מוסר ד"ש למשבר: דש מנצח בשוק הגמל ומגייס ללא מתחרים

שנה אחרי הסערה חסרת התקדים שעברה בשוק הגמל, נראה כאילו הכל בא על מקומו בשלום - גם אם בפועל זה לא בדיוק כך ■ פסגות הוא הגוף הגדול ביותר, אנליסט וילין לפידות מובילים בתשואות, והעמיתים לא זזים

בתום השנה הסוערת ביותר בשוק הגמל מאז ומעולם, עמדו בסוף חודש אוגוסט נכסי הגמל על 265 מיליארד שקל, רק 5% פחות מהשיא של 280 מיליארד שקל שנרשם באוקטובר 2007.

ובכל זאת, למרות העלייה בנכסים אין להתבלבל - השוק נמצא בסטגנציה ושיעור הצמיחה בו שלילי בשיעור של 1.4%. כלומר, לאורך זמן יותר אנשים מושכים כסף מאשר מפקידים.

הגוף הגדול ביותר בשוק הוא פסגות שמיזג לתוכו את קופות פריזמה המתפרקת. פסגות מנהל כבר 45 מיליארד שקל ונתח השוק שלו הוא 17%, כשכלל ביטוח, הגוף השני בגודלו, מנהל 30.5 מיליארד שקל (11.5% מהשוק). אלו הם שני הגופים היחידים שלהם נתח שוק של מעל 10%.

במקום השלישי דש איפקס עם 7.3% ואחריו שתי חברות ביטוח: הראל ואקסלנס/הפניקס. בקצב הנוכחי, הפער בין הראל המנהל 17.8 מיליארד שקל לאקסלנס/הפניקס המנהל 17.5 מיליארד שקל צפוי להיסגר תוך כמה חודשים.

התשואות של אנליסט

במקום הראשון בדירוג תשואות גופי הגמל בתקופה שבין ספטמבר 2008 לאוגוסט 2009 נמצא אנליסט, וזו בהחלט הפתעה. את השליש האחרון של 2008 סיים אנליסט במקום האחרון עם תשואה של 27%-, גרוע יותר אפילו מפריזמה.

אבל התאוששות השווקים, ובייחוד שוק האג"ח הקונצרניות, עשתה לבית ההשקעות אותו מנהל איציק שנידובסקי, הרבה טוב. מתחילת 2009 השיג אנליסט תשואה של 53%, ובסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים הגיע בית ההשקעות לתשואה של 11.09%.

במקום השני נמצאים דב ילין ויאיר לפידות, מנהלי בוטיק ההשקעות ילין לפידות, שהשיגו תשואה של 9.88%. המוניטין של ילין ולפידות לא נפגע במשבר ומתחילת 2009 עמדה הצבירה (הפקדות והעברות פחות משיכות) על 197 מיליון שקל - שיעור של 8% מהנכסים. היקף נכסי ילין לפידות מגיע כבר ל-2.4 מיליארד שקל, 17% יותר מהיקפם לפני המשבר.

במקום השלישי נמצא IBI עם תשואה של 8.61%. למרות ביצועים יפים, היקף נכסי הגמל של IBI נמוך ממיליארד שקל ונראה כי חברת הגמל בניהולו של קובי רוזין אינה מצליחה לשווק את עצמה כראוי. אחריה, במקום הרביעי, איפקס שמנהל כבר 1.75 מיליארד שקל עם תשואה של 8.47%.

הגיוסים של דש

במקום החמישי נמצא דש שמנהל כבר 17.6 מיליארד שקל עם תשואה של 8.13%. דש, בניהולו של קובי לוינסון, עולה כפורח בשנים האחרונות. השילוב בין הניהול האיכותי של לוינסון ושל מנכ"ל הגמל, אורן חנוכה, לבין ביצועים טובים ומוניטין שאפילו עימות עם רשות ניירות ערך לא הצליח לקלקל, מביא לצמיחה.

מתחילת השנה עמדה הצבירה בדש על 1.3 מיליארד שקל, שיעור צמיחה של 10% שהוא הגבוה ביותר מכל הגופים הגדולים. ראוי לציון כי 800 מיליון שקל מתוך הצבירה הם העברות מקופות אחרות מחוץ לבית ההשקעות.

במקום השישי כלל ביטוח עם תשואה של 7.8%. כלל איבד מתחילת השנה 620 מיליון שקל והחליף את פריזמה בתפקיד הפודה הגדול של השוק. עם זאת, כדי לשים את הנתונים בפרופורציה, צריך לציין כי שיעור הפדיונות מקופות כלל הוא 2.4% בלבד מהנכסים.

אחרי כלל נמצאים מגדל ביטוח (6.74%) ואיילון (5.59%). במקום התשיעי אלומות עם תשואה של 5.47%. אלומות, שמנהל 85 מיליון שקל בלבד, עתיד לסבול מההוצאות הנגזרות מתקנות האוצר החדשות, כגון הון עצמי מינימלי. בנסיבות אלו מעריכים בשוק כי גופי גמל קטנים, כמו מילניום וויזר המנהלים פחות מחצי מיליארד שקל, לא יישארו עצמאיים לאורך זמן.

