"באווירה הנוכחית, אנשים ייכנסו לבית-סוהר על אקזיט מוצלח"

אלו לפחות המסקנות אליהן הגיעו ארבעה בכירים הקשורים לתעשיית הביומד שנפגשו במשרדי חברת איתמר מדיקל לרגל מכירת המכשיר ה-500 אלף של החברה, המפתחת מוצרים לניטור הפרעות שינה ולאבחון מחלות קרדיולוגיות.

הארבעה הם ד"ר גיורא ירון, יו"ר איתמר מדיקל ; שותפו לייסוד החברה, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא; המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, ומנכ"לית הבורסה בתל-אביב, אסתר לבנון.

משתתפי הפגישה דנו בדרכים להפוך את תעשיית הביומד בישראל לבת-קיימא, ולהצמיח חברות. בעניין עתידה של איתמר מדיקל, ירון נחרץ: "ככל שהדבר תלוי בי, לאיתמר לא יהיה אקזיט במכירה. אין סיבה שלא נהפוך לחברה גדולה ומובילה, רק צריך 'לסדר' את נושא המכירות. מכיוון שהקניין הרוחני שלנו איתן, אנחנו לא במרוץ נגד הזמן עד שמישהו יעתיק אותנו".

עם זאת, יש לזכור שירון כבר מכר בעבר חברות, ובהן פנטקום ו-P-Cube.

אלי אופר, המדען הראשי, אוחז בדעה שונה. "היום כולם שואלים אותי, 'מה נעשה עם האקזיטים?'", הוא אומר. "כולם למדו שאקזיטים זה רע, אבל לדעתי צריך לייצר הרבה סטארט-אפים ולקדם אותם ככל האפשר. וזה בסדר שחלקם יובילו לאקזיטים מעולים, אפילו אם אינם מותירים כל זכר בישראל. זו מדינה דמוקרטית.

"באווירה הפוליטית הנוכחית, עוד ייחקק חוק שיכניס אנשים לבית-סוהר אם יעשו אקזיט מוצלח חס וחלילה. אני מאמין בשיטת הגזר ולא בשיטת המקל", מוסיף אופר. "האתגר הוא ליצור תמריץ עבור החברות להישאר בישראל, ואז מתוך המון חברות טובות שיעשו אקזיטים, יצמחו גם כמה חברות ישראליות גדולות. כל אחד רוצה לראות את הרעיון שלו הופך לחברה, ומעסיק המון אנשים כאן, ליד הבית".

בשאיפתו להפחית את כמות האקזיטים, או לפחות לדחות אותם, מסתמך ירון בין היתר על הבורסה בתל אביב. לבנון, מנכ"לית הבורסה, סיפרה על תוכניתה החדשה לשווק את הבורסה באחד-העם בעולם כבורסה של היי-טק, וכך למשוך לישראל הון זר ובהמשך אולי גם חברות זרות.

"לאור הבולטות של ההיי-טק הישראלי ושל החברות הישראליות בנאסד"ק, בעולם ממילא בטוחים ש-95% מהחברות הנסחרות אצלנו הן חברות היי-טק", אומרת לבנון. "אפשר למנף את זה כדי להפוך לבורסה מובילה בתחום".

בורסה שתתאים לחברות צעירות

לדברי לבנון, "אם נצליח להביא משקיעים מחו"ל בזכות השם שיצא לנו בתחום ההיי-טק, נוכל לתת תמחור אמיתי לחברות, ואז יותר חברות מהארץ והעולם ירצו להנפיק כאן. כצעד ראשון, הוספתי לוועדת השיווק של הבורסה אנשים שמבינים בהיי-טק וכאלה שמבינים במשקיעים זרים".

כיום מאכלסת הבורסה בתל-אביב רק מעט חברות היי-טק צעירות. תקנות לעידוד חברות מו"פ שנכנסו לתוקף ב-2005, נוצלו בעיקר על-ידי חברות ביומד, והובילו בחמש השנים האחרונות להנפקה של 34 חברות בתחום. חלקן שגשגו והפתיעו את השוק, ועבור חלקן ההנפקה הייתה טעות קריטית. "למדנו מכך שכדאי להימנע מהנפקה של חברות צעירות מדי", היא אומרת.

