נציגי האימפריה בלבנט

בשבוע שעבר נפל דבר בישראל: מנצ'סטר יונייטד הכירה בארגון האוהדים הישראלי שלה כארגון רשמי, ה-18 בלבד שלה בעולם ■ הסיבה? מעצמת תיירות הספורט הישראלית תמיד תדאג לטוס למשחקים, לרכוש כרטיסים ומרצ'נדייז ולהגדיל את הכנסות מועדוני הכדורגל הגדולים באירופה

העובדה שמנצ'סטר יונייטד בחרה להכיר במועדון האוהדים הישראלי שלה, כמועדון הרשמי ה-18 בסך הכל שלה בעולם, מלמדת על המעמד החשוב של תיירות הספורט מישראל במגרשי הכדורגל של אירופה. איך עבר מרכז הכובד של אוהדי הכדורגל בישראל מבלומפילד וטדי לאולד טראפורד וקאמפ נואו?

ניר ברקוביץ' עמד על הבמה מעט נרגש, למרות ואולי בגלל הפרגון שזכה לו ממאה הצופים שמולו. מדף כתוב בכתב יד הוא הציג לקהל את עמיתיו ואת תפקידיהם החדשים והקריא את ההטבות שנלוות לסטטוס. זה היה יכול להיות בקלות כנס פעילים של מפלגה קטנה, שקיוותה בקושי לעבור את אחוז החסימה, ומצאה את עצמה לפתע כהפתעת הבחירות, שותפה בכירה לקואליציה. כלומר, אילו רק ניתן היה להפריד בין הקהל שממול לבמה, לבין כוסות הבירה והצעיפים האדומים.

זה לא היה הכינוס הראשון של ארגון אוהדי מנצ'סטר יונייטד בישראל, שברקוביץ' עומד בראשו, שכן במהלך השנה מתקיימים עשרות מפגשים שבהם נוכחים בין עשרות למאות אוהדים בכל מפגש, אבל זה לבטח היה אחד המושקעים והחגיגיים שבהם: אחרי כמה שנים של תקווה, מתוכן שנתיים של הידברות אינטנסיבית, היה ה-ISRAELI REDS, מועדון האוהדים הישראלי של "השדים האדומים", למועדון הרשמי השמונה עשרה במספר של מנצ'סטר יונייטד ברחבי העולם.

למי שמפקפק בחשיבות העניין, יש להבהיר שהכרה רשמית מצד המועדון במנצ'סטר, אינה עניין של מה בכך, שכן אחת מההטבות השמורות לחברי המועדון, היא קבלה של כרטיסי כניסה למשחקים בערכם הנקוב. מאחר שהכרטיסים הפנויים לרוב משחקי הבית של הקבוצה נמכרים על-ידי ספסרים ברחוב ובאינטרנט בפערי תיווך של מאות אחוזים, הרי שעל המועדון לוודא שהוא אינו פותח כאן פתח למסחר בכרטיסים. לשם כך התבקשו מנהלי המועדון בישראל להגדיר את תפקידיהם, וכן להבטיח שהכרטיסים שיוזמנו למשחקים השונים יגיעו למי שמחזיק בכרטיס חבר ב-ONE UNITED.

ONE UNITED היא אחת ההצלחות הגדולות של המועדון: מדובר בכרטיס חבר שעלותו בישראל היא 250 שקל למבוגר ו-150 שקל לילד. הכרטיס מקנה את הזכות להיכנס לאזורים נבחרים באתר הבית של הקבוצה (MANUTD.COM), ליהנות מ-10% הנחה על המרצ'נדייז שמוצעים בחנות הרשמית במגרש או באתר וכן להשתתף בהגרלות כרטיסים למשחקי הבית של הקבוצה שלהם מוקצים כרטיסים. אבל אל תבנו על המפגשים עם צ'לסי וליברפול: על-פי רוב מוצעים באתר כרטיסים למשחקי גביע בשלבים הראשונים, או לשלב הבתים של ליגת האלופות. העובדה שלמנצ'סטר יונייטד יש מיליוני חברים במועדון ברחבי העולם (מאז הפסיקה הקבוצה להיות חברה ציבורית, נותרים המספרים המדויקים חסויים), מבטיחה לה הכנסה של עשרות מיליוני ליש"ט, רק מדמי החברות במועדון, עוד בטרם נבעט כדור אחד על המגרש.

איפה אתם בשבת?

בחזרה לת"א, או אולי יותר נכון לנשר שבצפון, שם עמל סיימון זלצר, איש מחשבים ואוהד הקבוצה, על הקשר עם הנהלת המועדון עד לקבלת התואר הרשמי. במסגרת מאמציו, הוא הצליח לגייס כ-70 חברים חדשים למועדון, כשהמינימום שהציב לו המשרד במנצ'סטר היה 50 נרשמים חדשים. המשך ההכרה הרשמית מותנה בחידוש החברות על ידי מחזיקי הכרטיס בכל עונה.

