"אין לסטודנטים סיבה להישאר כאן"; שכר הלימוד - בין היקרים

לדברי בועז טופורובסקי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, השוואה בין ישראל לבין מדינות העולם מחזקת את טענותיו בנוגע לפגיעה בציבור הסטודנטים בישראל. "הסטודנט הישראלי משלם סכום שגבוה מעמיתיו ברוב מדינות אירופה, ואני בכלל לא מדבר על הפער הבלתי נתפס בין ההשקעה של מדינות אחרות בהשכלה הגבוהה ובסיוע לסטודנטים לבין זו שבישראל. מדובר בסכומים שיוצרים קושי גדול עבור כלל הסטודנטים בישראל, ובייחוד עבור אלה שידם אינה משגת.

"נכון שיש מלגות וקרנות שתומכות, אבל אם היה עלינו להישען רק על המדינה, מערכת ההשכלה הגבוהה הייתה מיועדת לעשירים בלבד וזה מצב לא תקין".

9,775 שקלים, שהם 2,700 דולר לערך משלם סטודנט ישראלי באחת האוניברסיטאות, ואילו חבריו לנשק שבחרו ללמוד במכללה נאלצים לשלוף מהכיס (של ההורים, כמובן) בין 28 ל-32 אלף שקל שהם כמעט 8,500 דולר. עכשיו בואו נראה מה קורה בשאר ארצות העולם.

ארצות-הברית:

בארצות-הברית כ-2,800 מוסדות להשכלה גבוהה, 2,600 מוסדות ללימודי תעודה ויותר מ-5,000 מוסדות המעניקים תארים במסלולים קצרים. בראש הפירמידה עומדות הארוורד, אם.אי.טי וסטנפורד היוקרתיות ולצידן כאמור אלפי אוניברסיטאות ומכללות, פרטיות וציבוריות. בין היתר לומדים בהן מדי שנה כחצי מיליון סטודנטים זרים, גם מישראל.

תואר ראשון בארה"ב נמשך ארבע שנים, כשהשנה הראשונה מוקדשת ללימודים כלליים. תואר שני נמשך שנתיים בלבד ודוקטורט ארבע שנים.

שנת לימודים בתואר ראשון: החל מ-10,000 דולר באוניברסיטה ציבורית ועד ל-30,000 דולר באוניברסיטה פרטית. בנוסף לזה הוצאות מחיה בסך 1,200 דולר לחודש בממוצע.

בריטניה:

שיטת חישוב שכר הלימוד בבריטניה מורכבת ושונה ממוסד למוסד, ויש כמה מאות כאלה. מחיר אחד מיועד לסטודנטים בריטים, אחד לסטודנטים זרים אשר לומדים מקצועות מדעיים ואחר לסטודנטים זרים שבוחרים במקצועות הומאניים.

שכר הלימוד: 3,000 יורו ישלם סטודנט בריטי על לימודיו ברובם המכריע של המוסדות להשכלה גבוהה, הסכומים נעים בין 1,200 יורו (בגלמורגן, וולס וקרדיף) ועד ל-12,500 יורו ברייצמונד, האוניברסיטה האמריקאית בלונדון.

אם אתם זרים, מצבכם קשה יותר. מרבית המוסדות יגבו בין 7,000 ל-10,000 יורו, כשהסכום יכול לקפוץ בקלות גם מעל 12 אלף יורו. הכי יקרים הם בקינגהאם (13,000 יורו), אימפריאל קולג' בלונדון (13,700 יורו) והאקדמיה המלכותית למוזיקה (14,075 יורו).

יותר שווה להיוולד באירלנד, שם מממנת המדינה את לימודיהם של הסטודנטים בכל אחת ממדינות אירופה. על הסטודנט לשלם רק דמי רישום, בחינות ומסים בסך של 750 יורו.

