"אי אפשר למכור היום חברת מכשור רפואי רק על בסיס סיפור"

"למרות ההזדמנויות, השקעות ההון סיכון עדיין איטיות. הכסף שנכנס לחברות פחת בכל תחום ובכל גיאוגרפיה - ארה"ב, הודו וישראל", אומר ברנט אהרנס, שותף לתחום מדעי החיים בקרן קיינן פרטנרס. "הקרנות לא משקיעות, כי יש אי-ודאות לגבי גיוס קרנות חדשות".

לעומתו, אנדרו פרקוהרסון מהחממה וקרן ההון סיכון InCube, מרגיע כי "האופטימיות מתחילה לחזור, אבל לאט. הסבב השלישי והסבב הרביעי יהיו במחירים של סבב גיוס שני, והמרירות בחברות רבה. בעקבות הזמינות של חברות מתקדמות, חברות שנמצאות בשלב גיוס שני רעבות, וסבב הגיוס הראשון בכלל גווע".

אהרנס רואה בכך הזדמנות. "אנחנו מגייסים כשאפשר, בדיוק בשביל ימים כאלה. השוק היום שייך לקונים, כלומר לקרנות. יש חברות עם מכירות יפות שניתן להיכנס אליהן במחירים טובים. מעניין מה יקרה למחירים בסבבי הגיוס של החודשים הבאים, משום שיש חברות רבות ששרדו את המשבר על בסיס גיוס ממשקיעים קיימים. עתה, הן יצאו לראשונה לפגוש את השוק באמת, ועלולות להיות מופתעות מן המחירים".

אהרנס ופרקוהרסון יגיעו לישראל ב-6 בדצמבר, לקורס השלישי בסדרת "חדשנות טכנולוגית במדעי החיים - מרעיון למסחור", שמקיימת להב, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, בניהולו של ד"ר בני זאבי, מקרן DFJ תמיר פישמן.

קיינן היא קרן הון סיכון הפעילה בישראל, שהכריזה בעבר על כוונתה לבצע השקעות בישראל גם בתחום מדעי החיים, אך בינתיים לא מצאה חברה להשקעה.

קרן InCube מוכרת פחות לישראלים: המודל שלה הוא ייחודי, של חממה וקרן, המבוססת על ההון האישי של היזם הסדרתי מיר אימרן, ועל מגע הקסם המיוחס לו כמי שהקים ומכר עשרות חברות, בהן Cardiac Pathways לבוסטון סייטיפיק; VidaMed ו-Percusurge למדטרוניק, ו-Physiometric שנרכשה על-ידי Hospira.

פרקוהרסון, בעבר בכיר בג'ננטק, שגם ניהל ומכר את חברת Operon ל-Qiagen ב-150 מיליון דולר, חבר אל אימרן. החממה של השניים מקימה חברות משלב הרעיון, ויש לה גם קרן הון סיכון שמשקיעה לא רק בחברות בוגרות החממה.

הביוטק הכי סובל כרגע

האם המשבר יוביל לשינוי במודל ההון סיכון?

פרקוהרסון: "היקף תחום ההון סיכון התכווץ. כנראה היה יותר מדי כסף שרדף אחרי פחות מדי עסקאות. אבל הבעיה לא הייתה במודל. הנה, למשל סקויה לא שינתה אותו 40 שנה ומצליחה מאוד. קרנות שלא הצליחו, לא עמדו בכמה כללים בסיסיים של ניהול סיכונים".

אהרנס: "אני לא מתרגש מאמירות על עודף כסף בתעשייה. הביקורת הזו חוזרת מעת לעת, עוד משנות ה-70. יש תקופות של עודף הזדמנויות, כמו עכשיו, ויש תקופות של עודף כסף. חשוב להתנהל בצורה שתאזן בין שניהם".

