1. אדלר-חומסקי-ורשבסקי

זאת הייתה השנה של אדלר, חומסקי ו-ורשבסקי. צמיחה גבוהה, 20 פרסומות בראש "הזכורות והאהובות", מיתוג מוצלח לבזק ופלאפון, בולטות בתקשורת, פרסים בתחרויות, ואפילו הפיאסקו בבורסה לא הצליח לקלקל את החגיגה. מעל הכל יזכור המשרד את השנה כשנת מהפך: זה שמדברים עליו בגלל כישורים, ולא בגלל קשרים

שותפים: ראובן אדלר, אייל חומסקי, אורי עיני (3%) אמיר גיא (3%)

מנכ"לים משותפים: אורי עיני ואמיר גיא

שנת יסוד: 1996

עובדים: 400 (כולל 140 עובדים ב-15 החברות הבנות)

לקוחות בולטים: בנק הפועלים, בזק, שופרסל, פלאפון, פסגות, פרוקטר & גמבל, אאודי, כביש 6

תקציבים מנוהלים ביוני 2009: 227.8 מיליון שקל

צמיחה מחצית ראשונה 2009: 13%

השנה שהייתה: הרעב שיש באדלר חומסקי ורשבסקי להפוך למשרד המוביל בישראל נראה השנה גדול מתמיד. על פי מדד משרד הפרסום של השנה של "פירמה", לאדלר-חומסקי הייתה את השנה הכי מוצלחת ביחס לביצועים הממוצעים של 30 המשרדים הגדולים בשוק - ביצועים שהכתירו אותו בתואר. אדלר-חומסקי ניהל קרב צמוד מאוד עם מקאן אריקסון - המשרד הגדול בישראל למעלה מעשור - והצליח לגבור עליו בנקודות בודדות בלבד.

ההישג הגדול ביותר השנה של המשרד הוא לא רק הגידול הפנומנאלי בהיקפי תקציבי הפרסום שהוא מנהל (13%) - ועוד בשנת מיתון עם ממוצע צמיחה שלילי של 5%- לכל השוק, כשרבים אחרים איבדו תקציבים - אלא דווקא בתדמית הנתפסת של המשרד. הוא לא רק מיצב עצמו כמי שעשוי להפוך למשרד המוביל בישראל, אלאגם כמתמודד ראוי לתואר. מלבד הצמיחה, המשרד גם הוביל על פני המשרד הגדול בשוק, מקאן-אריקסון, בפרמטרים כגון דעת הקהל ("זכורות ואהובות") ואזכורים ברשת האינטרנט, ודי השתווה לו בפרמטרים, כגון נאמנות לקוחות, תדמית בקרב מפרסמים ותקציבים.

נראה כי השנה, לאחר שנים ארוכות בהן המשרד הוזכר לטובה קודם כל בגלל קשרים, בעיקר אלה של ראובן אדלר, ורק אחר כך בגלל כישורים, התהפכה הקערה על פיה. המשרד קיבל את חותמת הכשרות של מי שעושה עבודה טובה וקונסיסטנטית, ומסוגל לייצר עבודת מיתוג מרשימה, כדוגמת העבודה שנעשתה עבור בזק, או ליצור שפה תקשורתית יוצאת דופן שזכתה לשבחים מקיר לקיר בענף הפרסום, כגון השפה התקשורתית החדשה של פלאפון. אם מצרפים לזה קמפיינים בולטים אהובים וזכורים, כגון אלה שנעשו עבור טורנדו, וזכייה באריה ברונזה בתחרות הפרסום בפסטיבל קאן, התוצאה היא אכן שינוי בתדמית הנתפסת של המשרד.

המהפכה התפיסתית בנוגע למשרד לא הושגה ברגע, כי אם במאמץ מתמשך של שנים. זה החל במינויים של אורי עיני ואמיר גיא לניהול המשרד, ובהכרה של הבעלים, איל חומסקי וראובן אדלר, שיש להותיר את הניהול המקצועי בידי מישהו אחר. השניים הביאו עימם תפיסות ומתודות של משרד גדול ומסודר - מה שהיה חסר מאוד במשרד שפעל עד אז בצורה כמעט אינטואיטיבית, ולא תמיד ידע להתמודד עם הגידול המשמעותי בהיקפיו משנה לשנה.

נראה שבניגוד למצופה, אדלר, ובעיקר חומסקי, אכן שחררו לשניים את מושכות הניהול היומיומי, והתרכזו בלעשות את מה שהם יודעים לעשות כה טוב - לשמר תקציבים, ולפעול להגעתם של תקציבים חדשים למשרד. התוצאה היא משרד שמתנהל היטב, מהווה מקור משיכה לכוח אדם משובח בענף, ובמקביל מסוגל לייצר עבודה שנתפסת טובה.

אגב, מדובר בהישג תדמיתי לא מבוטל לאור המשבר שעבר המשרד רק לאחרונה. בחודש יולי 2008 בחש כל ענף הפרסום ביציאה של ראובן אדלר ואייל חומסקי מההחלטה המוטעית לצאת לבורסה: הנפקה שהחלה בקול תרועה רמה, והסתיימה אחרי שמונה חודשים בלבד ברכישה חוזרת של המניות על-ידי הבעלים. בסיכומו של דבר העניקו אדלר וחומסקי למשקיעים תשואה שלילית של 8%- על מחיר ההנפקה. לכאורה עלול היה סיפור כזה ליצור השלכות לא פשוטות לעתיד המשרד, בעיקר אם לוקחים בחשבון שבתהליך היו מעורבים גם לקוחות שלו, אך במבחן התוצאה האפקט היה שולי, אם בכלל.

עם הפנים ל-2010: למרות השנה המצוינת שעברה על המשרד, הוא אינו יכול לנוח על זרי הדפנה. הפער בגודל בינו לבין מקאן-אריקסון עדיין קיים, כשלמקאן יתרון בנושא משמעותי שלאדלר-חומסקי אין עדיין פתרון אמיתי - רכש המדיה. גם הצמיחה הדרמטית עלולה שלא לחזור, שכן חלק ניכר ממנה נבע ממהלכים שיווקיים גדולים של לקוחות, כמו בזק ופלאפון. זה לא קורה כל שנה. במקביל, המשרד יסיים את 2009 עם אובדן תקציב טורנדו - כ-22 מיליון שקל במחירים ריאלים - שמשהו יצטרך לכסות עליהם. בענף מעריכים שתקציב אלקטרה (שבגללו עזב טורנדו) עשוי להגיע כולו למשרד, אבל זה עדיין לא משהו שרואים בקופה.

קטגוריה נוספת משמעותית בה לוקה המשרד היא תחום המזון. אדלר וחומסקי משקיעים מאמצים לא מבוטלים בניסיון להשיג את תקציב תנובה - בינתיים ללא תוצאות - אך אין ספק שגם בגזרה זאת עשוי להתרחש שינוי.

ולא פחות חשוב: השנה האחרונה הייתה שנה של שינויים ומינויים במקאן, המתחרה המרה ומובילת השוק מזה שנים, עם כניסתה של איריס בק לתפקיד המנכ"ל. יש להניח כי במקאן לא יושבים שאננים ומחכים שאדלר יעברו אותם ברגל קלה, כך שהתשובה שלהם תגיע בגדול בשנה הבאה.

לדירוג המלא של "משרד השנה": כל המשרדים, כל הנימוקים