מגדל ברווזים מהרצליה: סגרתי עסקת נדל"ן לאלפיון העליון ומוזי ורטהיים - לא משלם לי תיווך

מגזין G של "גלובס" מגולל השבוע את סיפורו הכמעט לא ייאמן של אבי קוטליצקי, לשעבר מפעיל אגם ברווזים קטן בלב הרצליה, שהצליח לסגור דיל נדל"ן לאלפיון העליון בין יולי עופר, משפחת ורטהיים ויזם הנדל"ן החשאי רוני יצחקי ■ אלא שאז הוא ביקש עמלת תיווך, והבין שטייקונים לא ממהרים לשלוף את הארנק ■ במאבק המשפטי נחשפים צדדים מפתיעים של הנוגעים בדבר

התנהלות מוזרה למדי של יולי עופר בעסקה הולידה פרשייה מביכה, שקלעה אותו בין שני גורמים שקרובים אליו במיוחד, ושונים מאוד זה מזה: בצד אחד ניצב מוזי ורטהיים, מהאנשים החזקים במשק, הבעלים של קוקה-קולה ויו"ר זכיינית ערוץ 2 "קשת", וכן שותפו של עופר בבנק המזרחי-טפחות ובעסקים נוספים; בצד האחר ניצב אבי קוטליצקי, רועה צאן שהפך בשנות ה-80 לבן בית אצל עופר, וכעת תובע בבית המשפט את ורטהיים וקירש בטענה שלא שילמו לו עמלת תיווך בגין חלקו בעסקה.

מדובר בעסקה מדצמבר 2005, שבמסגרתה מכרו עופר ושותפיו, מוזי ורטהיים ואיש העסקים הדרום-אפריקאי נתן קירש, את אדמותיהם בפרויקט המרינה בהרצליה תמורת 42 מיליון דולרים.

הגיבוי העיקרי לטענת קוטליצקי הוא פרוטוקול חתום על-ידי עופר, ובו התחייב הפטרון כי שותפיו ישלמו לקוטליצקי עמלה בסך מיליוני שקלים. אלא שעופר - לטענת ורטהיים וקירש - מסר את ההתחייבות הזו ללא הסכמתם וללא ידיעתם. "אני הסכמתי לשלם לקוטליצקי את החלק שלי", העיד עופר, "הם לא רצו לשלם... מוזי עצמו... דיברתי פעם עם מוזי ורטהיים, והוא בכלל לא רצה לשמוע לי. הוא לא רצה לשמוע".

הכתבה חוזרת אחורה לאמצע שנות ה-80, עת החליט ראש עיריית הרצליה אלי לנדאו לסייע לאבי קוטליצקי, מגדל ברווזים בן 25, שהתבקש לפנות אגם ברווזים שהפעיל בלב שכונת נווה אמירים בעיר. לנדאו התקשר ליולי עופר, וביקש שידאג לבחור למקום שבו יוכל להתגורר עם ברווזיו ועם עדר הכבשים והעזים שלו.

"היה לי מגרש פה בהרצליה", העיד עופר, "מגרשון של שבעה דונמים, והחלטתי לתת לו שם צריף ולשים אותו לגור... לקחתי אותו, נתתי לו כסף, עזרתי לו. עזרתי לו לגדר את המגרש ולהתפרנס מהמגרש... הוא קיבל צריף שנבנה במיוחד, בלי רישיון, אבל אלי לנדאו נתן לו רשות לגור שם".

למרות הרקעים השונים כל-כך, הקשר בין רועה הצאן, ראש העיר ויזם העל הלך והתחמם. לפני כעשור מצא קוטליצקי את הדרך לתרגם את הנכס לכסף לא קטן, כשהחל להפעיל בו, לצד מבנה מגוריו, גן אירועים. בשלב מסוים רכש מעופר את האדמה.

קוטליצקי הבין בשלב מסוים שההיכרויות הרבות שרכש במהלך השנים עם עשירי הארץ מצד אחד, והקשר המיוחד עם עופר מהצד האחר, יכולים גם להיתרגם לכסף. הרבה כסף. "הוא ביקש, אם יש אנשים שמעוניינים לקנות משהו שאני אתן לו לתווך", העיד עופר, "אמרתי לו 'אני לא מתנגד, תתפרנס'...". לפי קוטליצקי, עופר אתגר אותו למצוא עבורו קונה לכמה מנכסיו: מלונות "מרידיאן" ו"אלמוג ים" באילת, שטח ה"מרינה-לי" הסמוך למרינה והקרקעות שבמתחם "האי" במרינה.

התפקיד: פותח דלתות

לאחר חודשים ארוכים שבהם ניהל מנכ"ל "עופר נכסים", אבי לוי, משא ומתן עם קבוצות שונות, היה זה קוטליצקי שהצליח להביא לשולחנו של הבוס את ההצעה האטרקטיבית מכולן: יזם הנדל"ן החשאי רוני יצחקי הסכים לשלם תמורת הקרקע במרינה 42 מיליון דולרים, וכעבור כמה שבועות של מגעים, ב-2 בינואר 2006, העניין נסגר.

התיאור שסיפק עופר עצמו לאירועים מסקרן. אם להסתמך על העדות שמסר באחוזתו, הוא בכלל לא רצה כל-כך למכור את הקרקע, ועשה זאת מתוך רצון לסייע ל"ילד" להתפרנס. "הוא היה ילד שריחמנו עליו כולנו", העיד, "...מוזי לא כל-כך הסכים בעצם לכל המכירה, אני ניסיתי לעזור לו כל הזמן, לקוטליצקי, וניסיתי לשכנע אותו שישלם לו וייתן לו. אני יעצתי למכור כדי לתת לו להרוויח קצת כסף, לקוטליצקי... לא למוזי ורטהיים היה עניין בעסקה הזאת ולא לי היה עניין... כל העניין נחתם למפרע ונעשה למפרע, זאת הייתה עסקת 'חאפ-לאפ'... זאת היה עסקה שהתגלגלה לא בכוונה".

