ועדת חודק ממליצה להקשיח התנאים בהנפקת אג"ח קונצרניות

חברות אשר מנפיקות אג"ח יעשו בעתיד שיעבוד שלילי לטובת המוסדיים, במסגרתו יתנו התחייבות של המנפיק שלא לתת שיעבוד חדש לטובת צד ג' לאחר ההנפקה, למעט במקרים מיוחדים ובאישור מחזיקי האג"ח. כמוכן לא יורשו החברות לבצע שינוי של השליטה בחברה שתגייס אג"ח ללא קבלת אישור מוקדם של מחזיקי אגרות החוב או העמדה לפירעון מיידי (שלא ביוזמת המנפיק) של סידרה אחרת של אגרות חוב של המנפיק או חוב אחר של המנפיק. החברות יאפשרו העמדה לפירעון מיידי של החוב למחזיקי האג"ח. כמו כן, הגופים המוסדיים יחויבו לקבל מידע מפורט לגבי כל הנפקה ולבחון אותה באופן עצמאי בתוך הבית לפחות 7 ימי עבודה לפני ההנפקה.

אלו הן המלצות הביניים המרכזיות ביותר שפרסמה היום להערות הציבור ועדת חודק, שהוקמה על ידי הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, ידין ענתבי, לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת אג"ח לא ממשלתית.

כמו כן, עולה מהמלצות הביניים של ועדת חודק כי יהיו שורה של קובננטס (אמות מידה פיננסיות) מינימאליים שיקבעו טרם הנפקת האג"ח ויחייבו את החברות המגייסות ואשר יאפשרו חדלות פירעון או העלאת ריבית אוטומטית עם הרעה בתנאי הנייר.

כמו כן, הפסקת דירוג חוב, העמדה לפירעון מיידי של סדרה אחרת, שינוי שליטה בחברה, שינוי בפעילות מרכזית בחברה, מיזוג פעילות בחברה, הרחבת סדרת אג"ח ללא אישור וביצוע עסקאות עם בעלי שליטה ללא אישור מראש יאפשרו פירעון מיידי. בהורדת דירוג תהייה העלאה אוטומטית של הריבית המשולמת, כמו כן, תהיה תוספת ריבית במקרים של אי עמידה בקובננטס. לאחר מכן, בהתאם לתנאים שנקבעו בהנפקה, יטופל נושא בכירות החוב בשלב הסדר החוב.

בוועדה, בראשות עו"ד דוד חודק המשמש יו"ר הוועדה, חברים ענת לוין, אהרון קצרגינסקי, דן אבנון, גילי כהן, אריק פרץ, ענת פייער ופרופ' אסף חמדני שייעץ לוועדה.

המלצות ועדת חודק מתייחסות לשני נושאים בדבר ההסדרה הרצויה בשוק האג"ח הלא ממשלתי הסחיר והלא סחיר. האחד הוא איכות המוצר, הנוגעת להיעדר אמצעים להבטחת זכויות החוסכים לפירעון החוב, והשנייה היא חשש להיעדר יחס הולם של סיכון האגרות חוב לגובה הריבית. אגב, בעיות אלו קורות בשוק הראשוני אך משפיעות באופן משמעותי גם על השוק המשני, ואולם בשלב זה הוועדה מתייחסת רק לשוק הראשוני.

"ניסינו לזהות כשלים ולסייע לשוק הצעיר מאוד בניסיון לעשות קפיצת דרך ודילוג אבולוציוני של שנים בהתפתחות שוק ההון. וזה מה שעשינו", אמר היום עו"ד דוד חודק, שהסביר כי "כחלק מלקחי המשבר העולמי והעובדה שמדובר בשוק צעיר אנו רוצים להתמודד עם גל ההפקות החדש שהתחיל ולטובה, ומטרתנו היא הגנה טובה יותר על כספי החיסכון הפנסיוני". עם זאת, בנוגע לטענה הנשמעת לא אחת כנגד המוסדיים על הנפקות אג"ח ללא בטחונות, לדברי חודק לא מדובר בבעיה. "אין ריבוי של בטוחות בעולם. זה לא החשוב, החשוב הוא לקבוע קובננטס".

