מאבק על חשבון הנכים

עובדי הביטוח הלאומי עושים שימוש בוטה בכוח, והם עושים זאת על חשבון חלשים

ביום חמישי בשבוע שעבר חשף "גלובס" את המסמך המלא שעליו חתמה מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, המעניק לעובדיה פטור למשך שלושה חודשים מקיום אחד החוקים החשובים שנכנסו לאחרונה לתוקף - חוק לרון, שנועד לתמרץ נכים להשתלב בשוק העבודה.

דומיניסיני חטפה לא מעט ריקושטים בעקבות הפרסום, לאחר שהתברר, בניגוד להכחשות קודמות, כי היא העניקה הכשר דה-פקטו ובמו ידיה לאי קיום החוק, וזאת רק כדי להשיג שקט תעשייתי לזמן מה.

אבל מי שצריך לחטוף לא פחות מהסיפור הזה הם ועדי העובדים של הביטוח הלאומי, בראשות ירון צרפתי ואלי כהן, יחד עם הסתדרות עובדי המדינה, בראשות אריאל יעקובי. אלה חתומים על מה שמכונה כעת "מסמך הכניעה של דומיניסיני", אולם באותה מידה אפשר להגדיר אותו מסמך הסחיטה אליו חתרו השלושה. ועדי העובדים, בגיבוי ההסתדרות, השתמשו בקלף הזה ששמו חוק לרון בצורה הבוטה והנלוזה ביותר, לצורך קידום האינטרסים שלהם - חלקם ראויים וחלקם פחות. על זה הם צריכים לתת עכשיו את הדעת, לא פחות מדומיניסיני.

הוועדים טעו

במו"מ, כמו בכל מו"מ, עיתוי היא מילת המפתח. חודש לפני כניסתו לתוקף של חוק לרון, פתחו העובדים בעיצומים. הם חשבו שאיש במדינה לא ייתן לציבור הנכים לסבול, ומשכך יקבלו את כל מבוקשם. אבל שתי טעויות הם עשו בדרך: ראשית, נכים במדינה סבלו בעבר והם ימשיכו כנראה לסבול בעתיד. אי קיום החוק למענם, מתברר, לא ממש דגדג לחברי הממשלה או הכנסת.

שנית, מרגע שהחוק נכנס כבר לתוקף, היה על העובדים לכבד אותו. במקום זה, הם המשיכו בעיצומים גם לאחר כניסתו לתוקף ולמעשה עברו על החוק. גם אחרי שבית הדין לעבודה הורה להם להפסיק את כל העיצומים שיש בהם פגיעה באוכלוסיות חלשות, הם המשיכו בשלהם. דומיניסיני יכולה היתה לטעון לביזוי בית הדין מצד העובדים, אבל היא כאמור העדיפה שקט.

הוועדים של הביטוח הלאומי לא הסתפקו בתוספת התקנים שהובטחה להם, ובזמן שציבור הנכים מחכה שיכבדו את החוק, הם העלו דרישות נוספות: תוספות שכר מיוחדות תמורת קיום החוק, תוספת של 100 מכשירי טלפון ניידים, גילום שווי חברות העובדים במועדון הטבות, קידום בדרגות ועוד.

בכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע האחרון במגזין G של "גלובס", שעסקה בתחרות בין ארגון כוח לעובדים לבין ההסתדרות, חזרה על עצמה הטענה כי ההסתדרות של היום היא ארגון אחראי, שיש בו מערכת בלמים המשלבת הבנה לצרכיו של המעסיק. על פי אותה טענה, הבלמים האלה הם שהביאו לחיבור החזק של השנים האחרונות בין ההסתדרות למעסיקים, והם אלה שקידמו גם את האינטרסים של העובדים. השאלה היא איפה היו אותם בלמים כשהחוק החשוב הזה למען הנכים נכנס לתוקף. *