"המגמה הירוקה היא רק דיבורים, בשטח שום דבר לא זז"

5.5 מיליארד שקיות ו-2 מיליארד כלים חד-פעמיים מפלסטיק נצרכים בישראל מדי שנה ■ בדיקת D&B עבור "גלובס" מעלה כי הטרנד הירוק אינו עולה בקנה אחד עם יציבות התעשיות המזהמות, המגלגלות כ-5 מיליארד שקל בשנה

15 מיליון ביום ו-5.5 מיליארד בשנה. זו כמות שקיות הפלסטיק הנצרכת בישראל. שקיות הפלסטיק מהוות 28% מנפח הפסולת המושלכת בישראל ו-7% ממשקלה.

השקית, שמתחילה את חייה כנפט גולמי ועוברת תהליך כימי עד להפיכתה לשקית, שורדת מאות שנים ואף יותר. מדי שנה נחנקים למוות מבליעת שקיות כמאה אלף לווייתנים, ציפורים, צבי-ים ובעלי חיים אחרים.

הנזק הסביבתי האדיר שהשקית "התמימה" גורמת לכדור הארץ, מדרבנת מדינות רבות לפעול לצמצום השימוש בהן. ואצלנו? כאן עדיין לא הפנימו את חומרת המצב לעומקו.

רק ברשתות השיווק, כך על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, נעשה שימוש בכ-3,000 טון שקיות בחודש, שהן 430 מיליון שקיות בחודש. "עד כה לא ננקטו פעולות כלל ארציות לצמצום התופעה", נכתב באתר המשרד.

"ללא חקיקה, לא תהיה שמירה על הסביבה"

אלון: "יש דרישה מינורית לשקיות מתכלות. מי שקונה, קונה פה ושם כדי להרשים את ציבור הצרכנים שלו"

מיקי אלון / צלם: עינת לברון

פולי-שק

פעילות: יצרנות שקיות פלסטיק

שנת הקמה: 1977

בעלים: משפחת אלון (50%) ומשפחת למפל (50%)

מס' עובדים: 30

מחזור: כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה

מיקי אלון, מבעלי "פולי-שק" - יצרנית שקיות פלסטיק, המעסיקה באזור התעשייה כנות 30 עובדים ומגלגלת כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה - מודה ש"המגמה הירוקה זה רק דיבורים. בשטח שום דבר לא זז. הישראלים צריכים חקיקה. לא תהיה חקיקה, לא תהיה שמירה על הסביבה".

לדבריו, חומר הגלם העיקרי לייצור השקיות במפעל הוא פוליאתילן, שנקנה מחברת "כרמל אולפינים" בהיקף של 80-100 טון בחודש. "רק 10% מהשקיות שאנחנו מייצרים עשויות מחומרים מתכלים כמו תירס", הוא אומר.

*למה רק 10%?

אלון: "כי יש דרישה מינורית לשקיות מתכלות. מי שקונה, קונה פה ושם כדי להרשים את ציבור הצרכנים שלו.

"ניסינו להציע ללקוחותינו - תעשיות ביטחוניות, היי-טק, אלקטרוניקה וציוד רפואי - לקנות שקית מתכלה באותו מחיר של שקית רגילה אבל הם לא רוצים, למרות ששקית מתכלה לא נופלת באיכותה משקית רגילה בתנאי שאינה נחשפת לחום ולמים.

"כנראה שקשה להם עם שינויים אחרת אין לי הסבר למה. מנהל רכש בחברה לקוחה שלנו אמר לי באחרונה שהציע להנהלת החברה לעבור לשקיות מתכלות ושם אמרו לו 'אל תבלבל לנו את המוח'. לכן, כרגע אנחנו לא מייצרים שקיות מתירס בכמות מסחרית".

*לאילו שימושים מיועדות השקיות שאתם מייצרים?

"שימושים שונים בתעשיות הביטחוניות, האלקטרוניקה, ההיי-טק והציוד הרפואי.

"למשל, שקיות מוליכות חשמל, שקיות בועות (פצפץ) ועוד. השקית שלנו מגיעה ללקוח הסופי באמצעות מוצרים שונים כמו טלפונים ניידים, מכשירי קשר, מחשבים ועוד, שעטופים בשקיות שלנו".