על מנת לפתור את הכשלים הקיימים באופן הפעילות הנוכחי של המוסדיים ובמערכת היחסים בין מנפיק האג"ח-החתם-הנאמן-והגופים המוסדיים, נדרשת לדעת אנשי הוועדה התערבות רגולטורית של הממונה על שוק ההון. חובת הכנת אנליזה פנימית מעמיקה על ידי הגוף העצמאי לפי כל הנפקה שהגוף בוחן האם להשתתף בה, תוך שהנפקות עם ייעוד גיוס "כללי" יוגבלו והקמת "לשכת רישום" לאג"ח פרטיות לא סחירות שתעקוב אחר כל האג"ח הלא סחירות שמונפקות כולל אחר אירועים "עיקריים" בחיי האיגרת.

כמו כן, גוף מוסדי לא יוכל להשקיע באג"ח בטרם קיבל לידיו את התשקיף, טיוטת התשקיף, דו"ח הצעת מדף או מזכר ההנפקה כאשר תנאי האג"ח, שטר הנאמנות על נספחיו ודו"ח דירוג - לפחות שבעה ימי עסקים לפני המועד להגשת הזמנות או הצעה לרכישת האג"ח. זאת גם בנוגע להרחבות של סדרות אג"ח קיימות.

בנוסף, גוף מוסדי יחויב לקבל מידע אקטואלי ב"מזכר הנפקה" שיתקבל טרם רכישת אג"ח לא סחירה של גוף לא מדווח, בדומה לתשקיף כאשר לאורך חיי החוב של האג"ח יתקבל מידע שוטף לא סחירה של גוף לא מדווח. גוף מוסדי לא יהיה רשאי להשקיע באג"ח שאינה כוללת התחייבות של המנפיק למתן מידע שוטף ומיידי לאורך חיי החוב. עם זאת, המידע עדיין יהיה נחות לזה הניתן לבנקים בעת העמדת אשראי, ויתאפשר לחברה המנפיקה לסרב למסור מידע במידה ומתן המידע יפגע בניהול עסקי החברה.

כמוכן, הוועדה ממליצה ששטר הנאמנות של אג"ח הנרכשת על ידי גוף מוסדי יכלול התניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות (קובננטס) שעל החברה הלווה לעמוד בהן אחרת האגרות יועמדו לפירעון, שניתן יהיה לסטות מהן, ויכללו קביעה מפורשת לגבי האם האג"ח תירשם למסחר בבורסה בעתיד או בלשכת הרישום לאג"ח לא סחיר, האם לחברה המגייסת מותר לבצע עסקאות מהותיות המשפיעות על רווחיותה, רכושה או התחייבויותיה, עם בעלי השליטה בה ללא אישור מוקדם מהמוסדיים.

בנוסף, ועדת חודק ממליצה שהאג"ח יסווגו בהתאם לקיומן של בטוחות ובהתאם לבכירות החוב. כלומר, בחינת האג"ח לא תיעשה רק לפי דירוג החוב (מה הסבירות שהחברה תהפוך לחדלת פירעון) אלא תכלול בנוסף את יכולת החזר החוב היה וחברה הופכת לחדלת פירעון. לדברי חודק, "ניתן להסתפק בשלוש קטגוריות אג"ח מובטחות הכוללות שעבוד ספציפי בשווי מתאים או שיעבוד צף במגבלות ששומרות על מסת רכוש ברמה מתאימה לקרן האג"ח; אג"ח לא מובטחות בכירות, שבאופן חוזי קודמות לבעלי האג"ח הנחותות; ואג"ח לא מובטחות נדחות. כמו כן, הוועדה שוקלת גיבוש שטר נאמנות לפיו השוק יפעל.