מחכים לאליהו

לפי התנועות בערך מניית בנק לאומי, השוק דווקא מרוצה מההפרטה הממשמשת

מרוצים מהפרטת לאומי. ב-22 בספטמבר חשף "גלובס" את כוונת האוצר למכור את אחזקות המדינה בבנק לאומי, ולאפשר לגרעין שליטה להתגבש מתוך השוק. תהליך כזה מקנה יתרון לבעל המניות הגדול ביותר, שלמה אליהו.

אפשר היה לצפות כי מניית לאומי תגיב לכך בירידות. בסופו של דבר, יציאת המדינה מהבנק מפירה את שיווי המשקל הנוכחי. ההנהלה הקיימת, בראשות גליה מאור ואיתן רף, נחשבת להנהלה מצוינת ושמרנית, והישארותה תחת בעלים חדשים אינה מובנת מאליה. גם שינוי הבעלות הוא תהליך שמטבעו יוצר אי ודאות שהשוק לא אוהב. מעבר לכך, מכירת מניות בכמות גדולה מגדילה את ההיצע בשוק ומפעילה לחץ על המניה.

אבל השוק תפס את הצעד של האוצר לגמרי אחרת. מ-22 בספטמבר עלתה מניית לאומי ב-12%, מניית הפועלים לשם השוואה עלתה באותה תקופה ב-9%, ומניית דיסקונט עלתה ב-1%. במילים אחרות, השוק מרוצה מההפרטה והצביע ברגליים בעד אליהו.

פועלים בתורכיה

אירועי השבוע שעבר ביחסי תורכיה ישראל החזירו אותנו שלוש שנים לאחור, להשקה החגיגית באיסטנבול של בנק פוזיטיף, השלוחה התורכית של בנק הפועלים. אז, כששאלנו על הסיכון בהשקעה במדינה בה שולטת מפלגה איסלאמית, אמר לנו שלמה נחמה, יו"ר הבנק באותה תקופה, כי "פוזיטיף הוא בנק תורכי והבעלות לא משפיעה. אין לנו זהות ישראלית מודגשת והיותנו ישראלים לא נמצא בשורה הראשונה".

כעת המצב פחות טוב. העוינות עלתה מדרגה וישראל מאוד לא אהודה בתורכיה. פוזיטיף נמצא בבעלות ישראלית כך שהפוטנציאל לצרות עצום, ולא קשה לדמיין, למשל, הפגנות סוערות מול סניפי הבנק. אולי אין לכך קשר לזהות הבעלים, אבל לפוזיטיף אין עד היום רישיון בנקאי מלא, אסור לו לקבל פיקדונות ופעילותו מוגבלת.

איזה עתיד יש לפוזיטיף? בפועלים שוללים בכל תוקף את מכירת השלוחה. אבל אנחנו לא נתפלא אם השילוב בין הצלחה עסקית מועטה, חוסר יכולת להתרחב והרעה מדינית נוספת, יגרמו לבנק לצאת מתורכיה. *