בית המשפט העליון ידון בהרכב מורחב בסוגייה תקדימית בתחום דיני הנזיקין: מדוע רופאים ומוסדות רפואיים אינם מצליחים לאתר מומים מולדים במהלך ההריון, והאם התינוקות הנולדים עם מומים והוריהם זכאים לפיצוי בשל כך.
על ההחלטה להעביר את הסוגייה העקרונית להרכב רחב החליט בימים האחרונים המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין. הוא העביר את התיק לנשיאה דורית ביניש, כדי שזו תחליט כמה שופטים יישבו בהרכב הרחב - 5 או יותר מכך - ותקבע את השופטים שיישבו בתיק.
ההחלטה לדון בנושא זה בהיבט העקרוני התעוררה במהלך דיון בערעור שהגיש עו"ד כרמי בוסתנאי, המתמחה בתביעות נזיקין, בשמם של הורים שנולדה להם ילדה כשכף-ידה קטועה. במהלך הדיון בערעורם של ההורים על פסק דינו של המחוזי בחיפה, הורה ריבלין להרחיב את ההרכב ולצרף לדיון העקרוני 4 ערעורים דומים הנדונים בימים אלה בבית המשפט העליון בנושא אי-גילויים של מומים מולדים באמצעות בדיקות אולטרה סאונד.
"מאז פסק הדין בפרשת זייצוב שניתן בבית המשפט העליון לפני 17 שנה", אומר עו"ד בוסתנאי, "אין שום אחידות בנושא אי-גילוי מומים בזמן היריון - וכל שופט, כולל בעליון, פסק משהו אחר. לדעתי, בית המשפט העליון מעוניין לקבוע הלכה חדשה בנושא, שמן הסתם תחייב את כל הערכאות. מדובר בנושא שמעלה שאלות קשות ומוסריות, כגון האם בית המשפט צריך להתערב בהחלטות של הורים שמחליטים להביא ילד בעל מום, או שהחלטה זו שמורה להורים בלבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
