מה לשר החקלאות ולשטח עירוני עתיר עבירות בנייה ברמת-גן?

הסיפור שלפניכם מורכב בעצם משני סיפורים שהם לכאורה נפרדים; הראשון הוא סיפורו של ד"ר יהודה עפרון, פעיל במפלגת העבודה, מקורב לשר החקלאות שלום שמחון וחבר בוועדת חקירה ציבורית, שמסקנותיה יכולות לבקר את השר ולהשפיע על מדיניות משרדו. השני הוא סיפורו של כפר אז"ר, עד לפני כשנה וחצי מושב עובדים, ומאז שכונה מן המניין ברמת גן. הכפר מחזיק באחת מעתודות הנדל"ן החשובות בגוש דן - 1,500 דונמים בין בית החולים שיבא לאוניברסיטת בר-אילן, לאורך כביש 4 (גהה). פרט מעניין ביחס לכפר הוא העובדה שבמהלך השנים נעשו בו עבירות בנייה רבות וחמורות, פרטיות וציבוריות כאחד, בממדים שמאפילים אפילו על המערב הפרוע של הקרקעות החקלאיות בישראל.

וכאן אנו מגיעים לחיבור בין שני הסיפורים: יהודה עפרון נחשב לאיש החזק של כפר אז"ר, וככזה הייתה לו אחריות לעבירות הבנייה הציבוריות שבוצעו. בנוסף, הוא עצמו ביצע עבירות בנייה שמעולם לא טופלו (פירוט בהמשך). מה שהופך את הפרשה הזאת לשונה ולחשובה הרבה יותר מעבריינות הבנייה הרווחת היא פגישה תמימה לכאורה, שהתקיימה ב-5 באוגוסט בבית דגן; ראש עיריית רמת גן, צבי בר, הגיע ללשכת שר החקלאות לדיון על כפר אז"ר, המקום שבו מתגורר חבר ועדת החקירה הכל-כך חשובה לשמחון. העובדה שלשמחון ולמשרדו כבר אין שום מנדט ביחס לשכונה לא הטרידה אף אחד מהשניים. וזה עדיין לא הכול: מאז תחילת השנה גילה משרד החקלאות יעילות מעוררת השתאות בטיפול בשכונה הרמת גנית, כולל סיור של בכירי המשרד וישיבה מיוחדת של צמרת המשרד שעסקה בו. ספק רב אם יישובים חקלאיים במובהק זוכים לטיפול כה יעיל במצוקותיהם היומיומיות.

האם לאור הדברים הללו יש מקום לפתוח בחקירה שתבדוק אם עפרון אישית או המושב הקרוב ללבו נהנו מטובות הנאה בעקבות מעורבותם של השר ושל המשרד? את ההחלטה הזאת יצטרכו לקבל היועץ המשפטי לממשלה או מבקר המדינה. מה שבטוח הוא שהסיפור הזה לא מריח טוב.

שלטים, מבנים וכסף גדול

הקרקעות הפנויות של כפר אז"ר שוות מיליארדים, וחשוב מזאת - הן יכולות לשנות את תמונת הנדל"ן של גוש דן כולו. למרות זאת, ועל אף שכבר מזמן כמעט שאין בכפר חקלאות, מינהל מקרקעי ישראל לא הצליח להתמודד עם ועד הכפר החזק, הקרקעות נותרו חקלאיות, והכפר עצמו נותר בהגדרתו מושב עובדים. בתחילת 2008 התחולל סוף-סוף המהפך, כאשר הכפר הופרד מהמועצה האזורית הכושלת אפעל.

ראשי הערים שסביב הכפר הבינו את הפוטנציאל שבאימוץ המושב וקרקעותיו, ונלחמו על סיפוחו. במערכה הזו הוביל מתחילתה צבי בר. הוא הבטיח לוועד כפר אז"ר, בראשות עפרון, להעביר להם מידע תכנוני מוקדם ולהיות קשוב "לבקשותיהם ולצורכיהם". במאי 2008 סופח הכפר לרמת גן, והוועד הביע את הערכתו לבר בכך שהמליץ לתושבי הכפר לבחור בו בבחירות המוניציפליות שנערכו בנובמבר אותה שנה. בר גרף את מרב הקולות בקלפי בכפר.

