אפריקה לביהמ"ש: "מסע ציבורי רחב שם לו מטרה להשחיר את פני החברה ולבייב"

אפריקה ישראל טוענת היום (ב') כי "התנהל כנגדה וכנגד בעל השליטה בה מסע ציבורי רחב היקף, אשר שם לו למטרה להשחיר את פני החברה ואת פני בעל השליטה בה, לב לבייב".

הטענה מועלית במסגרת הבקשה שהגישה היום אפריקה ישראל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, להורות על כינוס אסיפת בעלי מניות ומחזיקי אג"ח של החברה לצורך אישור ההסדר בין החברה לבין מחזיקי האג"ח שלה, המסתכם בכ-7.5 מיליארד שקל.

לדברי אפריקה ישראל, היא והנהלתה "צפו אמנם את ההד הציבורי אשר יהיה למהלך של המשא-ומתן לגיבוש הסדר עם מחזיק אג"ח, אך מימדיה ועוצמתה של הסערה הציבורית שהתחוללה על רקע הודעת החברה בדבר כוונתה לפנות לנושיה בהצעה למתווה הסדר שיביא להבטחת החזר החוב, לא היו ניתנים לחיזוי".

בפנייה לבית המשפט נאמר עוד כי "בצד קולות בודדים שנשמעו בשיח הציבורי האינטנסיבי שהתחולל בכל אמצעי התקשורת, אשר שיבחו את החברה וההנהלה ואת בעל השליטה על מידת האחריות והזהירות שהובילו אותם לצאת למהלך הדרמטי - הרי שעל השיח הציבורי השתלטו דווקא אותם קולות אשר נראה כי עטו על ההזדמנות שנקרתה בדרכם לנגח את החברה ואת בעל השליטה בה, ולהשתלח בחברה, בהנהלתה ובבעל השליטה, תוך ניהול מסע ציבורי שיטתי של ביקורת מתלהמת".

אפריקה טוענת: "בין היתר היו כאלה שאמרו כי כל מטרת החברה היא להשתמט מתשלום חובותיה, והיו אף כאלה שהתבטאו באומרם כי פירוק החברה הוא בבחינת 'משימה לאומית'... ברגעים מסוימים היה נדמה כאילו מתנהל מסע ציבורי בהנהגת כלי תקשורת מרכזי, על מנת להבהיר לציבור כי משעה שהגיעה החברה למסקנה כי אין ביכולתה לעמוד בתשלום חובותיה לנושיה במועד פירעונם - יש להעבירם מיד על דרך הפירוק או בכל דרך אחרת לניהולם של הנושים, ויש לשלול מבעל השליטה את שליטתו בחברה, עד שיזרים כספים לתוך החברה בשיעור שיהיה די בו, לדעת אותם נושים, לרוכשה מחדש מידיהם".

לטענת אפריקה ישראל, "הסערה הציבורית האמורה, יש להניח, נתמכה בחלקה על-ידי בעלי אינטרסים שחפצו באמצעים אלה לשפר את יכולת המיקוח מול החברה והנהלתה, ובמקביל לובתה האש על-ידי 'מתקני העולם' למיניהם, אשר שמו להם כמטרה מוצהרת להביא לפירוקה של החברה, תוך אדישות מוחלטת לשאלה האם מהלך שכזה יועיל לנושים - או שמא יפעל דווקא לרעתם".

הושגו הבנות עם חלק מהבנקים - 200 מיליון שקל

ובינתיים, המגעים להשגת הסדר החוב נמשכים במלוא המרץ. לאחר שהגיע למתווה הסדר עם נציגות מחזיקי האג"ח (למעט סדרה ט') - לב לבייב זקוק, כידוע, גם לאישור הבנקים, ובראשם "השותף השקט" - בנק הפועלים. לבייב הגיע הלילה להבנות עם חלק מהבנקים - אך לא עם בנק הפועלים, הנושה הגדול ביותר, לו הוא חייב 2 מיליארד שקל.

במסגרת ההבנות הוסכם כי לבייב יעמיד ביטחונות נוספים בצורה של נכסים אישיים ושיעבודים. בנוסף, הוא יזרים כ-200 מיליון שקל לבנקים, חוץ מההזרמה הצפויה לבנק הפועלים, שתהיה גבוהה יותר. בנק הפועלים עצמו דורש מלבייב כ-550 מיליון שקל. הבנק נותר בינתיים מחוץ לתמונה וממשיך לדון עם לבייב, כאשר ההערכה היא כי לא יושג ביניהם הסכם היום.