"זה היה קשה אבל משתלם", מסביר זלצר, "היום יש מולי מישהי ייעודית במועדון באנגליה שמטפלת בכל פנייה שלנו. כרגע מובטחים לנו 10 כרטיסים לכל משחק בית של מנצ'סטר יונייטד במסגרות השונות, למעט כמה משחקים שמוגדרים על ידי המועדון כאטרקטיביים במיוחד, שלהם נקבל, בשלב הזה, רק 5 כרטיסים".

לא יהיה זה מופרך לקבוע שבחלק מהאירועים שעורך המועדון (בדרך כלל בפאבים שונים באזור המרכז, למרות שחלק ניכר מהאוהדים מגיע מהפריפריה: מלבד החברים של זלצר מהצפון, מגיעה לאירועים גם קבוצה של אוהדים מבאר שבע) נמצאים יותר חובבי כדורגל מאשר נניח, במשחק בין הפועל רעננה להפועל עכו בליגת העל. יתרה מזאת, אוהדים שלא יהיו מוכנים להיפרד מכמה עשרות שקלים עבור היצע הכדורגל המקומי, חוסכים שקל לשקל כדי לטוס למשחקים של קבוצותיהם האהודות בחו"ל. אפשר לייחס את התופעה לגלובליזציה שמאפשרת לאוהד של קבוצות מספרד, אנגליה או איטליה להיות מעודכן און-ליין בנעשה בקבוצתו, עד כדי צמצום ניכר של המרחב הגיאוגרפי, ואפשר שזו הרמה הנמוכה אליה התדרדר בשנים האחרונות הכדורגל הישראלי. מכל מקום אם נוכחות ישראלית מוגברת בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות למשל, היא תופעה מוכרת, הרי שגם התופעה של אוהדים "מן השורה" שתקציבם מגביל אותם להסתפקות במשחקי ליגה "רגילים" של קבוצתם האהודה, נמצאת בסימן עלייה.

אירופה בידינו

סימוכין לכך ניתן למצוא גם אצל הגורמים המקצועיים בשוק תיירות הספורט: יואב ברוק, מנכ"ל איסתא ספורט, מספר על קבוצה גדולה של אוהדי ליברפול שרכשו דרכו חבילות למשחק הפתיחה של העונה, ומתכוונת להפוך את הביקור השנתי המשותף ב-"אנפילד" למעשה קבוע. גם ברצלונה, אולי בזכות השילוב בין הצלחה ספורטיבית ליעד תיירות מבוקש, הפכה לפופולארית במיוחד: "גם אם אתה נוסע לראות את בארסה נגד חרס", מסביר ברוק, "אלו עדיין מסי ואינייסטה על המגרש, זה עדיין הקאמפ נואו, ועדיין עיר נהדרת מסביב, כך שהתחביב הפך לנגיש גם למי שלא יכול לשלם את מחירי הכרטיסים של הסופר קלאסיקו". לדברי ברוק, הוא אינו חושש שנציגויות רשמיות של מועדוני אוהדים בישראל יגזלו את פרנסתו: "בסופו של דבר אנחנו אלה שמביאים למועדונים באירופה את המסות, ולכן למשחקים גדולים באמת רק אנחנו נוכל לספק כרטיסים רשמיים".

גם עמיתו של ברוק, ספי דונר, מנכ"ל "ספורט'ס איוונטס 365", חושב שמועדוני האוהדים בישראל לא יפגעו בעסקיו: "אני דווקא מברך על התופעה, אולי נפסיד כמה לקוחות בודדים, אבל ברור שלא כל אוהד יוכל לקבל לכל משחק כרטיסים מהמועדון, בוודאי לא למשחקים הגדולים. מה שיקרה הוא שהמודעות תגבר, חבר יביא חבר והחבר כבר יקנה את הכרטיס השני דרכנו".

* אתה מזהה עליה בתופעה של חיבור בין ישראלים ומועדונים באירופה?

"לפי הנתונים של הספקים שלנו באירופה, אנחנו הישראלים נמצאים בין ארבע המדינות ששולחות הכי הרבה תיירי ספורט לאנגליה, כשהשלוש האחרות הן רוסיה, יפן ושבדיה. מדובר בתופעה כלל עולמית שחזקה במיוחד במדינות שבהן הכדורגל הוא ענף פופולארי, אבל רמת הכדורגל המקומי אינה גבוהה".

האווירה בפאב ה"דאבלין" בהרצליה פיתוח, שבו נערך הכינוס, הזכירה יציע באחד מאצטדיוני אנגליה: הבירה זרמה לגרונות ושירי עידוד נישאו ברמה. אולי גם זה חלק מהעניין: אווירה שכזאת, במגרשי הכדורגל המקומיים, יכול לספק אולי רק הדרבי התל אביבי, ועוד שניים-שלושה מפגשים טעונים. לכן, בפעם הבאה שבה אתם מתבוננים במשחק משמים מליגת העל, שנערך מול היציעים הריקים של האורווה או הקופסא, חפשו את אוהדי הכדורגל באנפילד, אולד טראפורד, סן סירו, קאמפ נואו, או לפחות בפאב הקרוב: הכדורגל הישראלי פשוט לא מעניין אותם יותר.