רשות לאומית לתחבורה? לא בישראל

דו"ח OECD, שנחשף השבוע ב"גלובס", מציין את מה שידוע לכולם: אם לא ימצא פתרון במהרה, תשתית התחבורה בישראל תקרוס

השבוע נחשפו ב"גלובס" עיקרי דו"ח OECD, שמנתח את כלכלת ישראל ואת המדיניות שלה בשורה ארוכה של תחומי כלכלה, חברה ותשתית.

הדו"ח הוא חלק מתהליך שימוע ממושך שנערך לישראל לקראת הצטרפותה לארגון; והוא בא, בסופו של מחקר ארוך טווח, לקבוע האם ישראל עומדת בסטנדרטים המחמירים הנדרשים להצטרפות.

דו"ח זה אפשר לראות בשתי דרכים.

האחת, ניסיון פולשני להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל. 140 עמודי הדו"ח כוללים כמה צל"שים למדיניות הכלכלית של האוצר ובנק ישראל, אך גם כמה נזיפות וקריאות כיוון, שלמרות ניסוחן הזהיר אינן משתמעות לשתי פנים. את הגישה "הדפנסיבית" הספקנו לשמוע השבוע מכמה בכירים במערכת הפוליטית והכלכלית שהעדיפו להישאר בעילום שם.

הדרך השנייה היא לראות בדו"ח הזדמנות נדירה להשוות בצורה פרטנית בין הנעשה בישראל לסטנדרטים הגבוהים שקיימים במדינות המתועשות שחברות בארגון, ולהציב מסגרת כללית של יעדים לשיפור.

צריך לזכור, שהחברות בארגון היא פריבילגיה שלצדה בונוסים משמעותיים בכל הנוגע לתנאי סחר מועדפים, השקעות וכוח פוליטי בינלאומי.

פרק שלם בדו"ח מוקדש לאחד התחומים החשובים: סוגיית התחבורה הציבורית.

OECD מייחס חשיבות קריטית לנושא התחבורה הציבורית, שחיוני לסקטור העסקי ולמשקי הבית הפרטיים, ומנסח בצורה חדה בעיה המוכרת לנו היטב: "תשתית התחבורה של ישראל נאבקת לעמוד בקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה.

"התמהיל בין תחבורה ציבורית לפרטית הפך להיות לא מאוזן, תוך שהוא מוסיף לבעיית הצפיפות באזורים העירוניים. הגידול המהיר באוכלוסייה ובתוצר יוצרים לחץ כבד על תשתית התחבורה ומציבים אתגר רציני בפני מקבלי ההחלטות".

מחברי הדו"ח מזהים את הגורמים השונים לבעיה: קצב "קופצני" של השקעות בתשתית תחבורה במהלך השנים; שימוש לא מספק באגרת כבישים; חוסר מעורבות של רשויות מקומיות בנושא התשתיות שעוברת בתחומם (הם אף מציינים, שברוב מדינות OECD קיימת "רשות תחבורה עירונית" בערים גדולות, שיש לה כוח וסמכות לרכז את הטיפול בתשתית התחבורה בתחומה).

ההמלצה המרכזית של הדו"ח, שמנוסחת בצורה ברורה ותקיפה, היא להקים בישראל "רשות לאומית לתחבורה". לדברי מחבריו, רשות עצמאית כזו תוכל להבטיח תיאום המדיניות הכוללת בנושא, ותוביל את משרדי הממשלה לרפורמות בתחבורה הציבורית.

אגב, ההצעה להקים רשות כזאת עלתה בכנסת כבר ב-07', אך נגנזה חיש-קל. אולי בגלל שהיא הייתה מוציאה מכמה משרדי ממשלה שורה ארוכה של סמכויות כמו אפשרויות אין קץ למינוי "ג'ובים". היא אפילו הייתה עלולה להפוך כמה משרדים ממשלתיים למיותרים. וזה כבר תרחיש יום הדין, שמולו גם חברות ב-OECD הופכת משנית.