1.5 מיליארד דולר עלו באש

פעם היתה לנו בורסה אלטרנטיבית, והנה כך הפכה אותה בורסה, למוקצית מחמת מיאוס

מחיקה In, הנפקה Out

מספר שניות לפני שהתחלנו לכתוב שורות אלו נזכרנו כי פעם - די מזמן - נהגו לכנות את AIM (בורסת המשנה באנגליה), ראשי תיבות של Alternative Investments Market, כ"שוק ההשקעות הישראלי האלטרנטיבי", ובאנגלית - Alternative Israeli Market.

הימים היו ימי גאות וכמעט כל חברה ישראלית שנייה רצתה להפוך לציבורית בבורסת המשנה האנגלית: החל מחברות תוכנה, דרך חברות נדל"ן וכלה בחברות הימורים מקוונים. תנאי ההנפקה היו מקלים, עלויות ההנפקה היו זולות, והטיסה לאנגליה ארכה רק משהו כמו ארבע עד חמש שעות.

וכך, בתוך זמן קצר הונפקו באנגליה עשרות חברות ישראליות, ובשיא נסחרו בבורסת המשנה 50 חברות. עם הזמן גברו חסרונותיה של בורסת המשנה על יתרונותיה, ציבור המשקיעים הבין כי חלק ניכר מהחברות הונפקו טרם זמנן, השליך את מניותיהן לרצפה, וגרם לדירקטוריונים של אותן חברות להצביע בעד מחיקת החברות מהמסחר.

בזו אחר זו, כאילו היו נגועות במגיפה, החלו החברות הישראליות למחוק את מניותיהן מבורסת המשנה, ומבדיקת "גלובס" עולה כי נכון לרגע זה (בקצב שהן נמחקות מספרן עלול להשתנות בעוד רגע) נמחקו 20 חברות ישראליות, ורק 30 נותרו לייצג את מדינתנו הקטנה בממלכה האנגלית.

מגייסים ומוחקים, מגייסים ומוחקים

באופן די לא מפתיע, חלק ניכר מהחברות שנמחקו היו פשוט לא מוצלחות. חברות שהונפקו טרם זמנן (וגם היום קשה לטעון כי הן ראויות להיות ציבוריות), חברות שלא השכילו לייצר הכנסות וידעו רק לייצר הפסדים, וחברות ששרפו את רוב ההון שגייסו.

ומבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בהון ששוויו לא מבוטל. 1.5 מיליארד דולר - זה הסכום שגייסו אותן 20 חברות שנמחקו, ושרובו נשרף מבלי לייצר אף לא דולר אחד של תזרים מזומנים חיובי. 1.5 מיליארד דולר שהושקעו בפיתוח של מכרות (עיינו ערך ניקנור), ברכישות כושלות שכלל לא הביאו תועלת (עיינו ערך בייטמן ליטווין), ובפיתוח טכנולוגיות שהוגדרו כ"פורצות דרך" ורק פרצו את דרכן של אותן חברות לתהליך של גסיסה (עיינו ערך אדמיינד, אורקה, אקסיס מובייל ועוד ועוד).

1.5 מיליארד דולר - זה הסכום שרובו ככולו זרם מכיסו של ציבור משקיעים די תמים - שקנה כל הבטחה שניתנה לו - ועלה באש לאחר שאותו ציבור הבין כי הבטחות לחוד ומעשים לחוד.

על ראש הגנב בוער הכובע

לאותן חברות שנמחקו די קל להאשים את בורסת המשנה בבעיות שצנחו עליהן. בבואן להסביר את הרציונל שמאחורי תהליך המחיקה טורחות אותן חברות להדגיש כי פלטפורמת המסחר האלטרנטיבית לא סיפקה סחירות מספקת, עלויות המסחר בה היו גבוהות מדי והעיקו על מאזניהן, וכן, גם המוניטין המפוקפק של הבורסה פגע במחיר המניות.

ובכן, אותן חברות יכולות לטעון מבוקר עד ערב כי הבורסה האלטרנטיבית אשמה בצרות שנחתו עליהן, אך המציאות מספרת סיפור אחר. רבים ככל שיהיו החסרונות של בורסת המשנה, אותן חברות שנמחקו לאחר שמניותיהן קרסו יכולות להאשים רק את עצמן. הן אלו שלא השכילו ליצור ערך לציבור המשקיעים, הן אלו שקיבלו החלטות שגויות שהובילו להידרדרות בשוויין, הן אלו שמכרו לציבור המשקיעים מגדלים באוויר, והן אלו החתומות על מחיקת ערכן.

עוד לא אבדה תקוותנו

ולמרות זאת, לא היינו ממהרים להספיד את הבורסה האלטרנטיבית כפלטפורמה להנפקה של חברות ישראליות נוספות בעתיד. ראשית, אין עוד הרבה פלטפורמות מסחר שמתאימות לחברות קטנות עד בינוניות. נאסד"ק, פלטפורמת המסחר הפופולרית בקרב חברות הטכנולוגיה הישראליות, כבר אינה ממהרת לקבל בשעריה כל חברה, ורק אלו ששוויין מתאים יותר להגדרה של חברה בינונית עד גדולה מתקבלות אצלה בברכה.

שנית, ולא פחות חשוב, הנפקה הייתה ותמשיך להיות צורת האקזיט המועדפת על חברות פרטיות, ובימי גאות (ואלו עוד יגיעו - שוק ההון הרי פועל באופן מחזורי) כל פלטפורמת מסחר הופכת לאטרקטיבית.

צרו איתנו קשר *5988