עם הסיפוח לרמת גן התבטל הסטטוס של כפר אז"ר כ"מושב עובדים", והוא הפך לשכונה בעיר; עיריית רמת גן והוועדה המקומית שלה קיבלו את השליטה בענייני התכנון, הבנייה, היטלי ההשבחה, הטיפול המוניציפלי וכל היתר. במקביל התבטלו כל הסמכויות שהיו למשרד החקלאות בכפר.

הסיפוח לא פתר את בעיות עבריינות הבנייה והשימושים המסחריים החורגים, שנעשו בכפר במשך שנים ללא אישור מינהל מקרקעי ישראל וללא אישור ועדות התכנון. מדובר בעבריינות מיוחדת במינה ורב צדדית אפילו בהשוואה למושבים אחרים בארץ; מדובר הן בעבירות אישיות של בעלי נחלות בעסקים פרטיים בלתי חוקיים סביב בתי המגורים, והן בעבירות "ציבוריות" שביצע ועד המושב. מבחינת החוק היבש בוצעו עבירות על חוק התכנון והבנייה ועל חוק ההתיישבות, והפרות של חוזי המינהל.

למשל: בכפר נבנו כחמישים בתים שאין להם היתרי בנייה, ופעלו בו במהלך השנים עשרות עסקים ללא היתרים; רוב הנחלות אינן מוסדרות כדין מול המינהל מבחינת הבעלות, ובעלי הנחלות משכירים את המבנים ואת הבתים. השכרות כאלה, ללא היתר לשימוש חורג מטעם שר החקלאות עצמו, מהוות עבירה על חוק ההתיישבות. אף שר חקלאות ב-15 השנים האחרונות לא נקט שום פעולה נגד התופעה הזאת, והשר שמחון הגדיל לעשות וטען שהוא כלל לא רואה את עצמו אחראי על אכיפת החלק הזה של חוק ההתיישבות, וכי זהו תפקידו של המינהל.

העבריינות לא הסתכמה רק בבעלי הנחלות, וגלשה גם לשטחים הציבוריים: הכפר משכיר שטחים לשימושים מסחריים בניגוד לחוק. למשל, שטחים שעליהם הוקמו עשרה שלטי פרסום ענקיים בכניסה לבית החולים שיבא, ללא היתר בנייה וללא רישיון שילוט. מלבד שלטי הענק, הוועד השכיר את מבני הציבור שלו לצרכים מסחריים - שוב בניגוד לחוק, ללא תשלום למינהל, ללא היתרים לשימוש חורג, וללא תשלום היטלי השבחה כנדרש.

המועצה האזורית אפעל עצמה במשך שנים רבות עין מול העבירות הללו. המשמעות הייתה, בין השאר, גם שלא נגבו מהכפר מיליוני שקלים כהיטלי השבחה בגין השימושים החורגים.

מעמד מיוחד

הווטרינר הוותיק ד"ר יהודה עפרון הוא האיש החזק בכפר אז"ר כבר שלושים שנה. הוא יו"ר ועד האגודה כמעט בקביעות, ובמשך תקופה, לפני הסיפוח לרמת גן, גם כיהן כסגן יו"ר המועצה האזורית אפעל. במסגרת פעילותו המפלגתית הוא גם חבר בכיר במפלגת העבודה, חבר במוסדות המשפטיים של תנועת המושבים של העבודה, מחוז הבחירה של שמחון, ומקורב לשר.

