האופטימיות של הצרכן הישראלי

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק המזרחי טפחות.

בשעה שהצרכן האמריקאי פסימי וממעט ללוות ולהוציא, הצרכן הישראלי מפגין אופטימיות רבה ומבטא זאת בהוצאותיו.

ארה"ב וישראל מתאוששת מהמיתון, אך בעוד משקי הבית האמריקאיים ייהנו מכך במידה מוגבלת בלבד והתנהגותם הזהירה מצביעה על כך שהם יודעים זאת, אצלנו האופטימיות מופגנת.

זהירות היתר של המעסיקים האמריקאיים כנגד אופטימיות יחסית של המעסיקים הישראליים מסבירות את ההבדלים בין שתי המדינות.

התוצר המקומי הגולמי האמריקאי התרחב ב-3.5% ברביע השלישי של השנה, הודות לתפנית חזקה בהוצאות משקי הבית. רוב העלייה נבעה מתוכנית הממשלה מזומן בעד גרוטאות, שהייתה בתוקף בחודשים יולי ואוגוסט והזניקה את הצריכה הפרטית.

מנגד, מספר המשרות במשק האמריקאי הצטמצם ב-677 אלף, בהמשך לירידה בת 1,285,000 משרות ברביע השני של השנה.

הגידול בתוצר, בעוד התעסוקה מצטמצמת, הושג הודות להתייעלות מדהימה של המגזר העסקי, שהקפיצה את פריון הייצור: התוצר לשעת עבודה זינק 9.5% בקצב שנתי ברביע השלישי של השנה, בהמשך לעלייה בת 6.9% ברביע השני. לשם השוואה, בעשר השנים האחרונות נע קצב הגידול בפריון בארה"ב בין 0.9% ל-4.6% בלבד.

במאמר מוסגר, הדוחות לרביע השלישי של החברות בארה"ב מכים ברובם הגדול את קונצנזוס ההערכות, אך הדבר נובע, בדרך כלל, מהתייעלות החברות, המצליחה לשפר משמעותית את השורה התחתונה, אך בשורת ההכנסות אנו נוכחים לדעת כי במקרים רבים מתקשות החברות להציג שיפורים משמעותיים.

במצב דברים זה, עלולה ארה"ב לחוות jobless expansion: צמיחה כלכלית שלא תלווה בגידול של ממש בתעסוקה. המעסיקים למודי הניסיון ימתינו זמן רב עד שישתכנעו שהפעילות הכלכלית עולה מדרגה ועד אז לא ישכרו עובדים נוספים ואף יתמהמהו להגדיל את מספר שעות העבודה של אלו שהעסקתם לא הופסקה.

משקי הבית האמריקאיים ערים לכך: בסקר אמון הצרכן האחרון צפו 27% שמספר המשרות יתמעט, במחצית השנה הקרובה, ואילו 16% בלבד חשבו שמספרן יגדל. למרות נתוני התוצר המרשימים, הפער בין הפסימיים לאופטימיים ממשיך לגדול.

זאת ועוד, האשראי הצרכני בארצות הברית מצטמצם זה שמונה חודשים וספטמבר נרשמה בו ירידה חדה בת 7%. רצף כה ארוך של ירידות לא תועד מעולם.

להערכתי, ההתאוששות בצריכה הפרטית האמריקאית תהייה, בנסיבות הללו, איטית מאוד ובניגוד למשברי עבר, הלקוחות לא ימהרו לפקוד את החנויות.

בישראל ניתן להבחין במספר נקודות דמיון לתהליכים שהתחוללו בארה"ב:

1. ראשית, התאוששות בתוצר המקומי הגולמי, שעלה 1% ברביע השני של השנה. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה 7%. ב-16/11 יפורסם אומדן ראשוני לרביע השלישי והציפיות הן לעלייה חזקה יותר.
   
2. שנית, מספר משרות השכיר במשק ירד 29,000, בהמשך לירידה בת 38,000 ברביע הראשון של השנה. בחודשים האחרונים ממשיך מספרן להצטמצם. בתעשייה קטנה התפוקה ב-0.3% בחודשים יולי אוגוסט, בעוד מספר המועסקים הצטמצם באחוז שלם. לשכות התעסוקה מדווחות על עלייה בת 3% במספר דורשי העבודה בחודש האחרון.
   
3. שלישית, התוצר לשעת עבודה עלה, ברביע השני של השנה, 1.1%, והסביר חלק מהכיוונים המנוגדים בתפוקה ובתעסוקה.

אולם, בניגוד למצב בארה"ב, דומה שהצרכן הישראלי לא חושש שההתאוששות במשק תפסח על שוק העבודה: 35% מהצרכנים צופים שמספר המשרות יגדל במחצית השנה הקרובה, ורק 16% אחוז מאמינים שמספרן יקטן. הפער לטובת האופטימיים אף גדל.

בד בבד, הרכישות באמצעות כרטיסי אשראי גדלו 1.5% ברביע השלישי של השנה ולמעשה הן גדלות בעקביות בחודשים האחרונים.

נראה, אם כך, שהצרכן ישראלי אופטימי כעת הרבה יותר מעמיתו האמריקאי.

אני מסביר זאת בסנטימנט הכלכלי החיובי יותר השורר במשק הישראלי. לפי ההערכות הנוכחיות, המשבר הכלכלי בישראל יהיה קצר וקל יותר מאשר בארה"ב (ומדינות רבות אחרות). אשרור דירוג האשראי של ישראל על ידי Fitch, עליו נמסר בסוף השבוע, בצירוף חופן מחמאות שהורעפו על המשק, מהווים דוגמא מצוינת לכך. גם מדד מנהלי הרכש, סקרי החברות של בנק ישראל והתאחדות התעשיינים ואינדיקציות נוספות נוסכים אופטימיות בקרב משקי הבית והחברות. חברות לא מעטות מציגות שיפור גם בשורת ההכנסות.

כתוצאה, המעסיקים הישראליים הקדימו והחלו להגדיל את מספר שעות העבודה למועסק והצעד הבא עשוי להיות שכירת עובדים נוספים. בארה"ב, עושה רושם, הדבר יארך זמן רב יותר.

ניתן, אפוא, להבין את האופטימיות של הצרכן הישראלי, אולם, על מנת שיהיה לה בסיס מוצק, הציפיות לחזרה מהירה לפסי התרחבות כלכלית בת קיימא תצטרכנה להוכיח את עצמן בחודשים הבאים. להערכתי, מוקדם לברך על המוגמר. הממשלה צריכה להתחיל לצמצם את הגירעון, במסגרת תוכניתה הרב שנתית להשיבו לתוואי יורד, אחרת יימצא דירוג האשראי בסכנה.

בנק ישראל יצטרך לנרמל את גובה הריבית. המגזר העסקי אמנם זכה לפחות סיוע מהממשלה בהשוואה למדינות אחרות, אך טרם הוכיח יכולת להתמודד עצמאית, לבטח כשהשיפור בקרב שותפות הסחר עדיין לא הובטח. בנק ישראל יודע זאת ולדעתי הוא נוהג נכון בכך שהוא ממתין להתבססות ההתאוששות הכלכלית, טרם יחל להעלות את הריבית במשק.