מה באמת רוצה עורך הדין?

5 סיבות שבגללן ראוי שנגבה שכר-טרחה לפי תוצאה ושלא ישלמו לנו לפי שעת עבודה

מה הדרך הנכונה לחייב לקוחות בשכר-טרחה? האם לחייב את הלקוח בשכר קבוע לפי שעות עבודה, שאז על כל שעת עבודה מגיע תשלום קבוע ומוגדר; או שמא לחייב בשכר לפי התוצאה המושגת, שאז יקבל עורך הדין שכר אם הושגה התוצאה המבוקשת והשכר הוא למעשה חלק ממה שמקבל הלקוח?

אני סבור כי יש לשלם לפי תוצאה ואף להימנע ככל שניתן משיטת החיוב לפי שעות, ולהלן נימוקי:

1. ניגוד עניינים

בתשלום לפי שעה מתפתח ניגוד עניינים בין הלקוח למרשו - עורך הדין, אשר יודע כי שכרו יגדל ויילך ככל שהיקף עיסוקו יגדל. במציאות כזו אין לפרקליט אינטרס לסיים את הטיפול בתיק.

לעורך הדין אין אינטרס לחתור לפשרה שתהיה טובה ללקוח, שכן כל פשרה מהירה, גם אם היא מיטיבה עם הלקוח, תותיר את עורך הדין ללא תיק לנהל וללא לקוח לחייב. אותו לקוח אולי יזכור אותו לטובה "בפעם הבאה", אבל בניסיון שעשיתי לאחרונה, התקשיתי מאד לשלם חשבונות באמצעות הבטחות ומוניטין.

אם לא מדובר בצדיק ל"ו שאינו אדיש לתוצאה שיקבל הלקוח, ושיש לו מלאי אין סופי של לקוחות שימלאו את כיסיו וישלמו את משכורתו ומשכורות מתמחיו, יש להניח כי ניגוד העניינים ישפיע על התנהלותו.

הלכה למעשה, עורך הדין שעובד לפי שעות מפתח אינטרס כספי הפוך מהאינטרס הכספי של לקוחו.

2. נתקעים בשלב ההמתנה

היעדר יחס בין נשוא הטיפול לשכר טיפול לפי שעת עבודה יכול להביא לאבסורד משני צידי העסקה - גם מצד הלקוח וגם מצד עורך הדין.

הלקוח יכול להתגלגל למצב שבו שכר-הטרחה יסתכם בגובה התביעה. זה יכול לקרות אפילו בתביעה על סך חצי מיליון שקל. דילמת הלקוח הופכת לבלתי נסבלת באמצע הדרך, לאחר שכבר שילם סכומי כסף גדולים עבור התיק אבל לא רואה את סיומו מתקרב.

למה הדבר דומה? לאדם שמתקשר למוקד שירות ונתקע בשלב ההמתנה זמן ממושך. מצד אחד, אם היה יודע כי הפנייה הטלפונית תעלה לו בהמתנה כל-כך ארוכה - אולי היה דוחה את הדבר, מצד שני, לאחר שכבר המתין חצי שעה - חבל לו לנתק ולהתחיל את הכול מחדש.

גם מעמדת עורך הדין אפשר להגיע לתוצאה אבסורדית: אם מדובר בתיק עצום מימדים שבו התוצאה המושגת היא מאות מיליוני שקלים ללקוח, השכר יכול להסתכם בסכומים זניחים,
חיוב על הזמן ולא על התוצאה, מנתק את היחס בין התיק והיקפו לבין השכר שמשולם בגינו.

3. הכבדה על בתי המשפט

חיוב לפי שעות מעמיס ומנפח הליכים שמתנהלים בבית המשפט. עורכי דין שעובדים לפי שעות נוטים להגיש לבית המשפט כתבי טענות באורך עשרות עמודים, וגם נוטים לנהל אין סוף הליכי סרק מיותרים.

לעורך דין ששכרו משולם לפי שעה קל יותר להמליץ ללקוח ההדיוט להגיש בקשות מיותרות ולנהל מלחמות עולם עד לבית המשפט העליון וחזרה, על כל שאלה פרוצדוראלית שיכולה להתעורר.

