העליון: כדורסלנים יצטרכו לפתור סוגיות משפטיות באיגוד הכדורסל

הפסיקה מהווה מכה לארגון השחקנים, שבשנים האחרונות הצליח להביא מספר סכסוכים בכדורסל לבית הדין לעבודה - ובכך גרם לכרסום במעמד המוסדות השיפוטים של איגוד הכדורסל

אם עד היום פנו לא מעט כדורסלנים לבית המשפט, בשל מחלוקות עם קבוצותיהם בענייני שכר ועניינים חוזיים, הרי שבית המשפט העליון החזיר אתמול (א') את הסמכות המוחלטת בעניין לבית הדין של איגוד הכדורסל ולמוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל.

בהרכב של 3 שופטים דחה העליון את ערעורו של הכדורסלן לשעבר אמיר כץ על החלטה של בית המשפט המחוזי כנגד איגוד הכדורסל, הרשות לבקרת תקציבים, הפועל ירושלים ומרכז הפועל, בגין שיפוי ביטוח עקב פציעה שנגרמה ברגלו בעונת 1999/00 בעת ששיחק בהפועל ירושלים. תביעתו של כץ עמדה על סכום כולל של 1.71 מיליון שקל.

בית המשפט העליון קבע כי "בכל סכסוך הנוגע ליחסים חוזיים בין שחקן לקבוצה, יש לפרש בהרחבה באופן שכל המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ואשר נוגעות לאותם יחסים חוזיים או נובעות מהן, לרבות מחלוקות במישור הנזיקי, תתבררנה במסגרת הליך בוררות".

בפסיקה קבע בית המשפט העליון כי המוסדות השיפוטיים של איגוד הכדורסל בישראל, מתוקף היותם אלה שמכירים באופן הטוב את צרכי חבריהם וכיצד יש לנהל את ענייניהם, יהיו אלה שינהלו ויפסקו בתביעות כגון אלה.

הפסיקה מהווה מכה לארגון השחקנים, שבשנים האחרונות הצליח להביא מספר סכסוכים בכדורסל לבית הדין לעבודה, ובכך גרם לכרסום במעמדם של המוסדות השיפוטים של איגוד הכדורסל (בית הדין של האיגוד, המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל).

השחרת הבוררים

היועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, עו"ד שוקי קרמר, אמר כי "צריך לזכור שחוק הספורט קובע כי סמכויות השיפוט ניתנות למוסדות הפנימיים של האיגודים. בשנים האחרונות נוצר מצב של דה-לגיטימציה דרך בתי דין לעבודה לפתרון סכסוכים משפטיים, ובלא מעט מקרים זה יצר מצב של השחרת פני הבוררים. כעת הסתיימה אי-הבהירות לגבי מי מוסמך לדון בסכסוכים בין שחקן לקבוצתו. יש כאן קביעה חד-משמעית שתשפיע על התנהלותו של הספורט במדינת ישראל".

לפי ההחלטה של בית המשפט העליון, גם עילות נזקיות - מלבד נזקי גוף - הן בסמכות מוסדות השיפוט של איגוד הכדורסל.