עולם ה
ביטוח הוא נעלם גדול מבחינת שוק המחשוב הישראלי. מצד אחד, ברור שחברות הביטוח, על רקע השינויים הארגוניים ודרישות הרגולציה בשנים האחרונות, חייבות להצטייד מחדש - על-ידי שדרוג מערכות המחשוב הקיימות או תוך רכישה מסיבית של מערכות תוכנה וחומרה חדשות.
אך כשמסתכלים לעומק על הכוחות שפועלים בשוק - ובעיקר על החברות הגדולות: הראל, מגדל, כלל, הפניקס ומנורה - קשה למצוא מהלכים משמעותיים שמתבצעים. אם יש כאלו מהלכים, הרי שהם נעשים בשקט.
תאריך יעד מתנוסס מעל לתעשייה, ויחייב אותה בשינוי - 31 בדצמבר 2012, המועד שעד אליו חייבות חברות הביטוח להיות מוכנות ליישום תקנות הנקראות "סולבנסי 2". תאריך זה נראה רחוק, אבל כדי שפרויקט מחשוב יעבוד בעוד שנתיים, יש צורך כבר להתחיל בהתקשרויות סביבו ובמציאת מימון.
תקנות סולבנסי מיועדות לוודא שהחברות אכן מסוגלות לעמוד בסיכונים שהן לוקחות. לצד הרגולציה הזו נדרשים גם שיפורים במערכות הליבה של שוק הביטוח, ובמערכות שתומכות בפעילות השיווק והתפעול (מסוג CRM ו-ERP), ולכן ההערכות הן כי התקנות יהיו רק קצה הקרחון. יש הרואים בהם רק את הטריגר להשקעות עתק שחברות הביטוח יבצעו לצורך שדרוג ושיפור מערך ה-IT כולו בחברה בשנים הקרובות.
"2010 תהיה שנת המפנה בהשקעות של חברות הביטוח בתחום המחשוב", מעריך אייל בן-אבי, מנהל תחום הייעוץ הפיננסי בקסלמן אנד קסלמן PwC. להערכתו, בשלוש השנים הקרובות יוזרמו לשוק ה-IT הישראלי עד מיליארד שקל רק כתוצאה מהעמידה בדרישות התקנות וההיערכות מסביב. לדבריו, לא ניתן יהיה להתחמק מהצורך בשדרוג הקיים. "המערכות בחברות הביטוח הן מיושנות", הוא מוסיף.
הנהנות הגדולות מאותם מיליארד שקל הן ענקיות התוכנה שמספקות תוכנות לתחום הביטוח, כמו SAP ואורקל; ענקיות המחשוב IBM, HP, דל; ספקיות שירותי ה-IT מטריקס, נס, HP-EDS, IBM, מלם-תים, וואן וטלדור; וחברות המפתחות תוכנות לניהול סיכונים, כגון Gstat, גילו ו-SAS.
עבור רובנו, החשיפה לחברות הביטוח היא דרך סוכנים או אנשי מכירות. מאחורי אותם נציגים, יש בעיקר פעילות של מערכות המחשב. בחמש חברות הביטוח הגדולות מועסקים כמה מאות עובדים במחלקות המחשוב, שמהווים חלק ניכר מכוח האדם בחברה. הדבר מאפיין את החברות כמעין בית תוכנה בתחום הביטוח, שיש גם פעילות מכירות סביבו.
מערכות המחשוב בחברות הביטוח בנויות ממספר שכבות. בשכבה התחתונה והבסיסית יש את מערכות הליבה שמנהלות את המוצרים, כגון פוליסות ביטוחי חיים, בריאות ואלמנטרי - ומספקות את כל מחזור החיים של הפוליסה דרך הפקה, ההסדרים השונים והפדיון.
בשכבה השנייה, נמצאת מערכת התמיכה בשיווק ובמכירות, ה-CRM, שמרכזת את הפעילות השוטפת. בשכבה השלישית, יש תוכנות שונות שתומכות בלוגיסטיקה, בפיננסים, בניהול השקעות וסיכונים, אקטואריה וסטטיסטיקה. במקביל, פועלות בתוך מערכות המחשוב תוכנות אנליטיות בתחום הבינה העסקית (BI), שמאפשרות זיהוי של מגמות שיווקיות וסיכונים.
המערכות המיושנות אותן הזכיר בן-אבי, מתייחסות מהבחינה הפונקציונלית למערכות הליבה בתחום הביטוח, שקיימות ברוב החברות כבר משנות ה-60 וה-70.
