"בכלכלה תמיד מתכוננים למלחמה הקודמת"

רק לפני שנה הכריזו כותרות העיתונים על המשבר הכלכלי הקשה מאז 1929, והיום נדמה שאפילו הכותרות שסיכמו את המשבר כבר מאחורינו. לאחר המשבר, הזירה הגלובלית מתארגנת מחדש, וזהו גם שמו של הדיון אותו ינחה דניאל (דן) גרוס, עורך כלכלי ופרשן בכיר במגזין ניוזוויק (Newsweek), במליאת הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס".

אחד הנושאים שיעלו לדיון יהיה ניסיון להגדיר את תמונת המצב הכלכלית והפוליטית בעולם שאחרי המשבר. בראיון ל"גלובס", ממפה גרוס את המצב הנוכחי. "כשכלכלת ארה"ב התחילה להידרדר ב-2008, עלה הקונספט של decoupling. אנשים אמרו 'טוב, כלכלת ארה"ב היא אמנם הגדולה ביותר, אבל יש עדיין פעילות רבה בהודו ובסין, והעולם כבר לא תלוי בארה"ב כמו בעבר'. זה היה נכון במשך כמה חודשים, אך כשאירופה נכנסה למיתון והכלכלה העולמית התכווצה לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, עלו שוב התהיות על הקשר לכלכלת ארה"ב.

"היום, שנה וחצי אחרי, רואים בפירוש decoupling. הצריכה האמריקנית עדיין חלשה, ובניגוד לעבר הצרכן האמריקני לא קונה את כל מה שמיוצר בסין, אבל הביקוש המקומי בסין ובהודו מניע את הכלכלה ויש התאוששות ברחבי העולם".

"בעבר התפיסה הייתה שכדאי לייצר איפה שהכי זול", הוא אומר, "אבל למדנו שיש הרבה מחסומי סחר ועלויות אנרגיה, כך שלא תמיד הגיוני לייצר בסין ולייצא לארה"ב. לפעמים יעיל יותר לייצר במדינה לה המוצר מיועד".

*עבר זמנה של הגלובליזציה?

"במובנים מסוימים, הגלובליזציה נכנסה לרוורס. מהגרים חזרו מארה"ב הביתה כי אין להם עבודה, ההשקעות הזרות וסחר החוץ התכווצו. יש גם מחסומי סחר חדשים. לדוגמה, תוכנית ההאצה האמריקנית כוללת סעיף של buy American (שנותן עדיפות ליצרנים מקומיים, ש.ח.ו). אני מעדיף לחשוב שהגלובליזציה הולכת לכיוון חדש. דיסני, למשל, ייצרה סרטים אמריקניים והפיצה אותם בעולם, ולאחרונה היא יצרה סרט ברוסיה, עם שחקנים ואנימטורים מקומיים. הלוקלי הוא הגלובלי החדש".

"מתי לדאוג? כשכולם מצליחים"

אז יש התאוששות בכלכלה הגלובלית, אבל מהי הצורה שלה: V, U או אולי דווקא W, שמסמן תחתית כפולה לפני התאוששות? גרוס מעדיף להשתמש במילה LUV, שמשמשת בני נוער אמריקניים כתחליף למילה Love בצ'אטים וב-SMS. "בחלק מהעולם ובעיקר באירופה, ההתאוששות בצורת L - כלומר הגיעו לתחתית ונשארו שם. בחלק מהעולם ההתאוששות תהיה מהירה אחרי נפילה מהירה, כלומר V. ארה"ב, לדעתי, היא איפשהו בין V ל-U", אומר גרוס.

*מהם הלקחים שצריך ללמוד מהמשבר?

"להיות אנטי מחזורי (Countercyclical). יותר מדי חלקים במערכת היו pro-cyclical. כשבנקים נתנו הלוואות וכולם החזירו, היה לבנקים ביטחון לתת הלוואות גדולות יותר והסיכון גדל. אם לפני המשבר אף בנק לא נסגר במשך שלוש שנים, זה לא סימן שהכל בסדר, אלא שהרבה בנקים ייפלו כשזה יתחיל. הזמן להתחיל לדאוג הוא כשכולם מצליחים".

*הלקחים האלה נלמדו?

"אני לא חושב שלמדנו".

*אז אנחנו זורעים היום את זרעי המשבר הבא.

"תמיד זורעים את זרעי המשבר הבא, אבל אי אפשר לדעת מה הוא יהיה. כמו שגנרלים מתכוננים למלחמה הקודמת, כך גם בתחום הכלכלי: לאחר השערוריות החשבונאיות של שנות ה-90 חוקקו את סרביינס-אוקסלי, אבל המשבר שאחריו לא היה חשבונאי אלא משבר אשראי".

*ומה יהיה טיבו של המשבר הבא?

"המשבר הבא עלול להיות בתחום המשאבים. ההתחממות הגלובלית עלולה לגרום להתייבשות של אזורים מסוימים והצפה של אחרים, ויש לזה פוטנציאל לפגיעה בכלכלה. העולם מחובר, ולכן הפגיעה לא תהיה תחומה לאזור גיאוגרפי אחד ותשפיע על שאר העולם".

עוד לפני המשבר הבא, המשבר הקודם (או שמא הנוכחי) עדיין משפיע על מצב הרוח הצרכני בארה"ב. "כרגע שיעור האבטלה גבוה, אבל אני מאמין שנראה שיפור גם בתחום הזה", אומר גרוס. "אני משווה את המצב הנוכחי לטרמפולינה: כשנופלים מגובה רב, הקפיצה חזרה מהירה יותר מאשר כשנופלים נפילה קטנה. אני חושב שעוד נופתע מהחוזק של כלכלת ארה"ב".

*לעומת זאת, המניות דווקא זינקו בחודשים האחרונים.

"זה נכון שהשוק זינק, והסיבה היא שהחברות האמריקניות הגדולות חשופות לא רק לצרכן האמריקני".

*הראלי הסתיים?

גרוס צוחק. "אם הייתי יכול לדעת, כנראה לא הייתי עיתונאי, והייתי יושב עכשיו ביאכטה שלי. אני חושב שהראלי היה חזק ומהיר יותר ממה שציפו, ועכשיו נכנסנו לשלב של 'חכה ותראה' wait and see))".

*איפה נמצאות היום ההזדמנויות הטובות להשקעה?

"יעילות היא הצמיחה החדשה. הכוונה היא לחברות שמציעות אנרגיה יעילה יותר, או פיתחו כלים ליעילות עסקית בתחום התוכנה או בתחומים אחרים. לדוגמה, חברות שמציעות פתרון של שיחות ועידה בווידאו (video conference).

"התחום השני נכנס להגדרה לפיה וושינגטון היא הוול סטריט החדש. הממשלות לוקחות חלק גדול יותר בכלכלה, לכן סקטורים שעשויים לקבל מימון ממשלתי, בין היתר בתוכניות ההאצה, הופכים למעניינים. לדוגמה תחום הבריאות, יעילות אנרגטית וציוד תקשורת".