רפורמת המיסוי הירוק: יבואני רכבי הדיזל נערכים לקרב האחרון

אישור המיסוי הירוק מתקרב לישורת האחרונה ואולי בעצם חוזר לנקודת ההתחלה, בוועדת הכספים ■ בעלי רכבי הגז יכולים לנשום לרווחה, בינתיים

אחרי תקופת המתנה ארוכה ומורטת עצבים, מגיעה השבוע רפורמת המיסוי הירוק לנקודת הסיום שלה - ואולי בעצם לנקודת ההתחלה, בוועדת הכספים. העובדה שההצבעה בנושא נדחתה ממש עד לדקה ה-90, פחות מ-6 שבועות לפני המועד בו הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף, מלמדת יותר מכל עד כמה חשוב הנושא לאוצר.

אין ספק, שההכרעה בנושא כה מורכב, שדורש הכנות רבות מענף הרכב ומציי הרכב, הייתה אמורה להגיע לכנסת עוד לפני זמן רב. אבל כמקובל במחוזותינו כאשר רפורמה שקרובה לליבו של האוצר מגיעה לוועדת הכספים פירוש הדבר הוא ש"עונת הצייד" החלה.

במילים אחרות, מבחינת חברי הכנסת, אפשר להתחיל ללחוץ בנושאים, שנוגעים לאינטרסים הפרטניים של הסיעות השונות ואין להם כל קשר לרכב או למיסוי.

האוצר צבר הרבה ניסיון בנטרול סיטואציות כאלה ולכן יש להניח, שלא מעט סיעות כבר קיבלו השנה את מתנות חג המולד שלהן מוקדם מהרגיל ושכבר נסגרו רוב הקצוות הפרומים בדרך לאישור. אבל מסתבר, שעדיין נותרו כמה סוגיות ואחת מהן היא נושא כלי הרכב בעלי ההנעה החלופית.

מדיניות מפלה?

נזכיר למי ששכח, בתוך רפורמת המיסוי הירוק, האוצר הכניס את הרפורמה בשווי השימוש הרציף. שווי השימוש, שנגזר ממחיר הרכב, אמור למנף את ההוזלה (התיאורטית) של כלי הרכב הנקיים במסגרת המס הירוק מאוגוסט ולתת תמריץ חיובי לחברות לבחור בכלי רכב נקיים.

מי שנותר בצד הדרך הם יבואני רכבי הדיזל הפרטיים, שטוענים כי שווי השימוש הרציף רק עתיד להעצים את הפגיעה הקשה, שאותה ספגו באוגוסט. קשה להתווכח עם העובדה שהאטרקטיביות של רכישת רכבי דיזל פרטיים ירדה בעקבות המס הירוק; רוב רכבי הדיזל הפרטיים מהקטגוריות המשפחתיות והעירוניות משתייכים החל מאוגוסט לקבוצות זיהום גבוהות, שכמעט אינן זכאיות להחזר מס ירוק ולפיכך מחירם התייקר משמעותית והתרחבו פערי המחירים בינם לבין דגמי הבנזין המקבילים.

קשה גם להתווכח על כך, שהחלת שווי השימוש הרציף בינואר 2010 תתרגם את עליות המחירים להגדלה בעלות שווי השימוש החודשי לעובדים, שיבחרו בדיזלים.

המשמעות היא ירידת האטרקטיביות של כלי רכב המונעים בדיזל בציי רכב, שעד כה היו המעוז האחרון של רכבי הדיזל הפרטיים בישראל.

יבואני רכבי הדיזל טוענים שבאירופה רכבי הדיזל מהדור האחרון נחשבים סופר ירוקים וחסכוניים וזוכים לתמריצים סביבתיים ניכרים. לפיכך מגיע גם להם פיצוי ירוק בשווי השימוש החודשי, שימתן את מה שהם מכנים "מדיניות האנטי דיזל" של האוצר.

באוצר טוענים לעומת זאת, שאין כל מדיניות של אפליה לרעה של רכבי דיזל פרטיים ואף מציגים להוכחת הטיעון נתונים סטטיסטיים, שמגלים כי במכירות של כלי רכב מסחריים בישראל קיימת דומיננטיות מוחלטת לרכבי דיזל באותם תנאי מיסוי ממש.

על פי נתוני האוצר, יותר מ-97% מכלל כלי הרכב המסחריים, שנרכשו בשנתיים האחרונות בישראל, צוידו במנועי דיזל. לפיכך, טוען האוצר, הירידה המואצת בנתח השוק של רכבי הדיזל הפרטיים אינה נובעת משיקולי מיסוי ושווי שימוש אלא ממשתנים אחרים כמו חסרונה של תיבת הילוכים אוטומטית בדיזלים פרטיים, היקף נסועה נמוך יחסית (להבדיל מרכב מסחרי), אובדן ערך מואץ ועלות טיפולים.

