דו"ח הוצאות מהמלון בפריז

בפברואר השנה סיפרתי כאן את סיפורה הדמיוני של חברת ההיי-טק "היטרקומד ישראל". דיווחתי לכם על אסיפת בעלי המניות של החברה, שנקראה לבחור בין שלושה מועמדים לתפקיד המנכ"ל. אודי ובנג'י, שני מועמדים שנכשלו כבר פעם כמנכ"לים של היטרקומד, התמודדו שוב, ומולם עמדה ציפי, מועמדת חביבה אך חסרת נסיון.

מאז עברו כבר כשמונה חדשים. לתפקיד המנכ"ל נבחר בנג'י, שברוב ג'נטלמניות הציע לאודי מינוי לסמנכ"ל בכיר בחברה. בינתיים, נראה ששיתוף הפעולה ביניהם מצליח. אמנם היטרקומד אינה מתקדמת לשום מקום והשיווק הבינלאומי שלה הוא כישלון מחפיר, אבל החברה הצליחה לצלוח את המשבר הכלכלי העולמי, ונראה שבעלי המניות אדישים, למודי אכזבות וחסרי ציפיות משמעותיות. כך, שלבנג'י ולאודי מובטחת כנראה קדנציה שקטה.

ואולם, בשבוע האחרון נפל דבר. מיקי, יו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון היטרקומד, גילה בבדיקה שגרתית של דו"חות הוצאות בחברה דיווח חריג ביותר, על נסיעה עסקית שביצע לאחרונה אודי ביחד עם כמה מאנשי צוותו.

מתברר, שאודי ביקר בפריז במסגרת תערוכה כלשהי. ומאחר שהנסיעה הזו היתה כרוכה בהיעדרות ממושכת ביותר מהארץ, משהו כמו שישה לילות, נעתרה אשתו של אודי לבקשתו והצטרפה אליו, מתוך הקרבה הירואית, על-מנת להקל במעט על נסיעתו.

בהיטרקומד יש אמנם נוהלי נסיעה לחו"ל, המוכרים היטב לסמנכ"לים בחברה, אבל מאחר שהפעם היה מדובר בנסיעה קשה לפריז, הידועה כיעד מעייף ותובעני, החליטו מתכנני הנסיעה להקל בנוהלים. הם בחרו בבית המלון היקר ביותר בעיר, והזמינו סוויטה מלכותית לאודי ולאשתו בעלות של כ-2,500 אירו ללילה. גם לעצמם דאגו לחדרים נוחים ומפנקים, כיאה לחברי משלחת מכובדים המקריבים עצמם למען החברה.

סיבוב הופעות משותף

בישיבת הנהלת היטרקומד, אותה זימן מיקי בדחיפות, סערו הרוחות. "איך אתה לא מתבייש? מה אגיד לבעלי המניות?", שאג בנג'י, כשהוא מנסה להיראות כועס. "בנג'י ידידי", ענה לו אודי בנחת, תוך עיון בשעונו שעלה כ-80 אלף שקל, "להזכיר לך כמה כסף עלית לבעלי המניות שלנו כשנסעת לסבב הרצאות בלונדון, ביחד עם אשתך החביבה?".

"חצוף", האדימו פניו של בנג'י, הפעם כועס באמת, "הייתי מובטל והיה אז משבר קשה בחברה. הדירקטוריון גייס אותי למסע הסברה בחו"ל. שאזכיר לך באילו סוויטות מושחתות בילית בביקוריך בארה"ב, אחרי שפוטרת מהיטרקומד?".

עכשיו הגיע תורו של אודי לכעוס: "איך אתה מעז? אלו היו ביקורים פרטיים. הסתובבתי בעולם והרציתי על כשלוני המחפיר כמנכ"ל היטרקומד. אנשים שילמו לי עשרות אלפי דולרים לערב, וגם אירחו אותי במלונות פאר. אבל זה לא היה על חשבון החברה, תתנצל מיד!".

בנג'י התרכך והעלה הבעה של פיוס על פניו. "אתה צודק ידיד יקר. למען האמת, גם אני התפרנסתי לא רע בזכות כשלונותי כמנכ"ל החברה הזו. שילמו לי נפלא בהרצאות על ביצועי הכושלים. תגיד, מה אתה אומר, אולי נצא לסיבוב הופעות משותף? אתה מבין באילו סוויטות יארחו אותנו אם נסכים להופיע יחד? שמעת על ה'אטלנטיס' שבדובאי?".

"סגרנו!" חייך אליו אודי, "ובעניין בעלי המניות שלנו, באמת אל תדאג. שבועיים מהיום הם כבר לא יזכרו מה קרה כאן. בינינו, הרי אילו היו זוכרים באמת, לא אתה ולא אני היינו בתפקידינו היום, נכון?".