*אילו שקיות מתכלות מוצעות היום בשוק?

"רוב השקיות המתכלות שנמכרות בארץ עשויות מפוליאתילן בתוספת חומר כימי שנקרא OXO ומתכלה לכאורה. רק לכאורה כי הוא הופך לגרגירים.

"השקיות המתכלות האמיתיות הן על בסיס תירס ועמילנים ומינרלים שונים, אבל אף אחד לא רוצה לקנות אותן כי הן יקרות פי-ארבעה עד פי-שישה. רק חקיקה תביא שינוי אמיתי. עד אז, כל עוד זה תלוי בנו, העלות היא הגורם המכריע".

*מה עושה לך הידיעה שהמוצרים שלך מזהמים את הסביבה?

"בתחום שלנו אין תחליף לשקיות שאנחנו מייצרים. עם כל הכבוד לסביבה, אם אני לא אייצר שקיות אנטי-סטטיות ומוליכות חשמל לשמירה על כרטיסים אלקטרוניים, צ'יפים למיניהם, כבלים ועוד - המוצרים האלה ייהרסו.

"אי-אפשר לעצור את הקדמה, אבל בהחלט הייתי רוצה שכל מה שיוצא מהמפעל יהיה מתכלה. אם זה היה אפשרי הייתי מייצר רק שקיות מתכלות, אבל כרגע זה לא אפשרי גם בגלל העלויות הכבדות".

*האם המשרד להגנת הסביבה מגביל אתכם במשהו?

"לא, מאחר שתהליך הייצור אצלנו לא מזהם".

הסיכון העסקי

שיעור העסקים

483 מיליארד כלים חד-פעמיים מיוצרים מדי שנה ברחבי העולם עפ"י ההערכות, והזיהום הסביבתי שנגרם בעקבות השלכתם עצום.

מדובר במוצרי פלסטיק, קלקר ונייר, כשחומר הגלם העיקרי המשמש לייצור פלסטיק וקלקר הוא נפט, שתהליכי העיבוד שלו נחשבים לגורם מזהם משמעותי.

גם השימוש בעצים כחומר גלם לייצור כלים חד-פעמיים מנייר נחשב לבלתי ידידותי לסביבה בעליל.

בשנים האחרונות נכנסו לשוק כלים חד-פעמיים מחומרים מתכלים כמו תירס. גם בישראל, כך עולה מסקירה מיוחדת של דן אנד ברדסטריט על ענף הכלים החד-פעמיים מפלסטיק, חלה עלייה במודעות לנושא.

"אנשים רוצים חיים קלים, וחד-פעמי זה קל"

שר-שלום: "אחוז אפסי מתמהיל המוצרים שלנו הם כלים מחומרים מתכלים, כי השוק לא מוכן לשלם עבורם יותר"

רמי שר שלום / צלם: עינת לברון

קבוצת פעמית

פעילות: יצרנית כלים חד-פעמיים

שנת הקמה: 1982

בעלים: האחים רמי ועזר שר-שלום ומוטי ראוכברגר (שותף בשליש ב"פעמית סטור")

מס' עובדים: 120

מחזור: 70 מיליון שקל

לדברי רמי שר-שלום, מנכ"ל ומבעלי קבוצת פעמית (הכוללת את "פעמית קרטון ואריזה", יבוא, שיווק והפצה של כלים חד-פעמיים לשוק המוסדי; "פעמית סטור", רשת קמעונאית לכלים חד-פעמיים; ו"קליטק", מפעל לייצור כלים חד-פעמיים מנייר), קיים קשר ישיר בין העלייה ברמת החיים לעלייה בכמות הזבל.

"אנשים מחפשים היום חיים קלים יותר, ושימוש לאירוח בכלים חד-פעמיים מעוצבים ואופנתיים, זה חיים קלים אבל זה גם יותר זבל".

*מה יש לך לומר על הזיהום הסביבתי שהמוצרים שלך גורמים בעקיפין?

