פתח את הדלת, שמעון

אח, הטיימינג, הטיימינג. ערוץ הספורט משדר את מכבי ת"א ביורוליג ומחלקת הפרומו שלו, כרגיל, מנסה לחשוב מחוץ לקופסה. בפרומו המשודר בימים אלה רואים את צוות המגישים והפרשנים של הערוץ, פניהם קשוחות, צועדים בחבורה מחוץ לאולם שפעם קראו לו יד אליהו, ומולם צועדים שחקני ומאמני מכבי ת"א, פניהם קשוחות לא פחות, במה שנראה כהומאז' לגרי קופר ב"צהרי היום", או לוידאו קליפ "beat it" של מייקל ג'קסון. שתי החבורות נפגשות מול שער הכניסה, מנסות להיכנס, וכשהן מגלות שהדלת סגורה ונעולה, דופקים האנשים על הדלת וצועקים בקול: "שמעון!", "שמעון!". די משעשע יש לומר.

בזמנים אחרים זה היה יכול לעבור בשקט. אבל בימים אלה נותר לצופה לתהות, על רקע צעקות "שמעון!, שמעון!": למה שמעון נעל את ההיכל? איפה המפתחות של הצוללת (הצהובה)? האם בגלל שעמי ביטון בחקירה אין לאף אחד מפתח נוסף? האם מר מזרחי נמצא במקומו הקבוע במשחקים, מתרגל ניתורים מהכיסא אל עבר שולחן המזכירות? אולי הוא נמצא במשרדים של מכבי בהיכל? ואם כן, מה הוא עושה שם? האם הוא משמיד את מדבקות הסמיילי? האם הוא מעביר למוסד לתפקידים מיוחדים את שמו וכתובתו של שופט ה-NBA שהרחיק את פיני גרשון? האם הוא מרים טלפון לרפי נאה ושואל אותו איפה הימים שבהם היה אפשר לסמוך על עיתונאים? האם הוא מתרגל מול הראי, כמו רוברט דה נירו ב"נהג מונית" את המשפט: "Are you talking to me?, או אולי את צמד המילים: "לא ידעתי!"?

שמעון, קוראים לך מבחוץ. פתח את הדלת, שמעון. כי תיכף, כולם, כולל כולם, חוקרים, אנשי מס, עיתונאים, ירימו טלפון לפורץ מנעולים או פשוט יכנסו מהחלון.

2. חלק מההלקאה עצמית של תקשורת הספורט בפרשת פנאן היתה על העובדה ש"כולם ידעו" אבל אף אחד לא עשה עם זה כלום. חלק מהסיבות היא הקרבה ליוקרה המכביסטית, הנסיעות לחו"ל, הקוקטיילים, השמנת שכל כך נעמה לחתולים ששמרו עליה. דוגמה לכך אפשר היה לקבל ב"אולפן שישי" ביום שישי האחרון, בו התארחו אופירה אסייג ודורון ג'מצ'י לדבר על פרשת פנאן. ג'מצ'י, בגילוי לב די נדיר מבחינתו, קרא לשמעון מזרחי "צבוע", ואמר דברי טעם בענייני חברות אמיתית והמרחק בין ת"א ללוס אנג'לס (אותו מרחק שמזרחי טוען כי מנע ממנו מלהגיע להלווייתו של פנאן).

ג'מצ'י אמנם לא סיפר שהוא כועס על מזרחי על כך שלא קיבל משחק פרידה. אבל זה כבר עניין אחר. לאחר שג'מצ'י ירה במטרות צהובות ואמר שמכבי "מתרסקת", אסייג הזהירה אותו, בטון חצי מאיים, שהוא מסתכן באיבוד כרטיסים למשחקי ימי חמישי. ג'מצ'י ניפנף אותה. וזה אם תרצו, התשובה לשאלה למה העיתונאים לא אמרו כלום. כי פנאן יכעס ויעשה את המוות למי שייצא נגד. ומי שילכלך לא יקבל כרטיסים, ויירד מאוטובוס הקבוצה הכל כך נוח, כמו שקרה ליואב בורוביץ' כשכתב ב"הארץ". הנה, קבל עם ויאיר לפיד, שכרגיל תפס פוזה של חתלתול, נתנה אסייג, מופת לאתיקה עיתונאית קלוקלת, את התשובה.

וזה לא נגמר שם. יש מספיק חורים שחורים הקשורים לכדורסל הישראלי שאף אחד לא מתעסק איתם עד שהם מתפוצצים לכולם בפרצוף. למשל, למה אף אחד לא שואל את פיני גרשון למה הוא מאמן את נבחרת בולגריה בהתנדבות, כמו שגרשון הצהיר לא פעם? אני לא מייחס לגרשון עניינים פסולים, חס וחלילה, ובאמת יכול להיות שגרשון מתנדב ידוע, אבל למה דווקא בולגריה, מקום 72 במדד השחיתות העולמי 2008? (ישראל מקום 33).

בזמנו ייחסו את המינוי לכך שהבולגרים יאזרחו שחקנים של אולימפיאקוס. גרשון הכחיש. אבל לא אמר למה כן. האם זה בגלל אהדתו למוני מושונוב, חריסטו סטויצ'קוב או מכבי יפו? למה דווקא בולגריה, בה אימן יעקב ג'ינו את צסק"א סופיה, והעיד בראיונות שגורמים פליליים איימו על הבוס שלו שיפטר את ג'ינו לאחר שניצח את האלופה הנצחית אקדמיק סופיה? מישהו יכול לתת תשובה קוהרנטית ומספקת? כנראה שגרשון. אבל כדי שזה יקרה מישהו צריך לשאול אותו. לא נראה לי שזו תהיה אופירה אסייג.