בשלב מסוים אמר עופר שקוטליצקי עשה עבורו את העסקה, ובשלב אחר אמר ש"הוא לא כל כך הביא את העסקה". מדוע שילם לקוטליצקי מאות אלפי שקלים דמי תיווך? "נתתי לו באמת סתם, אני לא חושב שהגיע לו... מרחמנות עשיתי את העסקה הזאת". העסקה, יוזכר, הייתה בהיקף של 42 מיליון דולרים.

אבל זה לא הכול: לפי עופר, הגורם המשמעותי הנוסף ש"דחף מכל הכיוונים" לביצוע העסקה היה אלי לנדאו, מקורבו משכבר הימים. "אלי דחף וקוטליצקי התחנן לעשות את העסקה הזאת, וככה העניין התגלגל", אמר, והוסיף שאף על פי שהתחייב ששותפיו ישלמו לקוטליצקי - הוא לא האמין שהם יעשו זאת.

עו"ד אבירם מזיוב, פרקליטו של קוטליצקי: "לא האמנת ובכל זאת רשמת?".

עופר: "רשמתי שישולם, שאלי לנדאו, שהיה מין מתווך כזה ביני ובין קוטליצקי, ידאג שישלמו את הכסף, שישלמו לו את הדמי תיווך".

עו"ד מזיוב: "אתה יכול להרחיב בבקשה, מה זה שאלי לנדאו ידאג? למה הכוונה ב"ידאג"?.

עופר: "הוא ישכנע אותם".

לנדאו, שרואה בוורטהיים חבר, אכן ניסה לשכנע. מאז ועד היום, לדבריו, הספיק לבקר שלוש פעמים במשרדו של ורטהיים (שנכח לפני חודשים אחדים במסיבת יום הולדתו השבעים), בניסיון לדבר על לבו. "אמרתי לו 'מוזי ידידי, זה לא רציני, מגיע לילד מה שמגיע ותשלם'", העיד.

זה לא עזר במיוחד. פרקליטיו של ורטהיים רמזו שהסיוע הנמרץ שהעניק לנדאו לקוטליצקי נובע מסוג של שותפות ביניהם - טענה שקוטליצקי דחה בחריפות.

כך או כך, העסקה נחתמה. פרטיה נשמרו בדיסקרטיות, ובעיתונים ידעו לדווח בהתחלה רק על כך ש"משקיע ישראלי" רכש את הקרקע ב"40 מיליון דולר" מהאחים עופר (ורטהיים וקירש לא צוינו).

כמה ימים לאחר טקס החתימה החגיגי שבו הורמו כוסיות יין לבן ופוזרו חיוכים לכל עבר, החל קוטליצקי לפעול לגביית המגיע לו, לטענתו. עם יצחקי לא הייתה בעיה, ועד מהרה הוא העביר לו 1,032,000 שקלים.

דווקא כשפנה למשרדו של עופר, החלו הצרות: עופר שילם רק שליש מהסכום עליו סוכם והבהיר כי את היתרה ישלמו שותפיו, ורטהיים וקירש. קוטליצקי לא וידא מול השותפים, אלא סמך על הבטחת עופר. גם אלי לנדאו לא טרח לשאול אם ההתחייבות הנה על דעת השותפים. לדבריו, מכיוון ש"מהיכרותי את היחסים בין עופר לוורטהיים... הערכתי שהוא מדבר בשמו. זה היה מדרך הטבע".

אלא שעד מהרה התברר שמשפחת ורטהיים רואה את הדברים אחרת לגמרי, וטוענת שלעופר לא הייתה כל זכות להתחייב בשמה. קוטליצקי שלח דרישת תשלום ל"ורטהיים אחזקות", וזו, הצהיר דודי ורטהיים, "נפלה עליי בתדהמה. לא היה לי שמץ של מושג על בסיס מה נשלחת לנו דרישה זו... לא יכלה להינתן הבטחה למר קוטליצקי לתשלום דמי תיווך, אף לא ברמיזה, היות שכלל לא ידעתי על קיומו".

לכל אורך הדרך, הצהיר ורטהיים הבן, "היה ברור לכולם" שכל החלטה תתקבל במשותף, ועופר לא היה רשאי להתחייב בשם ורטהיים על שום דבר. גם לוי, המנכ"ל של עופר, אישר בתצהיר שלא לבוס שלו ולא לאף אחד אחר הייתה סמכות "לסכם דבר כלשהו ללא אישורם והסכמתם" של ורטהיים וקירש.

מעדותו של קוטליצקי עולה תחושת אכזבה קשה: "הייתי בטוח שהאדון ורטהיים יהיה גאה בי... אתם לא מבינים איך הם אהבו אותי. היום אני מבין שהשיקול לא לפגוע במוזי יותר חשוב מאשר לא לפגוע בי, כי להם יש עמדת כוח ולי אין... אף אחד לא רוצה לפגוע במוזי ורטהיים ולא רוצה להתעסק איתו, וגם אני לא. אני מכבד אותו מאוד. ולא אכפת לי גם עכשיו לעשות איתו שלום... יולי עופר לא היה צריך לדבר על לבם, הם היו צריכים לשלם לי כדי לא לבזות אותו... תהיו ג'נטלמנים, תגידו 'אנחנו לא נבזה את יולי עופר'... צר לי שהחברים והשותפים של יולי מבזים אותו".

הכתבה המלאה במגזין G

צרו איתנו קשר *5988