לבנון עדיין לא בטוחה אם הבורסה בתל-אביב כולה תמותג כמוטת היי-טק, או שתוקם זרוע נפרדת לצורך כך, כפי שבזמנו הוקמה נאסד"ק מול בורסת ניו-יורק. "הכוונה היא לקבל חברות צעירות, אך ללא כל הקלה ברגולציה, בניגוד למשל לבורסת ה-AIM באנגליה", מציינת לבנון.

ירון סבר שזהו "רעיון מצוין", וציין כי "הנאסד"ק כבר אינו ממלא את המטרה, כי עלויות ההנפקה והרישום שם, וכן דרישות השווי והסחירות, אינן מתאימות לחברות היי-טק צעירות. את מרקורי הנפקנו בנאסד"ק עם מחזור מכירות דומה לזה שיש היום לאיתמר. היום אין מקום מתאים להנפקה כזו".

עוד לדבריו, "בורסות אחרות ניסו ונכשלו בזה, כמו הבורסה לטכנולוגיה של טורונטו או היורונקסט, אך ייתכן שבישראל זה יכול להצליח. יש בעולם כבוד לרגולציה של הבורסה בארץ. יש הרבה יהודים בוול-סטריט שיכולים לתמוך במהלך כזה, אם הוא גם יהיה רווחי להם".

הפאנל דן גם בגורמים החיוניים להצלחה של חברה בתחום הביומד. הנוכחים הסכימו כי הרכיב הסודי הוא חברות אמת בין המעורבים בפרויקט. ירון הדגים זאת ביחסיו עם מרטין גרסטל, יו"ר משותף באיתמר המכהן לצידו. "כשהוא רואה שחסר לנו כסף, הוא מכניס את היד לכיס ולא שואל שאלות", סיפר ירון. "זה יכול לפעמים להיות בעייתי, כי לא מסכמים תנאים ולא מנהלים מו"מ. אתה מוצא את עצמך בסוף מנהל מו"מ עם ההגינות שלך. יש לי עסקה עם מרטין - אם איתמר תגיע לשווי של מיליארד דולר, אני מקבל את הבית שלו".

לוותר על האגו המדעי

משתתפי הפאנל הדגישו את חשיבות הנמכת האגו לקידומה של החברה. לביא סיפר: "אני עורך כתב-עת בתחום השינה, ובכל זאת אני מדרבן חברות שאני עובד איתן לבצע את המחקרים שלהן בארה"ב, גם במעבדות פחות טובות משלי, משום שהדבר הכי חשוב ל-CMS, הגוף האחראי על חברות הביטוח הממשלתיות בארה"ב, הוא שהנתונים יגיעו מארה"ב.

"הוויתור של איש מדע על מאמר מדעי הוא טראומה, שכן מאמרים כאלה מקדמים אותך מקצועית. אבל אם אינך מסוגל לעשות זאת - אל תתחיל בכלל להקים חברה", הדגיש לביא.

ירון הוסיף, כי למרות הנוחות של ביצוע המחקר במעבדתו של חוקר המקושר לחברה, הדבר יכול להיתפס כ"מלכלך" אתית את המאמר. לכן, הוא מצדיק בחירה במעבדה שאין לאיש בה קשר עם החברה, גם על חשבון האיכות.

עוד ציין ירון את ההתמדה ואורך הרוח. "כל-כך הרבה מיזמים יפים נמוגו כי לא היה למובילים כושר סבל. נמאס להם והם סגרו את העסק. בהון סיכון תמיד אומרים שצריך לדעת לחתוך, אבל מי שאומר את זה מסתכל רק מצד הכסף. חשוב שיהיה מי שהחזון המוביל אותו הוא שייצא מזה משהו, ושלא אכפת לו גם להרוויח על הדרך". לביא מסכים: "לא הייתי חובר למי שאומר 'אם אין אקזיט תוך 10 שנים, לא אשאר שם'".