דן הלמן: "לא מעניין אותי להיות ראשון בכל מחיר"

מנכ"ל קרנות הנאמנות של הלמן אלדובי מוטרד פחות מהיקף הגיוסים הנמוך לקרנותיו ויותר מהביצועים שלהן ■ ברור לו ש-9 קרנות נאמנות זה לא מספיק, אבל הוא לא מתפתה לטרנדים, וכן מוצא הצדקה פיננסית בקרנות האקזוטיות שבניהולו

אחד מסימני ההיכר של בית ההשקעות הלמן אלדובי הוא קרנות הנאמנות האקזוטיות שלו - למשל, קרן "חוג הקוטב הצפוני", המשקיעה בחברות רוסיות וקנדיות בעיקר, שהן בעלות זכיונות לכריית מחצבים ומינרלים בחוג הקוטב הצפוני.

אפשר לציין גם את קרן וייטנאם וקרן איסלנד, כשהאחרונה זכתה לחשיפה בעקבות המשבר הקשה אליו נקלעה כלכלת איסלנד, עד שלבסוף נסגרה ומדיניותה שונתה לקרן אג"ח בינלאומית.

"בקרן חוג הקוטב הצפוני, אנחנו מאתרים את ה'ישראמקו' שם. אנחנו משקיעים ב-30 חברות שעוסקות בחיפושי אבני אודם, יהלומים ונפט, בהנחה ששתיים-שלוש מתוכן יצליחו", מסביר דן הלמן, מנכ"ל הקרנות בהלמן אלדובי, בית ההשקעות שייסדו אחיו רוני הלמן יחד עם אורי אלדובי ב-1995. הלמן, 31, עובד בחברה מיום הקמתה, כשלפני כניסתו לתפקיד מנכ"ל הקרנות ביולי אשתקד, שימש כמנהל מערך ההפצה הבנקאית.

בית ההשקעות עסק בתחילה בעיקר בניהול תיקים, וכיום הלמן אלדובי מנהל נכסים בהיקף של כ-7 מיליארד שקל. עם זאת, רק כ-260 מיליון שקל מתוכם הם קרנות נאמנות, וסכום זה מנוהל בתשע קרנות בלבד.

*עם תשע קרנות, אתם מצליחים לתת מענה למשקיעים?

הלמן: "לא, ואנחנו מתכוונים להרחיב את סל הקרנות. בתחילת השנה כבר היינו עם 60 מיליון שקל, והכוונה היא לא להישאר שם. יחד עם זאת, יש הבדל בין מה שחסר בארסנל השיווקי למה שחסר בארסנל הפיננסי. לכן, לפתוח קרן תל-בונד כעת זה אולי שיווקי, אבל אני לא מוצא הצדקה לכך".

*לקרנות האקזוטיות שלכם אתה מוצא הצדקה?

"קרן וייטנאם וקרן הקוטב הצפוני הן אולי לא שיווקיות, אבל נכונות מההיבט ההשקעתי. אלו השקעות פיננסיות טובות אך ורק למשקיע של שנים".

*אז מדוע יש בהן רק עשרות בודדות של מיליוני שקלים?

"בעולם הפיננסי של היום, קרנות כאלה פחות מעניינות את הציבור. הציבור אמנם התקדם, והידע וההתעניינות שלו גברו, אבל הוא עדיין לא מחפש השקעות מהסוג הזה. אבל, אנחנו בית השקעות פנסיוני באופיו (הלמן אלדובי הוא בית ההשקעות החוץ בנקאי הראשון שהקים קרן פנסיה, כבר ב-2004, ת.ק.), ואני מאמין שכשהיועצים יתחילו לייעץ בתחום הפנסיוני, זה יעודד אותם לחשיבה ארוכת טווח גם לגבי קרנות הנאמנות".

מגייסים פחות, שקופים יותר

*מתחילת השנה גייסו קרנות הלמן אלדובי 150 מיליון שקל. זה מספק אותך?

"לא מעניין אותי להיות ראשון בכל מחיר. לנו חשוב מדד השארפ (מדד הבודק את ביצועי הקרנות ביחס לרמות הסיכון שהן נוטלות, ת.ק.), ובכל הקרנות הישראליות שלנו אנחנו מובילים בפרמטר הזה".

*את הגברת כהן מחדרה מעניין מדד השארפ?

