הבנקים: המלצות חודק יפגעו באשראי במשק

הבעיה הראשונה היא "השעבוד השלילי" - התחייבות המנפיק שלא לתת שעבוד חדש לטובת צד ג'. הוועדה קובעת כי גוף שמנפיק אג"ח יוכל לשעבד נכס נוסף רק באישור בעלי האג"ח. מכיוון שהבנקים, בניגוד למוסדיים, לא נותנים אשראי ללא בטוחות, הרי שכל אשראי חדש שתרצה פירמה לקחת מבנק יהיה חייב באישור ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים, או שהבנק יסכים לתת את האשראי ללא בטוחה.

בבנקים טוענים כי להמלצה זו יהיו השפעות שליליות קשות על האשראי ברמה המשקית. "אם בנק יצטרך לקבל אישור מהגופים המוסדיים לפני כל אשראי חדש שהוא נותן לפירמה, הוא יימנע מלתת אשראי", אומר בנקאי. להערכתו, כתוצאה מהמלצה זו הבנקים לא יתנו לפירמות אשראי ללא בטוחות, או שייפצו את עצמם על תוספת הסיכון בהעלאת הריבית.

בעיה שנייה היא מנגנון "הטייס האוטומטי" אותו ממליצה הוועדה לקבוע בשטר האג"ח. מדובר ב-23 עילות שקיומן מאפשר לגוף מוסדי להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי - למשל, שינוי שליטה בחברה, ביצוע עסקאות מהותיות עם בעל שליטה, או ירידת דירוג מתחת לדירוג מינימלי מסוים.

בבנקים מודאגים מהקשיחות המובנית בהנחיות אלו. לתפיסתם, פעילות האשראי מול חברה היא דינמית, כאשר למלווה יש יכולת להתגמש ועליו למצוא לכל חברה את ה"חליפה לפי מידה" הספציפית לה. "ברגע שיהיו בעיות, המוסדיים ייקחו חברות ראויות ויעבירו אותן לפירוק ללא הפעלת שיקול דעת, כי כך מאפשר להם שטר האג"ח", טוענים בבנקים. מאחר שבהסדרי חוב רבים הבנקים הם אלו שצריכים להזרים כסף לחברה ולסייע לה, הם לא יוכלו לעשות זאת אם המוסדיים יפעלו ללא שיקול דעת ובקשיחות מובנית.