ממשל אובמה יקצץ שכר בחברות פיננסיות ואחרות עד 90%

על הכוונת: 7 החברות שקיבלו את התמיכה הגדולה ביותר במסגרת תוכנית התמריצים ■ בין הקרבנות: בכירי סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה, AIG, ג'נרל מוטורס וקרייזלר ■ אנליסטים: הבכירים פשוט יעברו לחברות אחרות

רעידת אדמה בוושינגטון: בפעם הראשונה בתולדות ארה"ב מתערב הממשל בקביעת תקרות שכר בתאגידים עסקיים.

גורמים בממשל אובמה הודיעו אמש (ד'), כי הבית הלבן החליט להורות ל-7 התאגידים שקיבלו את התמיכה הגדולה ביותר ממשלמי המיסים לקצץ במידה מסיבית את חבילות התגמולים של הבכירים בעלי השכר הגבוה ביותר בשורותיהן. "צאר השכר", קנת' פיינברג, צפוי להודיע על הקיצוצים כבר היום (ה').

לפי התוכנית, יקוצצו 50% בממוצע מכל חבילת תגמולים, אך רכיב השכר במזומנים בכל חבילה יקוצץ בממוצע ב-90%. הרכיב המרכזי האחר יהיו מניות, שלא יהיה אפשר לפדותן אלא לאחר שנים רבות. הממשל מתכנן לקצץ גם בהטבות כגון שימוש במטוסי מנהלים לצרכים אישיים, לימוזינות עם נהגים פרטיים ודמי חבר במועדוני גולף יוקרתיים. הטבות ששוויין עולה על 25 אלף דולר ייבדקו בחומרה הרבה ביותר.

התוכנית תפגע ב-25 מנהלים בעלי חבליות התגמולים הגבוהות ביותר בסיטיגרופ , בנק אוף אמריקה , ג'נרל מוטורס, קרייזלר, GMAC (הזרוע הפיננסית של ג'נרל מוטורס), קרייזלר פייננשל ו-AIG . סכום הסיוע המצרפי שקיבלו 7 החברות ממשלמי המיסים הוא כ-250 מיליארד דולר, במסגרת תוכנית התמריצים של הממשל. חברות אלה נהנו גם מהטבות נוספות בשווי מאות מיליארדי דולרים בערבויות ממשלתיות ובהטבות אחרות. למעשה, משלמי המיסים בארה"ב, באמצעות הממשל, הם חלק מבעלי השליטה בחברות אלה.

יחד עם זאת, גולדמן זאקס ו-ג'יי. פי. מורגן , הנמצאות במקום הגבוה ביותר במדרג המשטמה של דעת הקהל, חמקו מגרזן הגזירות מפני שהם פרעו נתח משמעותי מחובותיהן לממשל.

אנליסטים ציינו, כי "צאר השכר" פעל לפי הוראה ישירה מהבית הלבן. ממשל אובמה מבין, כי הזעם הציבורי על שכר הבכירים בחברות הפיננסיות, שנהנו מהטבות ממשלתיות, שוחק את אמון הציבור בממשל. ועם זאת, אנליסטים רבים הביעו חשש, ש"קרבנות" הקיצוצים פשוט יארזו את תיקי המנהלים שלהם ויעברו לחברות חסינות קיצוצים. התוצאה תהיה, שדווקא המוסדות הפגיעים ביותר, כסיטי גרופ ובנק אוף אמריקה, יישארו בלי מיטב מוחותיהן.

יודגש כי בעוד שהגרזן יקושש חלק ניכר מתקבוליהם של שיאני השכר בהשוואה למה שהם היו עשויים להשתכר בימים כתיקונם, שווי רוב חבילות התגמולים של הבכירים עדיין יהיה כמה מיליוני דולר כל אחת. עובדה זו, כמו גם ההבנה שהגזירות לא יחולו על חברות שהחזירו לממשל חלק משמעותי מכספי הסיוע, עלולות אולי לעמעם במקצת את ההתלהבות הציבורית שממשל אובמה מקווה לשלהב עם היזמה החדשה.

אבל אין ספק, שהנשיא יקצור נקודות זכות רבות בדעת הקהל. הבית הלבן מקווה שההלקאה הפומבית של שיאני השכר תשכך לא רק את התחושות הפופוליסטיות הבסיסיות, אלא גם תכשיר את הקרקע לגזירות שעלולות להינחת בעתיד הלא רחוק על המעמד הבינוני: העלאה אפשרית של דמי הביטוח הרפואי כדי לממן את עלויות החלת הביטוח על רוב האוכלוסיה ואולי קיצוץ בהטבות הרפואיות של תוכנית מדיקייר שמיועדת לגימלאים. במילים אחרות: הגלולה המרה שיבלעו הבכירים תמתיק במעט את הגלולה המרה לא פחות שממתינה לאלה ששכרם השנתי נמדד ב-5 ספרות, לא 7.

סמכויותיו של צאר השכר הוגדרו בתנאי הסיוע שניתן מהקופה הציבורית לחברות הפיננסיות ולאחרות: הוא נהנה משיקול דעת בלבדי לקביעת הגודל וההרכב של חבילות התגמולים של חמשת בעלי התפקידים הבכירים ביותר בכל חברה ושל 20 בעלי השכר הגבוה ביותר שכפופים להם. הוא אף אינו מחוייב לדאוג לשוויון בקיצוצים. במשך חודשים נפגש פיינברג עם בכירים בכל 7 החברות כדי להגיע להסכמה לגבי גודל הקיצוצים. באוגוסט הגישו החברות, בנפרד, תוכנית מפורטת לסולם שכר חדש לבכירים. מבחינת הצאר תכניות אלה היו המלצות. הוא היה יכול להתחשב בהן, או לסרב. החלטתו הסופית מחייבת.

מה יעלה אפוא בגורל המקוצצים? על כל מיליון דולר שהבכירים קיבלו במזומנים, הם יקבלו 100 אלף דולר. רכיב המניות יבשיל מבחינתם בהדרגה. שליש מהמניות הם יוכלו לפדות אחרי שנתיים, שליש נוסף אחרי שלוש שנים והשליש האחרון אחרי ארבע. היות שהמניות הן חלק מהשכר, הבכירים יוסיפו להחזיק בהן גם אם יעזבו את מקום העבודה שלהם לפני שיגיע זמן פידיונן.

רכיב נוסף יהיו מניות לטווח ארוך והענקתן תיגזר מביצועי החברות. יהיה אפשר לפדותן רק אחרי שלוש שנים מיום נתינתן.

וכאמור, הבכירים לא יוכלו להתלונן שעמיתיהן בחברה אחרת קיבלו יותר. שוויון אינו בין המנדטים של הצאר. וכך, למשל, מנהלים בחטיבה המוצרים הפינסיים ב-AIG, החטיבה שלפי הערכות הפילה את חברת הביטוח הענקית, יקבלו רק את רכיב השכר, ואף לא מניה אחת. אף לא אחד מעובדי החטיבה הזו יקבל יותר מ-200 אלף דולר בשנה.