בנוסף ללקוח שמשלם על החגיגה הדיונית, גם בית המשפט נאלץ להתמודד עם מסמכים ארוכים ומייגעים ועם אין סוף הליכי סרק לא ענייניים. על העומס שיש לבתי המשפט אין טעם להרחיב, אבל ברור כי תופעת חיוב הלקוחות לפי שעה אינה מסייעת להפחתת העומס - נהפוך הוא.

4. התנפחות משרדים

היקף כוח-האדם במשרדים הגדולים, מתנפח והולך, ובגדולים באמת כבר מעסיקים יותר מ-100 עורכי דין. יש הרבה סיבות לתופעה זו וביניהן שיקולי יוקרה ומיתוג, מיזוגים בין משרדים ושאיפה לתת שירות כולל בחבילה תחת 'קורת-גג אחת'. אבל לדעתי, אחת הסיבות לצמיחה הזו היא שיטת החיוב לפי שעה.

רווח משרד גדול נובע מההפרש בין כמה שעולה לו להעסיק ולתת שירותי משרד לעורכי הדין, לבין הסכום שמשלם לקוח עבור אותה שעה. במצב דברים זה יש תקרת רווח שיכול אותו משרד להרוויח, וברור שככל שכמות עורכי הדין במשרד גדולה יותר - כך תגבה ואף תרקיע אותה תקרה.

שיטת החיוב לפי שעות מהווה זרז משמעותי בהפיכת המשרדים הגדולים לתאגידי ענק שעורכי הדין הצעירים משמשים בו כברגים קטנים במפעל גדול. לא במקרה תיק במשרד גדול מטופל על-ידי צוות עורכי דין שמורכב משותף בכיר, שותף צעיר, עורך דין ומתמחה, וברור שעל כל אחד משרשרת המזון הזו צריך לשלם, לפי שעה.

לקוח המיוצג בידי משרד גדול מגיע לעתים לבית המשפט כשהוא מלווה בפמלייה ובה 10 אנשים ויותר.

5. סדנאות יזע בחסות הגלימה

השפעת שיטת החיוב לפי שעה רחוקה ומגיע עד לסגנון העבודה במשרד וללחצים שמופנים כלפי עורכי הדין.

ברור כשמש שמשרד שמחייב לפי שעות רוצה לקבל מעורכי הדין שלו תפוקה מקסימלית לחיוב הלקוחות, וזה גורם להפעלת מערכת לחצים על עורכי דין צעירים "לרשום שעות" ולעבוד אל תוך הלילה ובסופי שבוע בשעות מטורפות.

לא במקרה מבקשת לשכת עורכי הדין לחייב את המשרדים לשלם על שעות נוספות לעורכי דין.

לא במקרה מתלוננים יותר ויותר עורכי דין שמשמשים "כברגים" במערכות הגדולות האלה על מערכות לחצים שהופעלו עליהם לחייב כמה שיותר.

לא במקרה תחלופת עורכי דין במשרדים הגדולים האלה גבוהה מאוד, והם נשחקים ומחפשים אלטרנטיבות אנושיות יותר.


6. סוף דבר

אין ספק כי יש קשיים גם בשיטת החיוב לפי תוצאה, הן בצורך להסתמך על עדות הלקוח בשלב קבלת התיק, הן בנוגע לקושי שבהגדרת הטיפול והתוצאה, הן בסיכון שנלקח, הן בהיבט הרצון לחתור למגע ולסיים את הטיפול במהירות, והן בשל המחלוקת שיכולה להתעורר עם הלקוחות בסופו של תיק.

למרות כל אלה אין בלבי ספק כי מדובר בשיטה שהיא עדיפה, עניינית ואנושית בהרבה.

7. התנצלות

אני מתנצל מראש בפני עורכי הדין, חבריי מכריי ויריביי, מצד אחד - על חשיפת סודות המקצוע, ומצד שני - על ההכללות שחטאתי בהן בחיבור מאמר זה.

אני מסכים מראש עם כל מי שמתכוון לפנות אליי ולטעון כי הוא נמנה עם מסדר הצדיקים שרואים בעבודה שליחות ושרק טובת הלקוחות שלהם לנגד עיניהם.

8. גילוי נאות

עו"ד אופיר נאור הוא שותף ובעלים של משרד נאור - גרשט עורכי דין, ומשרדו מונה 5 עורכי דין (בינתיים).

צרו איתנו קשר *5988