לא מן הנמנע שמעמדו המיוחד של עפרון בכפר נוצר בזכות מעטפת ההגנה שהשכילו הוא והוועד לייצר סביב עברייני הבנייה. בעשור האחרון כפר אז"ר הכניס לקופתו סכום של 1 עד 1.2 מיליון שקלים לשנה מההשכרות הבלתי חוקיות של מבני הציבור ומשלטי הפרסום. בכסף הזה מימן הוועד עורכי דין ויועצים, שביצעו את המהלכים לקידום תוכניות בנייה אינטרסנטיות, והגישו את ההתנגדויות לתוכניות בנייה אחרות באזור. במילים אחרות, עפרון וחבריו לא רק עברו על החוק אלא גם השתמשו בכספים כדי להכשיר עבירות בנייה שביצעו תושבי הכפר.

מלבד אחריותו של עפרון כיושב ראש וכחבר הוועד על המתרחש, הוא עצמו עבריין בנייה. לפי התב"ע של הכפר, בחלקת המגורים מותר לבנות שני בתים. בחלקת המגורים של עפרון עומדים להם כבר עשר שנים שלושה בתי מגורים. איך זה קרה בדיוק? ב-1997 ביקש עפרון לבנות בית חדש. התנאי למתן ההיתר היה הריסת הבית הישן. אולם עפרון, שהיה סגן יו"ר המועצה באותו זמן, לא הרס את הבית הישן עד היום, והבית השלישי לא רק שלא נהרס, אלא גם שופץ והושכר.

כשהחלו הדיבורים על סיפוח הכפר לרמת גן פגש צבי בר שניים מחברי הכפר, ישראל נוימן ואבינועם קרונזון, המנהלים מערכה נגד השימושים הבלתי חוקיים במבני הציבור של היישוב. נוימן וקרונזון הסבירו לבר שנופל לידיו תיק עבירות בנייה רחבות היקף, מסוגים שונים. בר לא הגיב. נוימן וקרונזון המשיכו והתריעו במהלך 2008 על עבריינות הבנייה הציבורית של הוועד ועל עבריינות הבנייה הפרטית של עפרון.

כשסופח הכפר נדרש צבי בר להחליט: לעשות סדר בבלגן, ולגבות מיליונים רבים כהיטלי השבחה בגין השימושים החורגים, או לעצום עין. בינתיים לפחות, בר נהנה מהתמיכה הפוליטית של הוועד, והעיניים עצומות.

15 מיליון באופן מיידי

במהלך 2008, בעוד מהלכי הסיפוח של כפר אז"ר לרמת גן מתקדמים, יזם שר החקלאות שמחון שני מהלכים. הראשון היה הקמת ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת התנהלות השירותים הווטרינריים, ועדה שהוקמה לבסוף בהחלטת ממשלה בסוף יוני 2008 ופועלת עד היום. שמחון מינה לראשות הוועדה את השופט בדימוס ורדי זיילר, ואת עפרון ואת יעקב שגיב (שהתפטר לאחרונה מהוועדה במחאה על אופן תפקודה) - לחברים.

המינוי של עפרון מעלה סימן שאלה ביחס לניגוד עניינים, שכן עפרון ושמחון מקורבים אישית ומפלגתית. הנושא נבדק, ולשכת היועץ המשפטי לממשלה קיבלה את עמדתו של היועץ המשפטי של משרד החקלאות, ערן אטינגר, שהמינוי איננו פסול. עפרון עצמו, בנימוקיו נגד הפסילה, הסביר שמאז סיפוח הכפר לרמת גן הוא אינו שייך יותר למחוז המושבים של השר שמחון. זו נקודה חשובה: גם עפרון רואה את הסיפוח לרמת גן כנקודה שממנה ואילך לשר שמחון אין יותר מה להתעסק עם הכפר שהפך לשכונה בעיר.

היוזמה השנייה של שמחון, בסוף 2008, הייתה בתוכניות סיוע למושבים ותיקים, שהוקמו לפני 1964, קריטריון הכולל את כפר אז"ר. אחת מהתוכניות הללו עסקה בשיקום התשתיות במושבים הוותיקים, והממשלה אישרה לשם כך, בחודש יולי, תקציב של 35 מיליון שקלים. הכסף אמור להיות מוזרם דרך המועצה האזורית או הרשות המקומית.

