעוד שרבים במעגל החברתי והמקצועי שלו בוחרים להתייחס בציניות ובלעג לגילויים של אריסון על עולמה הרוחני, הוא מפרגן לה. "שרי אריסון היא ייחודית. היא אישה אמיצה שאומרת בפומבי את מה שהיא חושבת. יכולים לבקר אותה, אבל היא כנה עם עצמה. אני מאוד אוהב שהיא אומרת שיש לה תקשורת עם כוחות עליונים לנו. לי אין תקשורת כזאת. הלוואי שהיתה לי. אני מאמין לה. היא הולכת עם האמת ועם היושרה האישית שלה, ואני בטוח במאה אחוז שהיא מאמינה בדברים שהיא אומרת".

■ אתה חושב שאריסון נהגה נכון בפרשה?

"עמידתה האיתנה להגנתו של דנקנר, ראויה להערכה. בעל שליטה אחר שנגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים היה אומר לו 'אנחנו לא רוצים לראות אותו כצ'רמן', היה מתקפל בדקה, כי הוא היה עושה לעצמו חשבון למה הוא צריך 'לריב' עם הנגיד ועם המפקח, והיה מקריב את הצ'רמן. היא לא הקריבה את דנקנר".

אני אוהב שקשוקה

47 שנים - כמעט חצי מאה - משמש כספי עורך דינם של כל "המי ומי". הוא מנצח עבור אנשי עסקים וראשי המשק, הסולתה והשמנה של הכלכלה הישראלית, על עסקאות של מיליארדים, מייצג פוליטיקאים בעניינים שונים ולא מוותר עד היום גם על הליטיגציה בתיקים המורכבים שנקרים בדרכו.

במשרדו שברחוב יעבץ בתל-אביב, לצד ערימות התיקים והמסמכים שעליהם הוא עובר מדי יום, מונח שלט עץ מעוצב שעליו נחרטו, בגאווה מתובלת בהומור אופייני, צמד המילים: "ד"ר שקשוקה".

"אני אוהב שקשוקה. זה המאכל האהוב עלי. זה אוכל גזעי", אומר האיש שטבע את המונח "שיטת השקשוקה" בעולם העסקים הישראלי.

לדבריו, המונח נולד בתמימות במהלך המשא-ומתן לרכישת מניות צים על-ידי משפחת עופר. "לחברה לישראל היו 50% ממניות צים ולממשלה, שביקשה למכור את מניותיה, היו 50%. אנחנו היינו המציעים היחידים. הגשנו הצעה שהיתה רחוקה מהערכות השווי שלהם, ולכן אמרתי להם שננסה לשפר את ההצעה מבחינתנו, ושהם ירדו קצת מבחינתם. שש פעמים שיפרנו את ההצעה שלנו ושש פעמים הממשלה ירדה במחיר, אך עדיין היה פער. כשהבנתי שזה עלול לפוצץ את העסקה, אמרתי לכולם: 'בואו נעשה שקשוקה מכל ההצעות. נעשה ממוצע של כל שש ההצעות שהיו מכל צד ובסך-הכול 12 הצעות'. וכך עשינו.

"ב-4 אחרי הצהריים במסיבת העיתונאים אמר יוסי רוזן: 'גמרנו את העניין הודות לשיטת השקשוקה של רם כספי'. חצי מהנוכחים הכירו את הסיפור והבינו את זה כמו שזה, אבל החצי השני, בעיקר העיתונאים, הבינו את זה אחרת".

■ יכולת לדמיין שמונח כזה תמים ייתפס בציבור כשם נרדף לקומבינה וליחסי הון-שלטון?

"ממש לא. זה בסך-הכול שם שבחרתי כדי לתאר את שיטת הממוצעים, סתם שם. יכולתי באותה מידה להגיד לבן או יוגורט. פיתחו את זה למפלצת, לשם גנרי ולמילת גנאי. זה קשקוש. חוץ מזה, המצאתי כל מיני דברים חוץ מ'השקשוקה'. המצאתי גם את הביטוי 'ברשות ובסמכות' בפרשת השב"כ. אולי אני צריך להתחיל לבקש זכויות יוצרים".

* זה הכעיס אותך?

"לא הכעיס ולא עצבן. כשיאיר כספי, חברי, ידידי ושותפי במשרד, הביא לי את השלט לחדר שעליו כתוב 'ד"ר שקשוקה' מיד תליתי אותו בגאווה. יש גם שלט 'ד"ר שקשוקה' קטן יותר בחדר של יאיר.

