צעד קדימה, שלושה אחורה

1. לפני שנתיים היה נראה שמשהו מתחיל לזוז. שחקנים מה-NBA התחילו לנחות באירופה, כסף עצום נכנס לכדורסל הרוסי, כמות הקהל באולמות כמעט והכפילה את עצמה, קבוצות שמעולם לא הצליחו להשיג חוזה טלוויזיה פתאום הצליחו להביא כמה גרושים מתחנות מקומיות. רשימת השחקנים שהרוויחו בכדורסל האירופי סכומים של שבע ספרות (באירו, ובנטו) התקרבה ל-40. והיורוליג הפך לעסק שגלגל בשנה האחרונה כמעט 25 מיליון אירו. 40% מקבוצות היורוליג העמידו תקציבים של 15 מיליון אירו ומעלה.

אבל המומנטום אבד. מלבד ארבע-חמש קבוצות שחושבות שהכדורסל האירופי הוא עסק ששווה להשקיע בו - עונת 2009/10 שיוצאת מחר לדרך תראה שהרוב יעדיפו לנצל את הרוח הגבית של המשבר הכלכלי כדי לחזור לנקודת המוצא שלהן מלפני חמש שנים; העלייה מה-NBA נבלמה; צסק"א, שגררה את הכדורסל האירופי לסחרור כלפי מעלה בחמש השנים האחרונות, תחזור להיות קבוצה רוסית צנועה; המשכורות העונה יהיו נמוכות יותר באופן משמעותי, וגם חוזי הטלוויזיה שינו מגמה ויתחילו לרדת.

כמה שווים למכבי השידורים בערוץ הספורט?; מה נראה השנה ממכבי ביורוליג?

2. בכל המדינות, מלבד ישראל, ההעדפה של רשתות הטלוויזיה היא להשקיע את הכסף דווקא בליגות המקומיות ולא ביורוליג. באיטליה, שעדיין נתפסת משום מה כשוק כדורסל משמעותי באירופה, המשבר יגיע לשיא בהקשר הזה: רשת סקיי איטליה החליטה אחרי תשע שנים שלא לחדש את הסכם הטלוויזיה עם היורוליג, שעמד על 1.35 מיליון אירו בעונה האחרונה (סכום ששילמה עבור שידור המשחקים של שלוש הנציגות האיטלקיות יחד במפעל). במקום זה, סקיי חתמה על הסכם שידורים עם הליגה המקומית עבור 2.65 מיליון אירו לעונה. בספרד יגיעו זכויות השידור של הליגה המקומית לסכום גבוה פי שלושה מזה שישלמו התחנות הספרדיות על משחקי הנציגות הספרדיות ביורוליג.

וגם במדינת מכבי ת"א היחס הוא כבר לא מה שהיה פעם. אם לפני שבע שנים עוד עמד היחס בין תשלומי הטלוויזיה של משחקי מכבי ביורוליג לבין הליגה המקומית על 600% (7 מיליון דולר לעומת מיליון בקושי), הרי שהשנה הפער יעמוד על 44% בלבד "לטובת" היורוליג. גם במדינת כדורסל כמו יוון מעדיפים תחנות טלוויזיה את ההתמודדות המקומית שמבטיחה לפחות שבעה מפגשים ראש בראש בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס, לעומת מפגש אחד כזה במקרה הטוב שקיבלו בשנה שעברה.

"למרות שמנסים לצייר תמונה קצת אחרת, המצב של היורוליג הוא בקרשים", אומר אבנר קופל, יו"ר מינהלת הליגה בכדורסל. "לא יכול להיות מצב שמאז שחברת טלפוניקה התרסקה ועזבה את היורוליג בתחילת שנות האלפיים, עדיין לא הצליחו למצוא שם ספונסר ראשי לליגה הזאת. הבעיה העיקרית היא שרמת השיווק שואפת שם לאפס. קבוצות מובילות, כמו שתי היווניות, בקושי מביאות כסף מטלוויזיה. הנציגה הגרמנית שמשתתפת ביורוליג לא מצליחה להביא כסף מטלוויזיה. שורה תחתונה - הכל מתחיל ונגמר בשיווק. זה מגיע למצב אבסורדי שאחרי 10 שנים של פעילות, התגמול היחיד שמקבלות קבוצות שמשתתפות ביורוליג הוא לאלו שמעפילות לפיינל פור".

3. אחת הבעיות העיקריות של היורוליג היא העובדה שהפכה את עצמה למועדון סגור, מתוך חשש שאיבוד קבוצות אטרקטיביות (מבחינת כסף מטלוויזיה או קהל) עלול לגרום לה נזק קיומי. העניין הזה הוביל לשיטת השריונים המפורסמת, עם 13 קבוצות שיישארו במפעל עד 2012. לשיטת השריונים הזאת מתווספת שיטת ההצלבות שכביכול מוסיפה עניין, אבל בפועל זה עוד גורם שנועד למנוע תקלות ולהבטיח שהקבוצות הגדולות יגיעו לפיינל פור.

בארבע השנים האחרונות - פחות או יותר השנים שבהן נכנס כסף גדול לכדורסל האירופי - שיחקו בגמר האירופי שלוש קבוצות בלבד: צסק"א, מכבי ת"א ופנאתינייקוס. כל ארבע הקבוצות הספרדיות (מלאגה, קאחה לבוראל, ריאל מדריד וברצלונה) משוריינות ביורוליג בשלוש העונות הבאות, למרות ש"הליגה החזקה באירופה" הצליחה לרשום רק הופעה אחת בגמר האירופי בשש השנים האחרונות, שגם היא הסתיימה בהפסד (טאו ויטוריה). ריאל מדריד הגדולה קיבלה שריון למרות שב-15 השנים האחרונות הצליחה להעפיל רק פעם אחת לגמר. אבל השריון הזה מבטיח למנכ"ל היורוליג ג'ורדי ברתומיאו כ-8-9 מיליון אירו ביד מזכויות שידור של הספרדיות, וזה מה שחשוב.

