80 מיליון דולר פנויים

השבוע יצא המכרז הרשמי להקמת הקרן. במשרד המדען הראשי ובמשרד האוצר טוענים כי הקשיבו לקולות והתאימו את המכרז בהתאם לבקשות של גורמים בתחום. אך האחרונים עדיין טוענים, כי לא התייעצו איתם מספיק.

לעלבון העקרוני הזה יש גם משמעויות במישור הפרקטי. נכון לעכשיו, עוד לא מצאנו גוף שהביע את נכונותו להתמודד. גופים רבים ישמחו לקבל כסף מן הקרן לתמיכה בחברות הקיימות שלהן, אבל מכאן ועד לנהל את הקרן, הדרך ארוכה. אם ההימנעות הזו אמיתית ואינה רק שיטה להפעיל לחץ על הממשלה - הרי שהמיזם עלול להיות בבעיה.

באוצר ובמשרד המדען הראשי דווקא אומרים שהגיעו אליהם הרבה פניות ושאלות, הן מגורמים ישראליים והן מגורמים מחו"ל. אם כך ייתכן והמכרז השיג את מטרתו, להביא לישראל גורמים מקצועיים חדשים שיתרמו לניהול התעשייה. מצד שני, ייתכן שהשאלות הן בינתיים רק שאלות, ורחוקות ממימוש פרקטי.

מה מעצבן את השוק? מי שטענו בעבר כי אין בקרן מספיק חופש להשקעה גם במכשור רפואי והיא מכוונת מידי לתחום הפארמה, עדיין חשים שהתנאים מוטים לתחום הפארמה באופן שהופך את המכרז ללא כדאי.

גורמים אחרים טוענים כי הקרן בנויה כך שהיא מתמקדת בחברות בשלבים הלא נכונים - יש מי שטוען כי אין מיקוד בשלבים מוקדמים ואחרים שאין מיקוד בשלבים מאוחרים. במכרז עצמו אין מגבלה על שלב החברות להשקעה. הייתה כזו בקול הקורא המקורי, אך האוצר והמדען הסירו אותה לאור בקשת הקהל.

אולי לא במקרה לא נמצא גוף ישראלי שמתאים ומעוניין להוביל את הקרן. המכרז בנוי במכוון כך שהוא מחייב שותפות של גורם מומחה ומאסיבי לתחום מדעי החיים, כזה שניתן למצוא רק בחו"ל. מצד שני, הגורמים הישראליים טוענים כי לא הצליחו לעניין את חברות ההשקעה והקרנות הבינלאומיות הגדולות. אף שהממשלה מעניקה תמריצים יפים למי שינהל את הקרן, לא בטוח שאלה מספיקים כדי לנטרל את סיכוני המרחק, המטבע והתרבות, במיוחד לאור שפע העסקאות האטרקטיביות שהותיר המשבר הכלכלי באירופה ובארה"ב.

אם הסקטור יראה כי הקרן והכסף עומדים להיעלם, כנראה יהיה מי שיעלה לדגל וייקח על עצמו את הפיקוד. בכל זאת, לא כל יום נותנים 80 מיליון דולר.