תוכנית סיוע נוספת למושבים קרויה "סיוע לתוכניות לפיתוח המרחב הכפרי". בתחילת פברואר השנה הכריז שמחון על סיוע ליישובים חקלאיים במסגרת התוכנית ל"פיתוח המרחב הכפרי". לדבריו באותו מעמד, הסכנות המרחפות מעל המרחב הכפרי בישראל ומורשתו כה חמורות, שהמשרד ייעד 40% מתקציב הפיתוח שלו ב-2009 לסיוע מיידי, סכום שהסתכם בכ-15 מיליון שקלים.

שמח בכפר אז"ר

כפר אז"ר לא היה אמור להיות לקוח של התוכנית, ולא של שום תוכנית סיוע אחרת של משרד החקלאות, שהרי מאז הסיפוח לרמת גן מדובר בשכונה בעיר.

במקביל לפרסום ההודעה ביחס להתנעת "פיתוח המרחב הכפרי", גברו הלחצים על צבי בר לפעול נגד מפירי החוק בשכונה החדשה של העיר. המתלוננים דרשו מבר למלא את חובתו ולגבות את היטלי ההשבחה. גם פעילותם של המתריעים נוימן וקרונזון, כולל עתירות לבית המשפט, החלו להשפיע, והוועד של עפרון התקשה להשכיר בקלות את מבני הציבור. אפילו מינהל מקרקעי ישראל החל לפעול נגד הפרת החוזים. השילוב הזה יצר קושי מימוני אצל שליטי כפר אז"ר.

יום אחרי ההודעה של שמחון על התקציב המיידי ל"תוכנית פיתוח הכפר", התרחש בכפר אירוע מיוחד במינו. ביום ב', 2 בפברואר, ביקרה במקום משלחת רמת דרג של משרד החקלאות, על מנת לבחון דרכים לסייע לכפר במסגרת הפרויקט שעליו הכריז שמחון. בראש המשלחת עמד סמנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, ואיתו רותי פרום, בכירה במשרד החקלאות הממונה על יישום תוכניות הסיוע, וכן מנהלת מחוז המרכז במשרד החקלאות, שרה אייל. מלבד ההתפעלות מהעובדה שלמשרד נדרשו רק 24 שעות כדי לארגן את המשלחת, עולה גם השאלה מה בכלל עשו אנשי משרד החקלאות בשכונה הרמת גנית. ישי, שהתמנה בינתיים למנכ"ל המשרד, אמר ל"גלובס" אחרי הביקור בפברואר: "אנחנו בודקים ברמה עקרונית אפשרות לסייע לכפר אז"ר בעניין שימור מבני מורשת ששירתו את דור המייסדים".

מוזר. המקום הראשון שמשרד החקלאות מתנדב לסייע לו באופן מיידי הוא המקום שבו אין שום סיבה לסייע. ואם כבר מורשת, אז למה לא להתחיל בנהלל או בכפר ויתקין?

אם לא היה די בביקור הראשון והמפתיע, כפר אז"ר זכה לכבוד נוסף, הפעם בדמות ישיבה מיוחדת של צמרת משרד החקלאות בסוף מאי. הדיון המיוחד נערך תחת הכותרת "פעילות חקלאית בכפר אז"ר - מכירת תוצרת חקלאית". המשתתפים: המנכ"ל יוסי ישי והאחראים על תוכניות הסיוע. הפעם הפורום חוזק בדמותו של היועץ המשפטי למשרד החקלאות, ערן אטינגר.

נושא הדיון של הפורום המכובד, "פעילות חקלאית בכפר אז"ר", נשמע מוזר, שכן בשכונה הרמת גנית יש מעט מאוד פעילות חקלאית. האם פעילות בהיקפים כה מצומצמים במקומות אחרים בארץ זוכה גם היא לדיון של פורום כה מכובד? אפשר לנחש שהתשובה שלילית.