ובכל זאת, מציין אהרנס, "יש מגמת התייעלות. היום מותר לחשוב על הקמת חברה ב-5 מיליון דולר כדי למכור אותה לגוף אסטרטגי ב-20 מיליון דולר. זה החזר נאה שמאפשר ביזור סיכונים".

מתעניינים בישראל, מתרחקים מאופנות

*מתי ישובו היקפי ההשקעה והשוויים לעלות, אם בכלל?

אהרנס: "תוך 12 חודשים נחזור להיקף השקעות ממוצע לשנים האחרונות. הקרנות חייבות להתחיל להשקיע, אחרת המשקיעים יקטינו אותן.

"המחירים יעלו גם הם, אבל לאט. כאשר שוק ההון יתאושש ושוב יהיו הנפקות, חברות יוכלו לדרוש מחירים גבוהים על בסיס ביצועים של חברות דומות להן בבורסה. ברור, שכשהשוק בעייתי, הקרנות משתמשות בנתונים האלה נגדן".

האם המכשור הרפואי תופס תאוצה לעומת השקעות בפיתוח תרופות?

פרקוהרסון: "לתחום הביוטק הכי קשה כרגע. תרופות בדמותן הקלאסית לא זכו להצלחה רבה לאחרונה, לעומת מכשור שהצליח יותר. אני עצמי עברתי מג'ננטק לתחום המכשור הרפואי, כי אני רואה בו הזדמנות גדולה יותר".

גם אהרנס באותה דעה: "בתקופה הקרובה יהיו יותר הזדמנויות בחברות מכשור רפואי, כי חברות ביוטק ופארמה דורשות השקעה גבוהה, ולכן לא הוקמו הרבה מהן בשנים האחרונות. היסטורית, ההחזר מחברות התרופות היה הרבה יותר גבוה, אבל אני לא בטוח שזה עדיין נכון עבור חברות מכשור רפואי חדשניות.

"מצד שני, לחברות המכשור הטובות לוקח היום זמן ארוך להגיע לאקזיט, לא פחות מאשר לחברות ביוטק ואולי אפילו יותר. אי אפשר היום למכור או להנפיק חברת מכשור רפואי על בסיס סיפור, אלא רק אחרי אישור לטכנולוגיה או מכירות. בתחום הביוטק, עדיין אפשר להנפיק מוצר שמסעיר את הדמיון, עוד בשלב הניסויים".

*אתם מחפשים השקעות בישראל?

פרקוהרסון: "ישראל היא המקום היחיד שממש מעניין אותנו להשקעה, מלבד ארה"ב. גם בסין ובהודו נעשית עבודת יזמות, אבל זה יותר בגדר שדרוגים קלים ולא חדשנות של ממש. באירופה, לעומת זאת, המדע מעולה אבל אין רוח יזמות. אנחנו די בטוחים שנשקיע בחברה ישראלית, אם כי לא ידוע באיזה תחום.

"אנחנו נמנעים מהשקעה בתחומים שזכו לאופנתיות יתר. אני חש, למשל, שתחום השסתומים מוצה, ושהעולם לא באמת צריך עוד סטנט לבבי שונה רק במקצת מן הקיים. גם בתחום ההשמנה יש לדעתי השקעת יתר, למרות שנבחן שם חברות עם פריצת דרך אמיתית".

אהרנס: "ישראל חזקה בתחומי הקרדיולוגיה, האסתטיקה, הניווט התוך-גופי וה-IT לשוק הרפואי. היא פחות מובילה בתחום של הגסטרואנתרולוגיה והאורתופדיה, אך החברות שיש לה בתחומים אלה הן טובות.

"אנחנו אוהבים חברות שזקוקות לרגולציה, אבל לא לשיפוי ביטוחי. למשל, את החברה הישראלית ארליסנס, שמוכרת מערכות ניטור חולים לבתי חולים. הם לא צריכים שיפוי כי הלקוח הוא בית החולים, והם יכולים לבית החולים שהמוצר חוסך לו כסף".