שר-שלום: "תרבות הצריכה הגוברת מגבירה לצערי את הזיהום. עם זאת, בגלל שהמוצרים החד-פעמיים הולכים ונעשים אופנתיים ויפים יותר, אנשים לא ממהרים לזרוק אותם אחרי שימוש אחד, וכך מוצרי הפרימיום בענף תורמים קצת פחות לזיהום.

"60% מתמהיל המוצרים שלנו הם מוצרי פרימיום, אולם נפח המכירות הגדול הוא במוצרים הבסיסיים. אחוז אפסי מתמהיל המוצרים הם כלים חד-פעמיים מתכלים, כי השוק לא מוכן לשלם עבורם יותר. מה גם שאין להם את החן שיש לכלי הפלסטיק.

"מצד שני, גם אצל המומחים לאיכות סביבה קיימות דילמות: מה עדיף, כלים חד-פעמיים שממלאים את פחי האשפה או כלי זכוכית שכמות האנרגיה הנדרשת להפקתם ובזבוז המים והחשמל הנדרש לשטיפתם גבוהים מאוד, שלא לדבר על הדטרגנטים שנפלטים לביוב ולמי תהום.

"עם זאת, יש את הכלים המתכלים מתירס, למשל, שהשימוש הגובר בחומרי הגלם הללו מעלה את מחירי המזון הבסיסי לאוכלוסיות עניות. כך שהדילמות האלו משמעותיות, ואין פתרון אחד נכון".

*מה בכל זאת יכול לדעתך להיות הפתרון לבעיית הזיהום?

"הפרדת פסולת ומחזור על-ידי הרשויות המקומיות כמו שנעשה באירופה".

*בכמה כלים חד-פעמיים מחומרים מתכלים יקרים מהאחרים?

"משמעותית. למשל, אריזה של 15 צלחות מחומר מתכלה וידידותי לסביבה עולה 13.9 שקל, לעומת 9.9 שקל לאריזה של 25 צלחות מפלסטיק ו-10.9 שקל לאריזה של 16 צלחות מנייר. פערים גדולים נמצא גם בכוסות. 100 כוסות פלסטיק לשתיה קרה עולות 3 שקלים, לעומת 10.9 שקל ל-25 מחומר מתכלה".

(על-פי דן אנד ברדסטריט, פער המחירים בין כלים פשוטים לבין הכלים האיכותיים ביותר מגיע עד ל-90%).

*האם המשרד להגנת הסביבה מגביל אותך במשהו?

"לא מגביל".

*מי הלקוח העיקרי שלכם?

"השוק המוסדי: מסעדות, חברות קייטרינג והסעדה, בתי-מלון ומקומות עבודה הם צרכנים גדולים של כלים ואריזות חד-פעמיים. במקומות עבודה מדובר בעיקר בכוסות נייר, כפיות ומפיות ('מוצרי קפה'). גם בשוק המוסדי אני לא מזהה עלייה במודעות לשמירה על איכות הסביבה".

*האם לדעתך הצרכן הישראלי מודע לבעיה?

"המודעות בשוק נמוכה. מי שמארח, מה שמדבר אליו זה העיצוב ולא המחזור. ירוק זה רק דיבורים. ככלל, שוק הכלים החד-פעמיים עדיין מבוסס ברובו על מוצרי פלסטיק. אולם, בשנים האחרונות חלה עלייה בשימוש במוצרי נייר, בעיקר מסיבות של מחזור ויכולת המיתוג על מוצרי הנייר".

*איך המיתון משפיע על המכירות?

"הרווחיות נשחקה, אך בשוליים".

הסיכון העסקי

שחקנים בענף

ענף הפלסטיק במספרים

95%

מהמשפחות החרדיות משתמשות בכלים חד-פעמיים, לעומת 57% מהחילוניות

50%

עלייה במכירות נרשמת לפני חג הפסח. כמו-כן, בל"ג בעומר נמכרים 5% מסך הכלים החד-פעמיים

700 מפעלים

בסדרי גודל שונים פועלים בתעשיית הפלסטיק והגומי בישראל

10,000 עובדים

מועסקים בענף הפלסטיקה והאריזה בישראל

5 מילארד שקל

מגלגלת כלל תעשיית הפלסטיקה והאריזה בשנה, כשמחצית ממנה מופנה ליצוא

מקור: דן אנד ברדסטריט