"יום אחד הציבור יבין ש'שיטת השקשוקה' זה בסך-הכול שם לתהליך של שיטת הממוצעים. זו האמת, ואם מישהו רוצה לאמץ את זה למחוזות אחרים אז הוא טועה. היום כבר שמעתי מונח חדש: 'הוא שקשק אותו'. יש כבר הטיות למונח שלי - 'הוא שוקשק', 'השתקשקו'. זה די משעשע".

הסיכום השנתי של רם כספי

■ השנה שחלפה: "אחת השנים המאתגרות".

■ אירוע ששימח אותי השנה: "נאום בר-אילן של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושוב כנראה מתגשמת המימרה: 'רק הליכוד יכול'. שוו בנפשכם אם אהוד ברק או ציפי לבני היו מקפיאים את ההתנחלויות, מאות אלפי אזרחים היו פוקדים את כיכר רבין!".

■ אירוע שהעציב אותי השנה: "העמדתו לדין של אהוד אולמרט. לצערי, חזקת החפות נרמסה בטרם משפט".

■ על מה מתחרט ובמה גאה: "איני מתחרט ואני גאה בכך".

■ ההישג של השנה: "פסק הדין בענייננו של עו"ד יגאל ארנון נגד שלמה פיוטרקובסקי".

■ מאחל לעצמי לשנה הבאה: "שנת בריאות והמשך עשייה".

■ מאחל למדינה לשנה הבאה: "שנגיע סוף-סוף להסדר עם העם הפלסטיני".

היועמ"ש הבא לפי כספי: עו"ד דן שינמן

בסוף ינואר הקרוב תסתיים כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, וההימורים על מי יהיה היועמ"ש הבא כבר בעיצומם. שעון החול עד למינוי אוזל במהירות, אך לעו"ד רם כספי חשוב שוועדת האיתור הציבורית שתוקם לצורך בחירת היועמ"ש הבא, לא תפספס בשל כך את הדבר החשוב מכול: ההזדמנות לשנות.

כספי: "בחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא היא הזדמנות פז להפיח בכהונה רמת המעלה משב-רוח רענן, ובעיקר להוציא את מערך הייעוץ המשפטי הממשלתי מהקיבעון שבו הוא נתון, שמסרס ומאיין את סמכויות ואת עבודת הממשלה ושריה. היועץ המשפטי לממשלה נקט עמדה "זה בגיץ"; אם את, הממשלה, לא תעשי כדבריי, ותוגש עתירה לבג"ץ, הוא יתערב. היועצים המשפטיים הפרוס במשרדי הממשלה השונים אמורים לייעץ במישור המשפטי בלבד, ולא לקבוע תכנים של מדיניות".

היום, מוסיף כספי, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה אומרים בעיקר "לא" לכל יוזמה כמעט שהממשלה מנסה לקדם. "קל מאוד להגיד 'לא'. כשאומרים 'לא' לא מסתבכים. שימצאו את ה'כן'. לצערי, הם לא עושים את תפקידם, הכול תקוע".

■ על מי היית ממליץ כמועמד ראוי לתפקיד?

"על דן שינמן, עורך דין שצבר ידע וניסיון מוכח במשך עשרות שנים של פעילות ברוכה. אין עורך דין - בוודאי מקרב המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד - שאין לו לקוחות שהיו, שיש או שיהיו להם קשרי גומלין עם המדינה. אם ניישם את "עקרון הפסילה" בשל ניגוד עניינים פוטנציאלי, לעולם לא ימונה משפטן בעל שיעור קומה מהמגזר הפרטי. בהיעדר מועמד מהמגזר הפרטי ניתן לשקול מועמד ראוי מהאקדמיה, שגם משלב ניסיון מעשי מוכח, כדוגמת פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך".

■ ומה איתך? לא היית רוצה את התפקיד?

"ראשית, אני איאלץ לחתום על מסמך ניגוד עניינים מכאן ועד למטולה ובחזרה, באופן שימנע ממני תפקוד כלשהו. שנית, אני מעדיף פי אלף שיטילו עלי לנהל את המשא-ומתן להסדר שלום עם נציגי העם הפלסטיני ולמטרה לאומית זו אני מוכן להתייצב על אתר".