מה אתם רוצים מהטייקונים

לעג לאנשי עסקים מזהירים כמו לב לבייב ודומיו והצגתם באור שלילי היא פופליזם זול

דר' גד אריוביץ הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמאים

הצגתם של יזמים ואנשי עסקים מזהירים כמו לב לבייב באור שלילי מוחלט בגלל קשייהם הנוכחיים בעסקים, היא פופליזם זול והתעלמות מהתרומה החשובה שתרמו למשק הישראלי במשך שנים רבות.

כדי להסיר ספק: איני מנסה בשום פנים לרמוז שפעלו משיקול אלטרואיסטי וברור לי שעשו זאת רק בכדי להגדיל את עושרם הפרטי.

ישראל אינה משופעת במחצבים ורמות השכר בה אינן נמוכות, ולכן, המדינה צריכה להתחרות בעולם העסקים הבינלאומי בין השאר, באמצעות כוח אדם עתיר ידע ויזמות.

מוסכם ומקובל שמדינת ישראל הצליחה בגדול בתעשיות ושירותים עתירי ידע שהם היום הסקטור המוביל במשק הישראלי. מה שאולי לא מוטמע עדיין בציבור הוא הפוטנציאל הכלכלי הטמון למדינה קטנה כמו ישראל ביזמות בינלאומית. יזמות בעסקאות בינלאומיות יכולה לתת לישראל מנוף אדיר לצמיחה כלכלית לשנים רבות וכתוצאה מכך עלייה מתמשכת ברמת החיים לתושבי המדינה.

לבייב ותשובה עברו מיזמות מקומית ליזמות ועסקים בינלאומיים. בכך הם מרימים תרומה גדולה לצמיחה הכלכלית של ישראל, בסביבת פעילות שנהפכת ליותר ויותר גלובלית.

יש לנו כל הסיבות לשאוף שמדינת היהודים תצטיין ביזמות עסקית בינלאומית. היזמות היא תחום קשה לתורת הכלכלה מכיוון שקשה להגדירו ואחת כמה וכמה לכמתו ולהכניסו לנוסחאות.

הכלכלן האוסטרי הדגול שומפטר היה הראשון שהכנים את גורם היזמות וחשיבות כגורם מרכזי לצמיחה הכלכלית עוד בראשית המאה הקודמת. שומפטר, שחקר את הגורמים להתפתחות כלכלית של מדינות, טען שיזמות, המצאות ושינויים טכנולוגיים הם הגורם המרכזי לצמיחה כלכלית של ארצות לאורך זמן. כיום הולך ותופש מושג היזמות מקום יותר ויותר חשוב בתורת הכלכלה המודרנית.

במדינות המפותחות מתקבלים כישלונות עסקיים בהבנה, שם ברור לקהילת העסקים שהכישלון הוא חלק טבעי של הפעילות הכלכלית. הכישלונות שם אינם מקור ללגלוג ולא נהפכים לבמה לריקוד על הדם.

יזמות היא משאב כלכלי, וככל משאב, לעולם יש בו מחסור. אם נמשיך להציק למיטב היזמים הישראלים שנמצאים כרגע בקשיים ונעודד את "מסדר הביזיון" ליזמים שכשלו (שנמצאים לדעתי רק בקשיים זמניים), נהפוך להיות "ארץ אוכלת יזמיה". בסופו של דבר נגיע למחסור ביזמים, וביזמים טובים במיוחד, דבר שיפגע מאד בצמיחה הכלכלית שלנו.

נושי הטייקונים אינם מבינים עד כמה חשוב היזם לארגון העסקי. דרישות בעלי החוב בכלל, ובעלי חוב מוסדיים בעיקר, לפרק חברה הנמצאת במצב של נבצרות זמנית להחזיר חוב, אינה חכמה. בעלי החוב אינם מעריכים את ערכו של היזם ובעל הבית, לחברה. למשל, אפריקה ישראל ללא לבייב וללא האינטרס שלו להבריא את החברה, תהיה בעלת שווי פיננסי נמוך בהרבה מאשר אפריקה עם לבייב.

בעלי החוב צריכים לשאול את עצמם האם כונס הנכסים או ניהול מקצועי חדש יהיה מסוגל לעשות עסקים, למשל, ברוסיה. הן קשריו המיוחדים של לבייב הם שהשיגו את הקרקעות המרכזיות והמעורכות ביותר במוסקווה. רק מי שמכיר את 'ממלכת הצדיקים' ברוסיה, מבין עד כמה חשוב לבייב כיזם להבראת עסקיו.

משלם המסים בישראל אינו צריך לעזור לטייקונים בצרה, אבל מכאן ועד להפיכתם למצורעים ומשוקצים ארוכה הדרך. עזרה ממשלתית - לא ולא. הערכה, טפיחה על השכם וסימפטיה - כן, והרבה.