"זהו מדד מאוד מהותי במערכות הדירוג של הבנקים. מבחינתנו, מי שנכנס לשוק הוא משקיע לטווח ארוך. מי שמחפש דיי-טריידינג - אנחנו לא המקום בשבילו".

*אילו עוד סיבות יש למשקיע לבחור בקרן של הלמן אלדובי על פני מתחרות גדולות וחזקות כמו פסגות, מגדל שוקי הון, דש, אי.בי.אי וכדומה?

"השם לבד לא משחק תפקיד מכריע אצל היועץ. מעניין אותו לדעת את דירוג הקרן ואת ביצועיה ביחס לקבוצה שלה, כשגם השירות והשקיפות בה משפיעים".

*איזו שקיפות אתם מספקים מעבר למה שנדרש?

"מה שמפורסם לעיני הציבור והיועצים, זה הרכב הקרנות באיחור של חודשיים. אנחנו נותנים ליועץ את ההרכב נכון להיום, לפי בקשתו".

את התחום הפנסיוני עיבו בהלמן ואלדובי בצורה משמעותית לפני כשנתיים, עם רכישת קופות הגמל מבנק יהב. הרכישה מומנה על ידי מכירת 49.9% מבית ההשקעות לשותפים קנדיים - חברת Capernaum Finance הפרטית, שהתאגדה בלוקסמבורג ונמצאת בבעלות קבוצת משפחות יהודיות מטורונטו.

*את פעילות הקרנות אתם מתכוונים לעבות רק בדרך של צמיחה אורגנית?

"בעולם הפיננסי, בניגוד לפנסיוני, רכישות הן מאוד בעייתיות. כמובן שזה לא אומר שאם ניתקל בהזדמנות ספציפית, לא ננצל אותה, אבל אני מודה שאנחנו יותר מחפשים לרכוש נכסים פנסיוניים. יש לנו שותפים קנדיים, שאני בטוח כי נקבל מהם את ברכת הדרך אם נציג להם הזדמנות טובה".

"לא אהיה איפה שאין ערך מוסף"

*מדו"חות בתי ההשקעות הציבוריים האחרונים שפורסמו, ניכר כי הרווחיות מקרנות הנאמנות נשחקה באופן משמעותי. זה המצב גם אצלכם?

"אנחנו במצב קצת אחר. צדקו בתי ההשקעות כשלא גבו דמי ניהול על קרנות סולידיות, כי בסביבת ריבית כה נמוכה לא ניתן לגבות דמי ניהול. לנו אין קרנות כאלה כי אנחנו חושבים שזה לא רווחי, וכי אין לנו שום ערך מוסף לתת שם".

*הטרנד האחרון בענף היה קרנות שקליות בריבית משתנה, שהשחקנים הגדולים גייסו בהן מאות מיליוני שקלים. למה אתם לא שם?

"זה טרנד. אין לי מה לתת שם שאחרים לא יכולים לתת".

*אבל זו עוגה, כל אחד מהשחקנים יכול לקחת את הנתח שלו.

"אז יש מקומות שאני כן מתחלק בעוגה, למשל קרן אג"ח מדינה פלוס - שהיא קרן חדשה שמשקיעה עד 10% במניות ו-10% במט"ח, והשאר באג"ח מדינה".

*ומה לגבי הקרנות המעורבות (90/10) שחזרו לחיים רק לאחרונה, רובן לאחר מהלך עליות אדיר שעשה כבר שוק המניות?

"אני חושב שהסגנון הזה של אסט-אלוקיישן הוא נכון כעת. ולמה רק עכשיו? כי אם הייתי אומר לך לפני חמישה חודשים להשקיע במניות, היית אומרת לי 'עזוב'. השיח הציבורי, גם בקרב היועצים, היה 'כבדהו וחשדהו', וכך אנחנו תמיד חכמים בדיעבד".

*ענף הקרנות מנהל כיום כ-124 מיליארד שקל. האם הוא בדרך לשיא שרשם ביולי 2007, אז ניהל 142 מיליארד שקל?

"בדרך לשם, כן, רק שאני לא יודע מתי יגיע. מה שבטוח הוא שהתמהיל יהיה שונה, ופחות רווחי מהשיא. מצד שני, זה לא רע כי כעת הוא מאוזן. ב-2007 שנאת הסיכון היתה נמוכה, והיום היא נלקחת בחשבון, ובצדק".

22