דובאי היא שערוריית פונזי

מי באמת האמין שצריך מגרש טניס בגובה 300 מטר ומלון ובו 6500 חדרים?

אייל קליין הוא אסטרטג שווקים בינלאומיים בבית ההשקעות IBI

מזה כמה שנים שדובאי אינה אלא משחק פרמידה גדול. מדינה כמעט נטולה משאבי טבע (הנפט תורם לתוצר רק כ-5%), אשר הצליחה להריץ את המניות של עצמה באמצעות ניפוח בועת נדל"ן מפלצתית, באמצעות תעמולה עצמית אגרסיבית.

דובאי צומחת יותר מסין ואף אחד לא חושד בכלום?

הדבר היחיד שאינו ברור בפרשה הנוכחית הוא מדוע העולם הופתע מהודעתה של ממשלת דובאי. האם מישהו באמת חשב שהצמיחה הכלכלית של דובאי הגיונית: התוצר שלה כמעט הכפיל את עצמו בין 2000 ל-2005, וקצב הצמיחה בה (13% בשנה) השיג את קצב הצמיחה של סין (9% בשנים מקבילות).

פונזי של נדל"ן

דובאי היא יותר משערוריית פונזי. האם מישהו באמת האמין שצריך מגרש טניס בגובה 300 מטר? וסדרה של שלושה איים מלאכותיים בצורת דקלים? ומלון ובו 6500 חדרים? ובניין בגובה 800 מטר?

האם הגיוני שהקניון הגדול ביותר בעולם יהיה בדובאי? ומי בדיוק ישתמש במרכז העסקים החדש שבו ניצבים 500 גורדי שחקים על אי מלאכותי? ומי יגור בבניין בן 30 קומות שמסתובב באיטיות ותוך שבוע משלים סיבוב של 360 מעלות? האם יש ביקוש כה רציני לסקי עד שצריך להקים מסלול סקי מלאכותי בגודל עיר? האם משתרך תור קונים המחכים להשלמת פרוייקט האיים המלאכותיים שתוכננו ועוצבו בצורתן של יבשות העולם?

10% מקדמה שגם היא הלוואה

דובאי אולי ספקה מצגות פאורפוינט נאות שבוודאי גם הגיעו אליכם במייל כמה פעמים, אבל הפרשה לא היתה יכולה להסתיים בדרך אחרת.

את שוק הנדל"ן בדובאי מניעים ספקולנטים ולא אנשים עשירים שמחפשים דירת מגורים. תמורת 10% מקדמה היו מי שקנו קומות שלמות בבנייני יוקרה, עשרות ומאות דירות, והכל בציפייה שמחיר הנדל"ן ימשיך לעלות לנצח. גם את אותה מקדמה בסך 10%, הספקולנטים לא הביאו מהבית, הם לוו אותם מהבנק.

דירה בדובאי החליפה ידיים בממוצע 10 פעמים לפני שמישהו נכנס לגור בה (אם בכלל), ובאמת - בטווח הקצר היה מי שהרוויח כסף רב מעסקאות אלה. בין השנים 2002 עד 2008 מחירי הנדל"ן בדובאי התנפחו פי 4, מאות פרויקטים בוצעו במקביל, התעסוקה היתה בשיאה, והפייננשל טיימס הכתיר את דובאי כיעד הטוב ביותר להשקעות זרות.

אבל בכלכלה אין קסמים. כאשר אחד מכל ארבעה בתים עומד ריק, ן- 25% משטחי המשרדים עומדים פנויים וללא דורש, זה היה רק עניין של זמן עד אשר הפלא של דובאי יתנפץ לרסיסים.

מונשמת כבר שנה

ההודעה של ממשלת דובאי לא באמת היתה צריכה להפתיע מישהו. עוד בפברואר השנה קיבלה דובאי סיוע חירום בסך 10 מיליארד דולר מבנק האמירויות המרכזי, מאחר שהיתה כבר על סף חדלות פירעון. מאז ועד היום, היתה זו השכנה העשירה אבו דאבי, שלמרבה מזלה אדמתה רוויה נפט ובארות בה רבים, שספקה לדובאי הלוואות נזילות.

גולדמן זאקס טוען של-HSBC ול- Standard Chartered החשיפה הגדולה ביותר לדובאי. אולי זה נכון, אבל גם אם דובאי תשקע מחר בים כולה, עבור שניים אלה זה לא יהיה יותר מאשר מכה קלה בכנף. מרבית החשיפה לדובאי היתה ונותרה של הבנקים באמירויות ושל משקיעים ממדינות ערביות שקנו איגרות.

אין מה להשוות את קריסת דובאי לחדלות הפירעון של ארגנטינה או רוסיה. גם הסיכויים לאפקט דומינו של מדינות המפרץ נמוכים. למה בכל זאת יורדים שוקי המניות? כי ככה זה שווקים. מרבית הבורסות בעולם עלו מאז מרץ ביותר מ-60%, והשווקים לא צריכים שום תירוץ בצורת אי מלאכותי בכדי לרדת, אחרי ראלי כזה.