דרושים:

פיתרונות לבעיות החוק הרוסי, שהגיעו השנה גם לקבוצות הגדולות; בוגרי קולג' זולים, שיעזרו לקבוצות הקטנות לחסוך; מאמנים חסרי ניסיון, כנ"ל; ויכולת בינונית של מכבי ת"א, כדי שיהיה קצת עניין במאבק על האליפות ■ על רקע הפרשיות, מעטפות הדולרים והלבנות ההון, נפתחת ליגת העל בכדורסל

השבוע היה עמוס לכדורסל הישראלי. וכמה מפתיע, אף אחד לא מדבר על המשחקים של מכבי בגארדן וב-L.A. אלא על התאבדויות, מעטפות דולרים, והלבנת הון. וכן, היה גם מאמן אחד ישראלי שחצה את כל גבולות הבושה בניו יורק. חתיכת פרומו לעונת הכדורסל שתחל בשבת.

אין ספק שפתיחת העונה תעמוד בצל הפרשה. השאלה תהיה מהו המחיר שייגבה מהענף. אחרי כמה עונות שבהן הליגה התרוממה לכיוון חיובי, ופתרונות מפתיעים לכל צרה נשלפו מהשרוול של אבנר קופל ושות'. המינהלת תידרש (ביחד עם איגוד הכדורסל) לבצע את טיפול השורש, כדי שאפשר יהיה לחזור לדבר על סלים ואסיסטים ולא על ריביות ומעטפות. רגע לפני פתיחת העונה, 5 עניינים שישפיעו על הליגה.

1. דרוש: שחקן ישראלי (מישהו ראה אותו?)

החוק הרוסי נועד לסייע לישראלים לקבל דקות משחק. ומבחינת השחקן הישראלי החוק הזה הוא בסדר. אבל בפועל נוצר מצב מוזר בקיץ האחרון: בסה"כ שלושה ישראלים בכירים (אליהו, בורשטיין וכספי) עזבו את הליגה, וכבר הקבוצות מתקשות למלא את השורות.

הנוטשים הביאו לכך שהישראלים בדרג הביניים שודרגו וזכו מההפקר, ברמת המעמד וברמת הכסף. לימונד ופניני הגיעו למכבי, אורי קוקיה לירושלים. ככל שיורדים כלפי מטה ברמת התקציב, מגלים שבקבוצות הקטנות יותר ישחקו העונה בחמישייה שחקנים ישראליים שבימים כתיקונם האיכות לא היתה נותנת להם במה אפילו בליגה השנייה.

העונה, להבדיל מהקודמות, בעיות החוק הרוסי הגיעו לקבוצות הבכירות. חלוקת הדקות במשחקי היורוליג ובמשחקי ההכנה חיזקו את מה שידוע לכל - ברגעי ההכרעה בסיום משחקים מכבי ת"א לא תוכל לשים על המגרש את השחקנים הטובים ביותר שלה. גם יריבתה הגדולה הפועל ירושלים הולכת לאיטה על הקרח הרוסי הדק - למרות שגיא גודס פגע בול עם כל הזרים שלו, בגזרת הישראלים יש דלילות. גם מכבי חיפה (גור פורת), גלבוע/גליל (גל מקל) ובני השרון (טפירו) איבדו ישראלי משמעותי. בחסרונו של ישראלי דומיננטי על הפרקט תוצאות המשחקים תהיינה תלויות ביכולת המאמן להוציא מים מהסלע, כלומר 20-25 נקודות, 9-10 ריבאונד ו-5 אסיסטים משלושה וחצי ישראלים.

2. דרוש: שם משפחה אמריקני

העונה נהיה עדים לניסוי סוציולוגי-פיזיולוגי מעניין: הקפאה והפשרה של שחקנים בפריזר של נוקיה. מצד אחד המופשרים - דרור חג'ג' וטרה סימונס. שניהם הגיעו למכבי אחרי שנת שיא בקריירה הישר לקצה הספסל של מכבי ת"א. לכאורה שניהם הצליחו לצאת בזמן, ולמנוע ריסוק של הקריירה - חג'ג' לחיפה, סימונס לירושלים. יהיה מעניין לראות איך ייראה שחקן שבקושי שיחק כדורסל תחרותי במשך עונה. בדבר אחד אין ספק: מוטיבציה לא תהיה חסרה להם, במיוחד במשחקים מול מכבי. דוגמה ראשונה להשתחררות לחופשי מהכלוב הצהוב קיבלנו כשסימונס הוביל את ירושלים לניצחון על מכבי בגביע ווינר.

בצד השני של בלון הניסוי נמצא גל מקל, שתוך פחות משנה הפך מהרכז השני של גלבוע/גליל לרכז הראשון של נבחרת ישראל. ותוך חודש נוסף הפכה אותו שוב המטוטלת לשחקן ה-13 במכבי ת"א. האם החוסן המנטלי והפיסי שלו יוביל אותו לעשות את מעשה כספי, אליהו והלפרין. או שמא ייכנס לסחרור שממנו ייצא להיות עוד שחקן ברשימה של שחקנים שהיו אמורים להיות הדבר הבא אבל הלכו לאיבוד בפריזר?

וסתם שאלה: אם לגל מקל היו קוראים ג'ון מקי - האם גם אז היה מרגיש פיני גרשון חופשי לרדת על הילד במסגרת סדרות חינוך וראיונות בטלוויזיה.