"אישור המבנה הישן"

החודשים חלפו, ונוימן וקרונזון המשיכו להציק לעיריית רמת גן. בסוף יולי 2009 ענתה להם העירייה סוף-סוף. ביחס לשלטי החוצות הענקיים ללא היתר בנייה או רישיון שילוט, מסרה העירייה: "על-פי החלטת ועדת רישוי שילוט ניתן תוקף להצבתם עד סוף 2009". כלומר, השרץ הוכשר והכסף יזרום עד סוף השנה לפחות.

לגבי השכרת מבנה ציבור בכפר בניגוד לחוק ובלי אישור שימוש חורג, נמסר: "פנייתך נמצאת בהליך בדיקה מול מהנדס העיר חיים כהן". לגבי עבריינות הבנייה האישית של עפרון, מסרה העירייה: "מהנדס העיר אישר קידום הליך לשינוי תב"ע לאישור המבנה הישן". כלומר, גם במקרה הזה עומדים להלבין את העבירה.

ועם הנדוניה הזו של הכשרת עבריינות הבנייה על-ידי העירייה, הגיע בתחילת אוגוסט צבי בר לפגישה עם שמחון. השניים דנו בפגישה בדרכים לסייע לכפר אז"ר. סיוע מכל סוג שהוא של משרד החקלאות לכפר אז"ר, במעורבות אישית של שר החקלאות שלום שמחון, מהווה גם סיוע ליהודה עפרון. האם ההתנהלות הזאת תקינה? היועץ המשפטי לממשלה, או מבקר המדינה, יצטרכו להכריע בשאלה.

תגובות

שמחון: הצוות לא ביקר אצל עפרון

ועדת החקירה והשר שמחון: "הייחוס של טובת הנאה משולל יסוד עובדתי או משפטי"

דובר משרד החקלאות, בשמם של שמחון ושל עפרון: "משרד החקלאות מבהיר כי הביקור בכפר אז"ר בחודש פברואר היה מקצועי גרידא, ועסק בבדיקת מצב המבנים החקלאיים הישנים הקיימים במושב (מבנים שנבנו לפני שנת 1965, אז נכנס חוק התכנון והבנייה לתוקפו) על מנת לבחון כיצד להסדיר מבנים אלו על בסיס הערך החקלאי והמורשתי שלהם. הביקור לא כלל בדיקת מבני ציבור או בתי מגורים פרטיים של תושבי המושב, אשר אינם מעניינו ואינם בסמכותו של משרד החקלאות. לא זו בלבד, צוות המשרד שביקר במקום כלל לא ביקר בנחלתו של ד"ר עפרון.

"הייחוס של טובת הנאה שעומד או יכול ד"ר עפרון לקבל תוך ניצול מעמדו בוועדה הוא משולל יסוד עובדתי או משפטי. אין ולא הייתה פנייה מצדו למשרד החקלאות בקשר לרכושו או זכויותיו".

דוברת עיריית רמת גן מסרה בשמו של בר כי מלבד הפגישה עם שמחון לא היה לו כל קשר עם גורמים במשרד החקלאות בענייני כפר אז"ר או ד"ר עפרון. בר תומך בגלוי בהמשך הפעילות העסקית-מסחרית האסורה בשטחים החקלאיים, והוא מנמק זאת במפורש בשם הדאגה להכנסות אנשי הכפר.

"בתחילת אוגוסט נפגש ראש העיר רמת גן עם שר החקלאות לגבי כפר אז"ר על מנת לפתור בעיה שנוצרה עקב המצב בו כפר אז"ר הוא הכפר היחידי בארץ השייך לעיר. בעקבות כך החקלאים הפועלים במקום אינם יכולים לבצע פעולות עסקיות ולמכור את התוצרת החקלאית שלהם במקום.