אלא שהשריון הזה יצר גם תהליך הפוך שהנציח את העמקת הפערים בין הקבוצות. כמה מהקבוצות המשוריינות יודעות שמקומן בשנים הבאות מובטח ואפשר לקחת עונה או שתיים רגועות. מלאגה, רגע אחרי ששוריינה לשלוש שנים, הורידה את התקציב של העונה ב-40% ותצא לדרך עם התקציב הכי נמוך שלה מזה שש שנים (10 מיליון אירו). גם קאחה לאבורל המשוריינת הקטינה את התקציב ב-20%. צסק"א לא תהיה דומה לקבוצה ששלטה בכדורסל האירופי ושם הקיצוץ יגיע לכ-60%.

כבר בעונה שעברה אפשר היה לראות שהפערים ברמת הכסף גדולים מדי כדי לייצר תחרות עם הפתעות. ארבע הקבוצות העשירות ביבשת הן אלו שגם שיחקו בפיינל פור בברלין. השנה יהיו רק ארבע קבוצות ביורוליג שיעמידו תקציבים של מעל 20 מיליון אירו - ברצלונה, ריאל מדריד, פנאתינייקוס ואולימפיאקוס - ומלבד מכבי ת"א, שאצלה את הפערים בכסף סגרו עם מחשבה בהכנת הקבוצה - הסיכוי שקבוצה אחרת תיכנס לפיינל פור בפריז נראה אפסית.

4. צסק"א, שהובילה את הכניסה של הכסף הגדול לכדורסל האירופי, הוכיחה שלאורך זמן אין למודל הזה סיכוי. אוליגרכים באים והולכים, ובסופו של דבר הם יכולים לשנות פנים של קבוצות בודדות לתקופה קצרה. אז מהו המודל שיכול לשנות את פני הכדורסל האירופי או לפחות להחזיק קבוצות מבחינה תקציבית בטופ האירופי לאורך שנים? רק המודל של ברצלונה וריאל מדריד, שחיות על הגב של מועדון הכדורגל.

המהפכה שעבר הכדורגל האירופי בעשור האחרון הביאה לכך שהוא מייצר הכנסה שמספיקה לכל המחלקות של המועדון להתקיים ממנו. מבחינה פוליטית ותדמיתית, אף אחד מהנשיאים שיושב בראש המועדונים האלו לא יעז לסגור את הברז למחלקות הכדורסל, למרות שהן לא מייצרות הכנסה. ההקצאה של ריאל ובארסה למחלקות הכדורסל עומדת בשנים האחרונות במקום השני מבחינת סדר החשיבות, עם סכום שמקביל פחות או יותר להקצאה ששמים שם במחלקת הנוער של הכדורגל.

מטיוטת התקציב של ברצלונה לעונת 2009/10 עולה שמתוך תקציב כולל של 343 מיליון אירו, יעמוד התקציב של מועדון הכדורסל על 26.77 מיליון (מתוך זה 20 מיליון אירו למשכורות שחקנים וצוות מקצועי), למרות שצפי ההכנסות עומד על 6.3 מיליון אירו בלבד. בריאל מדריד התקציב של מחלקת הכדורסל יעמוד על 24 מיליון אירו, בעוד שההכנסות צפויות להגיע ל-5 מיליון אירו בלבד. בפרק זמן של שנתיים (העונה הנוכחית והעונה שעברה) מועדוני הכדורגל של ריאל מדריד וברצלונה הזרימו 75 מיליון אירו (ביחד) כדי לתפעל את קבוצות הכדורסל.

מה הסיכוי שמודל כזה של תמיכת מועדוני כדורגל יעבוד בעוד מקומות בכדורסל האירופי? במודל הקיים של מבנה הקבוצות ביורוליג קשה להאמין שזה יכול לקרות.

אבל אם לג'ורדי ברתומיאו ולהנהלת היורוליג יש מחשבות גרנדיוזיות איך פורצים את תקרת הזכוכית הנמוכה כל כך שהם כלואים בה, ייתכן שהם צריכים לפנות לשוק האחרון שהם מקפידים להפנות לו גב. המקום היחיד שיכול להפעיל מודל כזה הוא באנגליה, שם נמצאים מועדוני הכדורגל העשירים בעולם. כמה זה מופרך? בשבועות האחרונים קמה יוזמה חדשה להשקעה בכדורסל בבריטניה אותה מובילים בעלי הקבוצות האמריקנים של קבוצות הפרמיירליג. על-פי התוכנית, משפחת גלייזר (בעלים של מנצ'סטר יונייטד), רנדי לרנר (אסטון וילה), טום היקס וג'ורג' ג'ילט (ליברפול) וסטן קרונקי (בעלים עיקרי בארסנל) יחזיקו בבעלות מקבילה גם בקבוצות כדורסל, עם משכורות שיתחרו באלו שמשולמות בקבוצות האחרות ביבשת.

תוסיפו לזה את שוק הטלוויזיה בבריטניה שיכול לשנות דרמטית ובין-לילה את המספרים של היורוליג, ביחד עם העובדה שהפיינל פור האירופי ב-2011 מתוכנן להתקיים בלונדון, והמשחקים האולימפיים ב-2012 בלונדון אליהם תגיע בריטניה עם נבחרת כדורסל מאוחדת, ומי יודע...

מישהו גם האמין פעם ששחקנים יוותרו על ה-NBA כדי לקבל חוזי עתק בליגה הרוסית?