3. דרוש: בייביסיטר, אנגלית ברמה גבוהה

המשאבים המוגבלים מביאים לכך שבעלי הקבוצות מחפשים בכל שנה פתרונות יצירתיים לחיסכון. בשנה שעברה הלהיט היה בוגרי הליגה הלאומית, כשעשרות שחקני הליגה השנייה הוקפצו לליגה הראשונה. השנה לתופעה יש שני צדדים. הראשון, העצמת התהליך שהחל בעונה הקודמת :בוגרי קולג' בגילאים 22-23 שלא שיחקו משחק מקצועני בחייהם ישטפו את הליגה שלנו. העונה כ-20% מהזרים בליגת העל בחרו בישראל כמקום לעשות בו את צעדיהם הראשונים מחוץ לארה"ב. הסיכון הכרוך בהחתמת שחקן צעיר גדול יותר משחקן חיזוק "רגיל", מאחר שלאי-הוודאות המקצועית מתווספת אי-ודאות מנטלית לגבי ההסתגלות של הילד לחיים בארץ זרה. סימן ראשון אפשר היה לראות עוד לפני שהתחילה העונה: קייל מקלארני, בוגר נוטרדאם, החליט אחרי חודש של אימונים בנהריה שהוא רוצה לפרוש מכדורסל.

בצד אחר של ליגת העל, הפועל חולון התאכזבה מיכולתו של "ילד" אחר, פול דילייני בוגר בירמינגהאם, ושחררה אותו. אותה נהריה קפצה על השלל והחתימה את השחקן. כקוטן התקציב כך גודל הסיכון ובקבוצות שמועמדות לחלק התחתון של הליגה כמות השחקנים הצעירים גדולה עוד יותר. עוד סיבה לגידול בחשיבותו של המאמן.

האמצעי השני לעמידה באילוצי התקציב נמצא בצד השני של הסקאלה הכרונולוגית. העונה בליגת העל יהיו 35 שחקנים בגיל 30 ומעלה, כמעט שליש מהשחקנים הבכירים. למה? כי גם שחקנים לקראת סוף הקריירה הרבה יותר זולים. ובמלים אחרות, יו"ר שלא מצא שחקן קולג' זול, יילך על הבייביסיטר שלו.

4. דרוש: מאמן, ניסיון לא חובה

מה התכונה החשובה ביותר למי שרוצה לאמן בליגת העל? אם נשים לרגע את ירושלים ומכבי ת"א בצד, אז כנראה שהדבר החשוב ביותר הוא - המחיר. את העונה יתחילו על הקווים מאמנים כדני גוט, אלי רבי, עמיר עוזי ואריק אלפסי, שאם לוקחים את כמות המשחקים שכולם ביחד ניהלו בליגה הבכירה, לא מגיעים לעונה אחת (ראו גרף מצורף).

הכירו את המאמנים

מצד שני, את העונה יפתחו בבית מאמני נבחרות ותיקים כרוני בוסאני, ארז אדלשטיין ואפילו אחד קצת יותר צעיר, דני פרנקו שנבחר למאמן העונה הקודמת. ייתכן והמאמנים החדשים טובים ומוכשרים מאלו בעלי הניסיון, אבל העונה הזו נפתחת כשמעמד המאמן נמוך מתמיד. בליגה הבכירה של 12 קבוצות יהיו רק שבעה מאמנים מעל גיל 40 וגם מתוך אלו שניים (גוט ורבי) לא אימנו משחק אחד בליגת העל.

תקרת הזכוכית למאמן כדורסל בליגת העל היא לא הגיל, אלא תלוש השכר שהוא מבקש. אם נמשיך את הסיפור מלמעלה על חילופי השחקנים בהפועל חולון. בעונה הקודמת תחת דני פרנקו, לא רק שהקבוצה זכתה בגביע, היא לא החליפה אף שחקן זר. העונה עוד לא התחילה וכבר עמיר עוזי נאלץ לשחרר שחקן (דילייני) ולהחתים חדש. זה לא יהיה הימור פרוע, להגיד שסכום הכסף ש"בוזבז" על דילייני בחודשיים האחרון היה יותר מההפרש בין המשכורת של דני פרנקו לזו של עוזי שהחליף אותו. כדאי שבעלי הקבוצות יכמתו את כל נתונים לפני שהם באים לחסוך שלושה שקלים בשכר המאמן.

5. דרושה: אלופה

במאזן הכוחות בליגה תואר האליפות תלוי בחוזקה או יותר נכון בחולשתה של קבוצה אחת: מכבי ת"א. את ההכנות לעונה ביצע צוות האימון בצורה הטובה ביותר מזה שנים רבות. אבל אז הגיעה פרשת פנאן וטרפה את הקלפים. אמנם כמעט כל השחקנים הגיעו אחרי שעזב, בטח הבכירים שבהם. אבל מזרחי, פדרמן וייתכן שגם גרשון יעמדו בעין הסערה כזו, כשפרשיות התאונה של ביינום והדקירה במנדיס יראו כמו פיקניק לעומתן.

מעבר לאספקטים הפליליים והפיננסיים של הפרשה, השבוע הרימו את ראשן כל האגדות האורבניות: על השריקה שלא נשרקה, על השחקן שהחטיא את הקליעה החשובה, כל השמועות שליוו את עשרות שנות האליפות והגביעים. פתאום הכל מסתדר. אם מזרחי ופדרמן חושבים שהכחשה רפה מספיקה, הם עושים עוול לא רק לאוהד הממוצע, אלא קודם כל למועדון שכל כך יקר לליבם. כתם הנפט של המעטפות וההלוואות יתפשט ויכסה כל שחקן ומאמן, כל תואר אליפות וגביע. כדאי להם ולענף כולו שיפעלו לטובת הרמת המסך מעל הנסתר, באומץ ובכבוד לטובת המסורת של המועדון.

ואיך תתנהל הקבוצה בזמן שהנהלתה הבכירה עסוקה בעניינים שמחוץ למגרש, זה בדיוק מה שבירושלים וחיפה מחכים לראות.