במקום ה-13 נמצא פסגות גמל בניהול חגי בדש, שהוא כאמור הגוף הגדול בשוק, עם תשואה של 4.34%, קצת מעל הממוצע.

בדירוג הצבירות, פסגות נמצא במקום הרביעי עם 317 מיליון שקל. לזכות פסגות יאמר כי לרגליו קשורה משקולת לא קלה בדמות הקופות המדממות של פריזמה לשעבר. בנטרול יציאת הכספים מקופות פריזמה עומדת הצבירה בקופות פסגות על מיליארד שקל.

במקומות האחרונים נמצאים שלושה גופים שלמרות השנה המוצלחת נותרו עם תשואה שלילית. וויזר (0.52%-), הפניקס (1.33%-) ואפסילון (4.27%-). אגב, למרות התשואות הגרועות שלו, בדירוג הצבירות נמצא הפניקס במקום ה-12 עם צבירה של 42 מיליון שקל, מה שמוכיח שוב את יכולת המכירה של סוכני הביטוח.

משהו יתחיל לזוז?

לאחרונה פרסם האוצר את נתוני ההעברות בשוק החיסכון ארוך הטווח. כצפוי בביטוחי מנהלים המעבר אפסי, אבל בקרנות פנסיה וקופות גמל הנתונים נראים מרשימים, והם מציגים קפיצה בהעברות.

הנה הנתונים של שוק הגמל: בשנת 2005 הסתכמו המעברים בין הקופות ב-8.2 מיליארד שקל. בשנת 2006 נרשמה עלייה ל-11.5 מיליארד שקל. בשנה שלאחריה, שנת העברת הבעלות מהבנקים לגופים המוסדיים, הגיעה קפיצה ל-18.5 מיליארד שקל, ובשנת 2008 עלייה נוספת ל-24 מיליארד שקל. בקיצור, תוך 4 שנים הוכפלו המעברים פי שלושה, נראה נהדר.

אבל אחרי שגמרנו להתלהב מהעובדה שכל כך הרבה מיליארדים עוברים מצד לצד, הנה עוד כמה עובדות. הראשונה: בשנת 2008 היה למעשה קיטון במעברים בין הקופות שכן כ-12 מיליארד שקל נכנסו לקופות מסלוליות, בדרך כלל של אותו בית השקעות. כאשר העמית, מבועת מההפסדים, רצה לעזוב את הקופה הכללית ניתב אותו מוקד שימור הלקוחות לקופה הסולידית של אותו גוף.

שנית, שיעור המעבר בין הקופות אינו גבוה. אמנם בשנת 2005 היו המעברים בשיעור של 3.7% מהנכסים, ובשנת 2008 בשיעור של 9.5% מהנכסים, אבל זהו עדיין שיעור נמוך שמעיד על כך שהשוק אינו תחרותי. מפליא לראות איך לאחר שכל כך הרבה כסף הושקע בשיווק, הציבור עדיין לא זז והתנועות היחידות נובעות מפעילות של מתווכים, משווקים ומפיצים. ובקיצור סוכני ביטוח מוטי עמלות.

עוצמת הדואופול הבנקאי

האם זה עומד להשתנות? עד עכשיו הבנקים היו גורם חסר משמעות בשוק. שלושת הבנקים הבינוניים ביחד, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, הצליחו לטפל במהלך 2008 בנכסי גמל בהיקף הנמוך מ-5 מיליארד שקל. מעבר לכך, על פי הערכות, 80% מהמלצות הבנקים ללקוחות הן "החזק", כלומר אל תזוז מהקופה שלך. במילים אחרות, בשנת 2008 הבנקים היו גורם זניח בשוק.

אבל בשנתיים הקרובות צפויות שתי התפתחויות משמעותיות שאולי ישנו את התמונה. הראשון יהיה כניסתם של הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, לתחום הייעוץ. כלומר, קיבולת הייעוץ הבנקאית תגדל פי 3. לצד זה תוקם סוף סוף מסלקה פנסיונית. באוצר התנגדו שנים למעורבות שלטונית בהקמת מסלקה וטענו שהשוק צריך לפתור את הבעיה בעצמו. רק לפני שנה נפל שם האסימון ומאז מתקדמים בעצלתיים לפתרון.

עוצמתו השיווקית של הדואופול, לצד התמקצעות הבנקים הבינוניים, תעלה בכמה סדרי גודל את היקף הלקוחות שיקבלו ייעוץ, וכפועל יוצא גם את היקף ההעברות. הקמת מסלקה שתפתור את מרבית הבעיות הטכניות ותאפשר מעבר ממוכן תקל מאוד את הניוד בין הגופים. האם השילוב בין שניהם יגדיל את מעבר הכספים בין הקופות? בוודאי. באיזה היקף? זו שאלה מצוינת, אבל לו היינו גוף גמל היינו מתחילים לדאוג, ומקפידים להגדיל את מחלקת שימור הלקוחות.

33