הקלישאות של ביל קלינטון

כך בעצם נוהגים כל הנואמים המבוקשים, וגם הלא מבוקשים. אז בשביל מה משלמים להם? - בשביל להיות שם, כדי להוות אטרקציה לאנשים שחשוב להם לומר: הייתי בארוחת ערב עם קלינטון (או סלבריטאי אחר).

עכשיו נמצא קלינטון בישראל, בהזמנת דליה ויובל רבין, וכמובן שהוא מדבר, וכדרך נואמים מקצועיים הוא אומר דברים שהוא חושב שמצפים לשמוע ממנו. אהבתו לישראל, מחויבותו לשלום וכיו"ב. וכמובן, יצחק רבין, המוצג, גם על ידו, כ"חבר אישי".

זו כמובן הגזמה גדולה, לקלינטון יש הכישרון להעניק כמעט לכל אדם את התחושה שהוא ידידו הקרוב ביותר עלי אדמות. כמו, למשל, גם איש העסקים חיים סבן שה"חברות" ביניהם נשענת על הכסף שסבן תורם למטרות שקלינטון חפץ ביקרן.

ואף שברור כי לו סבן היה מאבד את כספו היה מאבד גם את "חברותו" של קלינטון. וזה נכון לגבי מאות אחרים הנחשבים לידידים של קלינטון, או של כל פוליטיקאי אחר. ואין ספק שזה גם היה גורלו של רבין לו נשאר בחיים.

לספק את רצון מארחיו

הבעיה היא שכאשר קלינטון משמיע את קלישאותיו, יוצאות לו לפעמים גם שטויות. כמו האמירה ש"אם רבין לא היה הולך לעולמו היה לנו שלום תוך שלוש שנים". זו אולי אמירה מחמיאה לרבין - אולי - אבל בטח לא מחמיאה למדינת ישראל.

כי מה זה בעצם אומר? - שמנהיגי ישראל, לפני ואחרי רבין, אחראים לכך שאין שלום. לו רבין היה איתנו כמנהיג, או מישהו דמוי רבין - אז כל הבעיות היו נפתרות. הפלשתינים היו מוותרים על זכות השיבה, החמאס היה מקבל אותנו, כל נקודות המחלוקת היו באות על פתרונן - כי מי היה יכול לעמוד בקסם ובכוח ההשפעה של רבין?

כוונתו של קלינטון בוודאי טובה, הוא בסך הכל רצה להחמיא לרבין, בשביל זה הביאו אותו, וקלינטון רגיל לספק את רצון מארחיו-מפרנסיו. בוודאי שאין סיבה להטיל ספק בתמיכתו בישראל. לכן ברור שקלינטון התכוון לברך (את רבין), אבל למרבה הצער, ובניגוד לכוונתו ולנטייתו, הוא נמצא מקלל (את ישראל). לא נורא, בכנס הארגונים היהודיים באמריקה הוא בוודאי יאמר דברים אחרים. *