"גלובס" חשף אתמול (א') כי בנק הפועלים מוביל מהלך של התניית אישור הסדר החוב בהזרמה נוספת של כ-800 מיליון שקל במזומן - בנוסף ל-750 מיליון שקל שהתחייב לשלם למוסדיים. לבייב נפגש בימים האחרונים עם בכירים בבנקים, במטרה להשיג את תמיכתם להסדר החוב המורכב באפריקה.

החוב של לב לבייב לבנקים, דרך החברה הפרטית ממורנד שבשליטתו, עומד על 3.1 מיליארד שקל, רובו כאמור לבנק הפועלים. החוב מגובה בבטוחות כמו 46% ממניות אפריקה ישראל ופרויקט נדל"ן ברוסיה.

החשיפה של בנק לאומי היא בהיקף של 400 מיליון שקל, לאומי קיבל בטוחות בשיעבוד מניות אפריקה בשיעור של 9%. לבנק דיסקונט חשיפה לממורנד של 350 מיליון שקל, ומולה משועבדות מניות בשיעור של 8%. חובות ממורנד לבנק הבינלאומי הם כ-200 מיליון שקל, והחובות לבנק מזרחי-טפחות 150 מיליון שקל. מול חובות אלה מחזיקים הבינלאומי ומזרחי-טפחות 6% ו-5% ממניות אפריקה בהתאמה.

אפריקה ומחזיקי האג"ח פונים לבית המשפט

כאמור, במקביל למגעים של לבייב מול הבנקים, אפריקה הגישה היום את עיקרי מתווה ההסדר שהשיגה עם המוסדיים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת סעיף 350 לחוק החברות. הפנייה לבית המשפט נעשית בשיתוף עם נציגות מחזיקי האג"ח. מטרת הגשת הטיוטה היא בקשה להורות על כינוס אסיפת מחזיקי אג"ח ובעלי מניות לצורך אישור הסדר החוב.

בטיוטת הבקשה שמוגשת לבית המשפט נכתב כי "ההסדר יחול על כלל מחזיקי אגרות החוב, ללא הבחנה בין סדרות החוב השונות". משפט זה מיועד למחזיקי אג"ח ט', אשר להם אמורה אפריקה לשלם כ-550 מיליון שקל מחר (ג'), סכום שככל הנראה לא ישולם.

כמו כן, ההסדר מגביל את אפריקה בגיוס חוב בעתיד - אלא באישור של המוסדיים: "החברה לא תוכל לבצע הרחבה של איזה מסדרת אגרות החוב החדשות ללא אישור אסיפות מחזיקי אגרות החוב החדשות בשתי הסדרות, שתתקבל ברוב רגיל".

אך המוסדיים לא מגבילים את אפריקה רק בגיוס חוב עתידי, אלא גם בחלוקת דיבידנדים (אם וכאשר יהיו לאפריקה רווחים לחלק מהם דיבידנדים). "החברה לא תהא רשאית לבצע חלוקה אם היא אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות, או במקרה שבו ביצוע החלוקה מהווה או גורמת להפרה של אמות המידה הפיננסיות".

בהמשך טיוטת ההסכם מצויין בפירוש כי אפריקה לא תוכל לחלק דיבידנד "כל עוד לא נפרעו אגרות החוב החדשות (סדרה א')". יש לציין כי ההגבלה על חלוקת הדיבידנד מותנית גם בהזרמות הכספים מצד לבייב.

כידוע, במסגרת ההסדר יזרים לבייב באופן מיידי 300 מיליון שקל במסגרת הנפקת זכויות בהיקף 400 מיליון שקל. לאחר מכן יזרים לבייב עוד 450 מיליון שקל בתשלומים שייפרסו על פני 4 שנים. המוסדיים מתנים בטיוטת ההסדר את חלוקת הדיבידנד בכך שלבייב אכן יעמוד בתשלומים שהוא אמור להעביר עד תום השנה השנייה להסדר (לבייב אמור להזרים 200 מיליון שקל בשנתיים הראשונות, מה שמכונה בהסכם: "התחייבות ה-200 של בעל השליטה").

מגבלה נוספת שמטילים המוסדיים על אפריקה היא שיעבוד שלילי על כל הנכסים, כלומר אפריקה לא תוכל לשעבד שום נכס ללא אישור מחזיקי האג"ח.