עבר פלילי? לא רלבנטי לוועדת הקבלה במושב

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת היישוב הקהילתי רקפת שטען כי בני זוג התקבלו ליישוב בתרמית לאחר שהסתירו את עברו הפלילי העשיר של הבעל. נפסק כי קיומו או היעדרו של עבר פלילי אינו מהווה חלק מהקריטריונים להקצאת מגרשים ביישובים קהילתיים

נושא השיקולים של ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים מהווה כר פורה להתדיינויות משפטיות. בהחלטות מועצת המינהל מס' 1015 ו-1064, הוסדרו ההליכים לקבלת המלצה למועמדים לרכישת מגרש ביישובים קהילתיים ונקבעו הקריטריונים על פיהם תפעל ועדת הקבלה.

יצוין כי לאחרונה, ביום 3.8.09, אושר בכנסת תיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) אשר עיגן בחקיקה את סמכות מועצת המינהל לקבוע כללים לעניין הקצאת קרקע ביישובים קהילתיים קטנים, לרבות התניית ההקצאה בהסכמת היישוב.

בשנת 2004 ביקשו בני זוג מהקריות לעבור ליישוב קהילתי בגליל. הם פנו למספר יישובים, ביניהם רקפת שבגוש משגב, ועברו את כל שלבי הקבלה, כולל ראיונות ובדיקה במכון אבחון חיצוני. בסיום התהליך התקבלו כמועמדים לחברות ביישוב, ובת הזוג חתמה על הסכם מסגרת עם האגודה ומאוחר יותר על הסכם פיתוח עם המינהל והחלה בבניית בית המגורים.

בשנת 2007, הודיעה האגודה על ביטול ההסכם עם בת הזוג. לטענת האגודה, הטעו אותה בני הזוג והסתירו מפניה את העובדה כי לבעל עבר פלילי בעקבות הרשעה בעבירות של זיוף בעסקאות מקרקעין, וזו כנראה הסיבה בעטיה חתמה רק בת הזוג על ההסכמים. יצוין כי בשנת 2006 התגרשו בני הזוג והאישה המשיכה בהליכים לבניית בית המגורים ביישוב.

האגודה הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתה עתרה להצהיר על בטלות הסכם המסגרת לאור הטעייתה ואי גילוי עובדות מהותיות. בנוסף עתרה האגודה לביטול הסכם הפיתוח שחתמה הנתבעת עם המינהל ולמתן סעדים זמניים להפסקת בניית בית המגורים.

הנתבעים כפרו בטענות האגודה וטענו כי לא הסתירו ממנה מידע וכלל לא נשאלו על עברם הפלילי. לטענתם, האגודה אינה רשאית לבטל ההתקשרות עמם והקריטריונים לקבלת מתיישבים הם אלו הקבועים בהחלטות המינהל בלבד והם עמדו בהם.

המינהל אשר צורף גם הוא לעתירה, התנגד למתן הסעדים המבוקשים וטען כי רק וועדת הקבלה האזורית (להבדיל מוועדת הקבלה של היישוב) מוסמכת להחליט על אישור הקצאה או ביטולה עפ"י קריטריונים מקצועיים, אובייקטיביים ושוויוניים.

בית המשפט קבע, כי הנתבעים לא הטעו את האגודה ולא הסתירו את עברם הפלילי שכן ציינו זאת בפני מכון האבחון. אין חולק כי הנתבעים לא העלו נושא זה מיזמתם בראיון שקיימו בוועדת הקבלה ביישוב אך האם אי מסירת מידע מפורט לגבי העבר הפלילי מהווה כלל הפרה של חובת הגילוי? בית המשפט השיב על כך בשלילה. אין חולק, כי במערכת יחסים בין מועמדים לחברות לבין האגודה קיימים יחסי אמון המחייבים את שני הצדדים בגילוי של מידע רלבנטי. במקרה דנן, חובת גילוי זו אינה מחייבת את המועמד לפרט לגבי כל כתם בעברו ואף לא לגבי עבר פלילי.

יתירה מכך, על פי החלטות המינהל נקבעו קריטריונים ברורים להקצאת מגרשים ביישובים קהילתיים וקיומו או היעדרו של עבר פלילי אינו נמנה עליהם.

בית המשפט המשיך והבהיר, כי הקריטריונים לקבלת חבר לאגודה אינם מותנים רק בהעדפותיהם של חברי האגודה וכבר נפסק על ידי בית המשפט העליון, כי הקריטריונים צריכים לעמוד במבחני סבירות, הגינות ושוויון.

סוף דבר, העתירה נדחתה והאגודה חויבה לשלם לנתבעים הוצאות בסך כולל של 75,000 שקל.

(ת.א. 817/07 רקפת כפר קהילתי אגודה שיתופית להתיישבות נ' איריס הרינג ואח',, פ"ד מיום 18.10.09).

* הכותב הנו בעל משרד עו"ד פרטי העוסק, בין היתר, בנדל"ן, אגודות שיתופיות וממ"י.