למרות הלחץ בנושא, ספק רב אם ועדת הכספים תרצה או תוכל לפתוח את הנושא מחדש. הענקת תמריצים בדיעבד לרכבי הדיזל הפרטיים פירושו חזרה של כמה חודשים לאחור. המנגנון הזה כבר פועל בהצלחה ומייצר לקופת האוצר הכנסות נאות, שעתידות לממן בין השאר את הסוכריות אותן דורשות הסיעות. שינוי חוקי המשחק בדיעבד עשוי לגרום לאוצר לסגת מכל הרפורמה כולה.

ריח של גז

מי שבינתיים הצליח להתחמק בין הטיפות של המיסוי הירוק מבלי להירטב, הם כלי הרכב המונעים בגז טבעי (גפ"מ), שזוכים לפופולאריות מחודשת בכל פעם שמחירי הבנזין נוסקים. זהו כנראה גם הרקע לקמפיין הלא רשמי לעידוד השימוש בהנעת גז ברכב, שדוחפות לאחרונה כמה חברות פעילות בענף.

השבוע למשל, תשיק חברת דור גז תחנה גדולה ומרכזית לתדלוק בגז. לקראת ההשקה פרסם מנכ"ל החברה, אלי משגב, הערכה ולפיה מספר כלי הרכב המונעים בגז, שעומד כיום על כ-20 אלף כלי רכב, יכפיל את עצמו במהלך השנה הבאה. בחברה מציינים, שכלי הרכב הללו נהנים כיום מיתרון רציני בציי רכב בשל עלויות הגז הנמוכות, פחות ממחצית מחיר הבנזין, בליווי בונוס של פעולה ידידותית לסביבה.

אין סיבה לפקפק בנתונים שפורסמו אבל יציאה פומבית בהצהרות כאלה בעיתוי הנוכחי כרוכה בסיכון לא מבוטל להעיר את האוצר מרבצו. נזכיר, שאחד הפרקים המרכזיים ברפורמת המיסוי הירוק קובע, כי הבונוסים הסביבתיים של רכב מונע בגז אינו מצדיק את אובדן ההכנסות למדינה הנובעות מהבלו הנמוך על הגז.

הרפורמה אף כוללת צעדים מעשיים לביטול אותו עיוות כמו העלאה חדה באגרת הרישוי השנתית של כלי רכב מונעים בגז, שעלולה להקטין משמעותית את הכדאיות שלהם.

נכון לרגע זה האוצר לא פתח את החזית הזאת אבל הוא רומז כי הנושא יחזור לזירה בשנה הבאה בכפוף לקצב ההתרחבות של שוק רכבי הגז.

הסוכרייה המרה של ענף הליסינג

אם מישהו צריך תזכורת עד כמה ארוך זכרונו של האוצר הוא יכול למצוא אותה בסוגיית מס שונה לגמרי, שגם היא תוגש השבוע לוועדת הכספים במקביל לשווי השימוש הרציף. מדובר בהקטנת ההכרה בפחת על רכבי ליסינג לצורך מס מ-20% כיום ל-15% לאחר השינוי. לטענת האוצר אין מקום להכיר בפחת מואץ על רכבי ליסינג כמו על רכבי השכרה, מכיוון שירידת הערך והשחיקה שלהם נמוכה יותר.

הרעיון עצמו עלה כבר לפני שנתיים וצץ מחדש בשנה שעברה כאשר נציגי חברות הליסינג זומנו לשימוע באוצר בנושא. מאז לא חל כל שינוי בסוגיה וכל הפעילים בענף היו משוכנעים שהנושא נגנז כליל. אלא שהשבוע, כאמור, הוא שוב צץ והפעם רגע לפני ההכרעה.

מיותר לציין, שעבור חברות הליסינג מדובר בגלולה מרה במיוחד, אמנם הוצאות הפחת, שהן ההוצאות המרכזיות של חברות הליסינג, לא יושפעו בסיכום הכולל אבל בטווח הקצר השינוי יאלץ אותן לבצע התאמות חשבונאיות בהולות, שיפגעו בנתונים הכספיים שלהן בטווח הקצר.

בחברות הליסינג טוענים שמדובר במחטף ומבטיחים להילחם. מצד שני, בהתחשב בעובדה שהמעבר לשווי השימוש רציף עתיד לדחוף את המחירים בשוק כלפי מעלה, ולהעניק להם מתנת חג מולד נאה ביותר בדמות העלאת השווי המאזני של מלאי הרכב שלהם, הן יתקשו מאוד לטעון לקיפוח.