שפת השוק: מי ישלוט בבנק לאומי אחרי ההפרטה?

ההנחה היא שמי שיבקש להגיע ל-20% ממניות הבנק, יהיה אחד הגורמים שכבר זכו להיתר שליטה, כלומר, שיש בידיהם כבר יותר מ-5% ועברו את הסינון הרגולטורי המחמיר פחות

השבוע קראתי שהממשלה החליטה למכור את אחזקותיה בבנק לאומי גם ללא גרעין שליטה. למה הכוונה?

בעקבות המשבר של ויסות מניות הבנקים ב-1983, נאלצה הממשלה להלאים את כל הבנקים הגדולים, מלבד הבינלאומי. הכוונה היתה להפריט אותם בהקדם האפשרי, ובאמת בשנות ה-90 הופרטו מחדש הפועלים, המזרחי ודיסקונט. לעומת זאת, בבנק לאומי נתקל התהליך בקשיים ובעיכובים רבים.

ההפרטה המדוברת, וכאן אנחנו מגיעים לעניין הגרעין, היא של חלק קטן אך משמעותי ממניות הבנק; כבר כיום נמצאים כ-49% מהמניות של לאומי בידי הציבור, ועוד כמעט 40% בידיהם של משקיעים גדולים כמו קבוצת אי.די.בי, דלק, עזריאלי, מגדל ושלמה אליהו.

אם כך, זה אומר שלמדינה יש בסך הכל 11%. איך שולטים עם אחזקה כזאת?

המדינה לא מנהלת ישירות את הבנק, מפני שהחוק אינו מתיר זאת. ההלאמה שהמדינה נאלצה לבצע לבנקים הגדולים לאחר קריסת מניות הבנקים הכתיבה הפרדה בין הרשות המבצעת לבין הניהול השוטף של הבנקים. האחזקות של המדינה מתנהלות באמצעות ועדת מניות והיא זו שממנה את בעלי התפקידים בבנק.

מי שכן יכול להיות גרעין שליטה, כלומר שיש לו מספיק מניות כדי להוביל מדיניות ולמנות דירקטורים או את המנכ"ל, הוא מי שמסוגל לרכז בידיו 20% ממניות הבנק, או קבוצה של משקיעים המסוגלים לחבור לצורך הקמה של גרעין שליטה. אבל היכולת להגיע לנתח כזה חייבת לעבור דרך בנק ישראל, בגלל החשיבות המערכתית של הבנקים. המבקשים לגבש גרעין כזה נדרשים לעבור בדיקה רגולטורית מקיפה לפני שבנק ישראל יתיר לממשלה למכור להם את האחזקות שלה.

איך מפקחים על מבנה השליטה?

לפי חוק הבנקאות, המפקח על הבנקים צריך לבדוק ולאשר כל שינוי מהותי באחזקות של בעלי העניין הגדולים. למשל, החוק קובע שמשקיע שרוצה להחזיק ב-5% ממניות של בנק חייב לקבל "היתר שליטה".

מי שיבקש לגבש גרעין שליטה יידרש לעבור הליך רגולטורי מפרך שעשוי להימשך שנה ואפילו יותר. המפקח על הבנקים יוודא שהגרעין המבקש מחזיק בהון עצמי פנוי (כלומר, ללא שעבודים) בסכום כפול מסכום הרכישה. כמו כן, הוא יערוך בירור מעמיק של הקשרים העסקיים של המבקשים בחברות ציבוריות אחרות, בעלי עניין שהמעורבות העסקית שלהם עשויה להוות בעיה במקרה שהם הופכים גם לגורם משפיע בתאגיד בנקאי.

אז מי בעצם מועמד לרכוש את גרעין השליטה?

כאן החידוש הגדול. בתיקון לחוק הבנקאות, שהתקבל ב-2004 לפי המלצות ועדת מראני, נקבעו הנחיות למקרה שהמדינה תמכור את המניות שלה בתאגיד בנקאי בלי שגובש קודם לכן גרעין שליטה כלשהו. עד היום נרתעו בבנק ישראל מהפרטה כזאת.

מה בעצם זה אומר, הפרטה לפי חוק מראני?

הפעם התהליך הוא הפוך: המדינה תמכור את המניות שלה בבורסה, ואם גורם כלשהו יבקש אישור להגיע ל-20% ממניות הבנק, הוא יידרש לפנות למפקח על הבנקים כדי לאשר את הרכישה ולהפוך בפועל למחזיק גרעין השליטה. ההנחה היא שזה יהיה אחד מהגורמים שכבר זכו להיתר שליטה, כלומר, שיש בידיהם כבר יותר מ-5% ושהם עברו את הסינון הרגולטורי המחמיר פחות.

צרו איתנו קשר *5988