עיני: "לחייב טייקונים שנהנים מכספי הציבור להשקיע בארץ"

יו"ר ההסתדרות בכנס ישראל-שדרות לחברה: "חשבתי שהגעתי לדיון על הפריפריה, אבל קיבלתי שיעור בכלכלה. 'צמיחה, צמיחה, צמיחה' אומר שטייניץ - ואני אומר דיבורים כמו חול ואין מה לאכול"

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, עקץ היום (ג') את הנאום של שר האוצר יובל שטייניץ, מכנס ישראל-שדרות לחברה, בעיקר בחלק שבו דיבר על שיעורי הצמיחה. "חשבתי שהגעתי לדיון על הפריפריה אבל קיבלתי שיעור בכלכלה. 'צמיחה, צמיחה, צמיחה' הוא אומר, ואני אומר דיבורים כמו חול ואין מה לאכול". עיני טען כי הפערים נמצאים בפריפריה, אלא שלהנהגת המדינה לא איכפת באמת מהפריפריה. עיני תקף את הרפורמה משנת 2003 שהגדילה את חשיפת כספי הפנסיות לשוק ההון, וטען כי צריך היה להציב תנאי אחד לאותם טייקונים שמשתמשים באותם כספים: "היו צריכים לחייב אותם להשקיע את הכסף בארץ, כדי לפתח כבישים ותשתיות. במקום זה כל הכסף הלך לאדמות ברוסיה ומלונות ברומניה".

ביקורת על הורדת המסים

פרופ' אבי בן בסט, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הזהיר מפני הורדת המסים שמתכנן ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "לטענה של רה"מ לפיה הורדת מסים תביא בסוף לעלייה בהכנסות מגביית המסים כתוצאה מצמיחה מוגברת, אין אחיזה בתחום האמפירי. המחקרים מראים חד משמעית כי הורדת מסים במדינות מערביות תביא לירידה בהכנסות מסים, ובאופן ישיר לקיצוץ בהוצאות הממשלה. המשמעות היא פגיעה בשירותים החברתיים, וכל מי שתומך בהורדת המסים צריך לזכור את זה. אם יש משהו שצריך לעצור עוד היום, זה את התוכנית הזו", הבהיר בן בסט. לדבריו, שיעור המסים בישראל אמנם גבוה מזה של ארה"ב, אך הוא זהה למקובל במדינות ה-OECD. גם יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, הסכים עם הדברים, ואמר כי הוא לא מבין מניין שטייניץ יביא את המקורות לצמצום הפערים, אם בכוונתו להוריד מסים.

פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב, טען כי החינוך הוא התשתית הטובה ביותר לצמיחת המשק, אולם התשתית הזו נמצאת בנסיגה חמורה מאז תחילת שנות ה-70. על פי הנתונים שהציג בן דוד, בעוד שההוצאה פר תלמיד בגני ילדים ובבתי הספר היסודיים רשמה גידול, ההוצאה בבתי הספר העל יסודיים, אלה שאמורים להכשיר את התלמידים לאוניברסיטה, ירדה משמעותית. רק בין השנים 1999 ל-2006 נרשמה ירידה של 8.3%. מגמה דומה נרשמה בהוצאה על מוסדות להשכלה גבוהה, וכאן בן דוד הציג נתון מעניין: מסתבר כי מאז 1970, מספר חברי הסגל הבכיר בטכניון גדל במשרה אחת בלבד. באוניברסיטה העברית הוא ירד ב-14%, ואילו באוניברסיטת ת"א הוא ירד ב-21%. לדבריו, זה מראה על מגמה שלילית.

בן דוד הראה כי בעוד שמקובל לחשוב כי בעיית אי התעסוקה בישראל נובעת כמעט אך ורק בשל הסקטורים הערביים והחרדיים, הרי שזו הנחה כוזבת. שיעור הגברים הבלתי מועסקים בישראל בגילאים 25-54 עומד על 16.8%, לעומת 12% בקרב מדינות ה-OECD. אכן, לדבריו, במגזר החרדי הבעיה חמורה בהרבה: שיעור הגברים הבלתי מועסקים בקבוצת גיל זו עומד על 71.3%, ואילו במגזר הערבי הוא עומד על 25.9%. מגמה מדאיגה עליה הצביע בן דוד מראה כי מאז שנת 2000 חל גידול של 51% במספרם של התלמידים בבתי הספר החרדיים אותם בתי ספר שלא מלמדים מקצועות ליבה המכשירים את הצעירים לשוק העבודה.

בן דוד הציג נתון מדהים למדי: מסתבר כי תלמידי ישראל בגיל 15 לומדים יותר שעות מאלה במדינות ה-OECD (כ-1,040 שעות לעומת 910), אולם בכל הקשור ללימודי מדע, קריאה ומתמטיקה, הישראלים לומדים הרבה פחות. המסקנה: בתי הספר בישראל משקיעים יותר מדי בתחומים חשובים פחות. על כך הוסיף פרופ' בן בסט, שטען כי מערכת החינוך היא דוגמא קלאסית למערכת לא יעילה. לדבריו, מחקרים הראו ששעות הוראה רבות המשולמות למורים הן "שעות אוויר", כלומר כאלה שאין בהן הוראה פרונטאלית מול תלמידים. לעומת מערכת החינוך, בן בסט טען כי מערכת הבריאות מתוקצבת בחסר ביחס למדינות מערביות אחרות, אך מציגה יעילות מצוינת בהשוואה בינלאומית בכל הפרמטרים. "כסף זה לא חזות הכל", סיכם בן בסט.

פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה לכלכלה וחברה, אמר בכנס: "מוזר לי ההגדרה פריפריה במדינה בגודל של ג'וק. לא כולם יכולים לחיות 5 דקות ממקום העבודה. אנשים נוסעים 80 ק"מ מלונדון כל יום לעבודה, ולכן מה שצריך לעשות זה לדאוג שהנסיעה הזו לא תיקח שעתיים וחצי".