מערב-אירופה:

המצב במדינות מערב-אירופה לא רע בכלל. באוסטריה שכר הלימוד הממוצע במוסדות הציבוריים הוא 853 דולר ונלווים אליו מענקים רבים בגובה של 5,088 יורו וכמו כן מלגות, הלוואות וסיוע בתחבורה ובמגורים; בבלגיה משלמים 594 דולר ומקבלים מלגות וסיוע בתחבורה ואש"ל; בגרמניה המחירים נעים בין 40 ל-500 יורו לכל סמסטר, סטודנטים מתחת לגיל 30 זכאים להלוואות פדראליות ללא ריבית שיש להחזיר בתוך 20 שנה; בהולנד החיים יותר יקרים ושכר הלימוד עומד על 2,000 יורו, בתמורה מקבלים נסיעה חופשית בתחבורה הציבורית והלוואות בריבית של 3.35 אחוז שיש להשיב בתוך 15 שנה; ובספרד ישלם סטודנט 305-420 יורו לשנה.

ארצות סקנדינביה:

נחמד להיות סקנדינבי, שם לא משלמים על השכלה גבוהה. בדנמרק, פינלנד, שבדיה ונורבגיה עומד שכר הלימוד על אפס, לעיתים גם עבור סטודנטים זרים. נכון, קר שם, אבל משתלם. מנגד המדינה לא תומכת בסטודנטים באמצעות מענקים ממשלתיים. מה בכל זאת יש? הלוואות ארוכות טווח שניתן להחזיר בתקופה של 15 שנה עם ריבית ממשלתית (דנמרק ופינלנד), סיוע על בסיס סוציו אקונומי (פינלנד) והטבות נוספות.

אוסטרליה וניו-זילנד:

השיטה האוסטרלית מחלקת את מקצועות הלימוד לשלושה תחומים עיקריים. הראשון שבהם כולל משפטים, רפואה ומדעים ושכר הלימוד הממוצע בו מגיע ל-6,427 דולר (2,700 יורו), הטווח הרחב לסטודנטים נע בין לימודים בחינם לבין 8,355 דולר (3,400 יורו).

החלק השני כולל הנדסה, מתמטיקה וכדומה ובו מדובר בסכום שיכול להגיע עד 7,134 דולר (3,000 יורו) עם ממוצע של 5,490 דולר (2,300 יורו) והחלק השלישי וההומני עולה בממוצע 3,854 דולר בלבד (1,600 יורו) ומגיע בשיא ל-5,010 דולר (2,100 יורו).

בניו-זילנד השכנה הכל זול יותר. ממוצע שכר הלימוד נמוך במיוחד. 1,300 יורו לתלמידי מדעי החברה ואמנות וגם לתלמידי הוראה; 1,400 יורו לתלמידי משפטים ומנהל עסקים; 1,500 יורו לתלמידי מדעים ומחשבים; 1,833 יורו לתלמידי הנדסה; ו-3,333 יורו לתלמידי רפואה לסוגיה השונים.

אם אתם בכל זאת מתלבטים איפה כדאי ללמוד, אלה המדינות ששכר הלימוד בהן נמצא מתחת לקו האלף יורו: איטליה, פורטוגל, אוסטריה, שוויץ וספרד. מתחת ל-500 יורו מחכות לכם: בלגיה, טורקיה, הונגריה, צרפת, איסלנד, צ'כיה, סלובקיה וארבע מדינות סקנדינביה.

בריחת המוחות

"בעקבות הממצאים אשר מחדדים את הפער בין שכר הלימוד בישראל לבין זה שבעולם המערבי אנו קוראים למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוהה ולראש הממשלה לדון בהורדת שכר הלימוד כפי שהובטח לסטודנטים פעם אחר פעם", אומר טופורובסקי בהתייחסו לנתונים. "מצב של בריחת מוחות מתחיל בדיוק בנקודה שבה סטודנט בוחר לנסוע ללמוד באירופה במקום בישראל ואחר כך קושר במדינה החדשה את חייו ועתידו ולא שב לכאן. האם סיפקנו לאותו סטודנט סיבה טובה להישאר דווקא בישראל? הטבלה מוכיחה שלא".

ח"כ אלכס מילר, יו"ר שדולת הסטודנטים בכנסת: "אין ספק ששכר הלימוד בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומצב זה דורש חשיבה מעמיקה ופתרונות. יש להגביל את גובה שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ולהתאים אותו לשכר הלימוד הממוצע במדינות אירופה המערבית. אדרוש דיון מיוחד בוועדת החינוך של הכנסת בנוגע לשכר הלימוד בישראל".