"מיום בו צורף כפר אז"ר לרמת גן ובעיקר מיום בו עבר מרחב התכנון לתחום רמת גן, התברר לנו כי גם במבנים שהוכרו על-ידי משרד החקלאות וממשיכים לשמש לחקלאות ולגידול חקלאי, אין משרד החקלאות מוכן לחתום על תוכנית, שעה שהחקלאי מוכר חלק מתוצרתו בתוך אותו מבנה לקונים פרטיים. משרד החקלאות מתיר את מכירת התוצרת החקלאית, רק אם זו מתבצעת בחלקת המגורים.

"מצב זה הוא אבסורדי בכמה היבטים: הוא פוגע בפרנסתו של החקלאי, שלבד משיווק סיטונאי, יכול, ודאי באזור המרכז, להוסיף להכנסתו ממכירה ליחידים. מכירה שכזו משרתת ומיטיבה גם עם תושבי האזור וגם עם החקלאי.

"פנייתו של ראש העיר לשר החקלאות באה כדי שיימצא במשרד החקלאות פתרון יצירתי, שיאפשר לחברי כפר אז"ר החפצים בכך להמשיך ולהתפרנס מחקלאות, מבלי שיהפכו לעבריינים בעל כורחם.

"בפגישה סוכם כי עיריית רמת גן ומשרד החקלאות ימשיכו בדיונים לגבי השימושים החקלאיים אותם ניתן יהיה להפעיל בכפר אז"ר. עדיין לא התקיים דיון נוסף בנושא".

ואיך מסביר צבי בר את היחס הסלחני שלו לעבירות הבנייה בכפר, את הימנעותו מדרישת היטלי השבחה, ואת הודעת העירייה על הכשרה בדיעבד של עבירת הבנייה של ד"ר עפרון? בתגובה נמסר מהעירייה: "עיריית רמת גן פועלת על-פי אותו החוק כלפי כל תושבי העיר וכפר אז"ר בתוכם. אין בסיס לטענות לגבי גישה סלחנית כלפי מאן דהוא".

ועדה במחלוקת

בוועדת החקירה שמינה שמחון אין רגע דל. תקציר חלקי כולל תלונות על ניגודי עניינים, התפטרות והטלת חיסיון על הדיונים

מאז מינויו לתפקיד שר החקלאות, בתחילת 2006, ניסה שלום שמחון לשנות את מעמד יחידת הסמך של השירותים הווטרינריים ולהכפיפה למשרדו. כל ניסיונותיו כשלו, בין היתר בשל פעולתם של ראש היחידה ד"ר משה חיימוביץ' וסגנו יהודה מאירוביץ' (שאף ננזפו על כך בידי נציב שירות המדינה).

ביוני 2008 אישרה ממשלת אולמרט את הצעת שמחון להקמת ועדת חקירה שתבדוק את השירותים הווטרינריים. ליו"ר הוועדה מינה שמחון את השופט בדימוס ורדי זיילר, שעבד אז בשכר של 6,000 שקלים לחודש כריטיינר עבור משרד החקלאות. שני החברים הנוספים שמונו היו עפרון ויעקב שגיב, מבכירי משרד החקלאות בעבר.

חודש לאחר מינוי הוועדה התלוננו חיימוביץ' ומאירוביץ' אצל היועץ המשפטי לממשלה ואצל מבקר המדינה על אופן מינוי הוועדה, וטענו למגמתיות ולניגודי העניינים של זיילר ושל עפרון. זה לא עזר להם, והוועדה החלה לגבות עדויות. עוד כמה חודשים חלפו, ובמארס השנה הטיל זיילר איפול על העדויות שנגבו ועל דיוני הוועדה. עדים שהופיעו בפני הוועדה דיווחו על אווירת עליהום נגד חיימוביץ' ומאירוביץ'. זיילר, מצדו, רמז ללחצים על עדים ולתיאום עדויות.

ביוני השנה פרסמה הוועדה דוח ביניים שבו מוזהרים השניים. חודש לאחר מכן, ביולי, מתפטר שגיב מהוועדה במחאה על התנהלותה, ויוצר תקדים: ועדת חקירה שבה שני חברים בלבד, מצב המנוגד לרוח החוק.