מיליוני שורות קוד
"אלה מערכות מיושנות. גם אין כיום בוגרי אקדמיה רבים שיודעים לתכנת בשפות הנדרשות בהן, כמו קובול או ADABAS לדוגמה, שהן משנות ה-60 וה-70", אומר אבנר שטראוס, מנכ"ל חברת שטראוס אסטרטגיה, אשר מייעצת לחברות בתחום ה-IT והמחשוב. להערכתו, בנושא זה, "כל חברות הביטוח נמצאות בבעיה".
מכיוון שהמערכות הקיימות נבנו על-ידי חברות הביטוח עצמן, הרי שהשדרוגים במשך השנים יצרו ארכיטקטורה שמורכבת מאין-ספור שיפורים, שמתקשה לדבר כהלכה עם תוכנות מתקדמות מחוץ למערכות המחשוב הקיימות בחברות.
"נוצרה ארכיטקטורה של טלאי על טלאי, שמגיעה לעיתים ל-40 מיליון שורות קוד, במבנה שלא ניתן להכניסו למבנה תוכנה מסודר ומודרני", מוסיף שטראוס.
גם אם באופן תיאורטי כל חברות הביטוח יהיו חייבות להחליף את המערכות הקיימות, התהליך לא יהיה פשוט. סדרי הגודל של ההשקעות הנדרשות מחברה כדי להחליף את מערכות הליבה שלה הם מעל ל-100 מיליון דולר, סכום לא טריוויאלי.
בזיכרון הקולקטיבי של חברות הביטוח צרובים שני ניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות לשפר את מערכות הליבה בתחום ביטוח החיים: הפרויקט המשותף של חברת הראל ונס טכנולוגיות, ומכרז של חברת הפניקס בתחום מערכת לתחום ביטוח החיים, שאמור היה להסתכם בעשרות מיליוני דולרים - שהסוף של שניהם לא היה מוצלח.
הפרויקט של הראל ונס הסתיים בתביעה בבית המשפט במסגרתו נאלצה נס לשלם 33 מיליון שקל בשל אי-עמידה בתנאים. החלפת המערכת שתוכננה בהפניקס הוקפאה. כיום, מבצעת הפניקס מהלכים צנועים יותר כדי לשפר את תשתית המחשוב שלה.
בן-אבי מנסה להעריך את ההתפתחות בסביבת המחשוב של חברות הביטוח, בהתייחס לדינמיקה הארגונית שהייתה בשוק הביטוח לאחרונה. לדבריו, "בארבע מתוך חמש חברות הביטוח הגדולות מכהנים היום מנכ"לים חדשים, ולכל אחד מהם יש אג'נדה משלו. הסבירות שחברה כזו תשקיע מאות מיליוני דולרים ותחליף את התשתיות מהבסיס, אינה גבוהה".
בהחלפת מערכות הליבה העיקר הוא מערכות המדף, המיועדות לעולם הביטוח של ענקיות התוכנה - כמו של SAP או של אורקל, שנמצאות היום אצל ענקיות ביטוח בעולם. שטראוס משוכנע ששדרוגים מסיביים של המערכות האלו לא יהיו בישראל. "המנכ"לים בחברות הביטוח מבינים שאלו מפלצות", הוא אומר, "לכן, כולם מנסים לשדרג חלקים קטנים. אף אחד לא רוצה להיכנס למגה-פרויקט של 150 מיליון דולר, שאי-אפשר לדעת כיצד יסתיים".
ההערכות הן כי מה שכן יהיה הוא טיפול אינטנסיבי באמינות הנתונים ובכלי התוכנה שמנתחים ומנהלים אותם. "על-פי ההנחיות, כדי שחברות ביטוח יקצו הון הן חייבות שהמידע יהיה אמין, וזה לא תמיד המצב היום", אומר אפרים גולדין, מנכ"ל ומייסד חברת התוכנה GStat שמספקת פתרונות בינה עסקית לניהול סיכונים. "כל השכבה שבין מערכות הליבה לבין המערכות הניתוחיות, תצטרך להשתדרג".
גולדין מעריך כי החברות הגדולות יוציאו לפחות כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחת, כדי לטפל בתשתיות המחשוב - במחסני נתונים, שאליהם מוזרמים הנתונים ממערכות הליבה, ובקישורים של המערכות האלו ליישומים אחרים במערכות המחשוב הארגוניות.
הסיבוך במערכות המחשוב של חברות הביטוח בישראל, מכריחה גם את הרגולציה להרים ידיים בכל הקשור לתוכנות הליבה הוותיקות באמת, אלו שהחלפתן תדרוש מהחברות מאמצים שלא בטוח שיוכלו לעמוד בהן. בחברות עצמן שוקלים כעת, האם המשך ארכיטקטורת הטלאים לא תוביל אותן לשלם מחיר יקר בהרבה בהמשך הדרך. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
