"בבחינות ללשכת עוה"ד יש לסמן את התשובה הנכונה ביותר - גם אם אינה מלאה"

בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד יש להשיב את התשובה "הנכונה ביותר", גם אם היא אינה תשובה מלאה ושלמה - ובלבד שאין בשאלון תשובה הקרובה ממנה אל התשובה המלאה

בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים פסק כי בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין יש להשיב את התשובה "הנכונה ביותר", גם אם היא אינה תשובה מלאה ושלמה - ובלבד שאין בשאלון תשובה הקרובה ממנה אל התשובה המלאה.

בשתי החלטות שנתן באחרונה דחה השופט משה סובל עתירות של מתמחים שכשלו בבחינות ההסמכה, לפסול מספר שאלות.

סובל קבע כי נקודת המוצא לבחינת תקינותה המשפטית - במובחן מצדקתה המקצועית - של הפעלת שיקול-דעת ועדת הבחינות במקרים אלה, מצויה בהוראה שניתנה לנבחנים בפתח שאלון הבחינה. ההוראה אינה מורה לנבחן לבחור את התשובה הנכונה, אלא "לסמן את התשובה הנכונה ביותר" מבין 4 התשובות המופיעות לצד כל שאלה.

"הוראה זו", הסביר השופט, "מבהירה לנבחן כי הוא עשוי להיתקל בשאלות שאף אחת מהתשובות המופיעות לצידן אינה התשובה המלאה והמושלמת. במצב כזה, אין הנבחן רשאי להימנע מלהשיב על השאלה בטענה כי קיימת תשובה נכונה יותר מכל אלה המוצעות בשאלון. על הנבחן לסמן את התשובה הנכונה ביותר, משמע - את התשובה שקרבתה אל התשובה המלאה גדולה מיתר התשובות".

סובל הוסיף כי כל עוד השאלון מכיל תשובה כזו - אין עילה לחייב את ועדת הבחינות לפסול את השאלה. "שאלה פסולה הינה רק שאלה שכל התשובות המוצעות לה בשאלון נכונות באותה מידה או שגויות באותה מידה", ציין.

באחת ההחלטות אף דחה השופט בקשת נבחן להתחשב בתשובות שסימן בשאלון הבחינה המקורי ולא באלה שהעתיק בטעות אל דף התשובות, בשל היותו לוקה בדיסלקציה. סובל קבע כי האזהרות לנבחן מחייבות הקפדה יתירה מצד הנבחן ומשחררות את הלשכה ואת ועדת הבחינות מהיזקקות לכל טענה בדבר טעות בסימון, במיוחד כשהטענה מופיעה לאחר תוצאות הבחינה. "יש לגלגל את אי-ההתאמה אל הנבחן, שרק בידו למנוע את הטעות", סיכם. (עת"מ 1473/09).