עו"ד ילון הכט התפטר מייצוג גיא ויסמן ופרש מהלשכה ומהמקצוע

הכט, שהיה סניגורו של ויסמן - המשנה למנכ"ל הראל בית השקעות המואשם בגניבת 123 מיליון שקל: "איני מסוגל עוד להיות הדון קישוט האחד והיחיד או אותו ילד הצועק למלך 'אתה עירום'"

עו"ד ילון הכט, סניגורו של גיא ויסמן שהיה המשנה למנכ"ל הראל בית השקעות ומואשם בגניבת 123 מיליון שקל, הודיע ללשכת עורכי הדין על ביטול חברותו ופרישתו מהמקצוע. "איני מסוגל עוד להיות הדון קישוט האחד והיחיד או אותו ילד הצועק למלך 'אתה עירום'", נימק את הצעד החריג. כפועל יוצא מכך גם התפטר הכט מייצוגו של ויסמן. כעת יצטרך השופט ד"ר עודד מודריק להכריע כיצד יימשך המשפט, לאחר שוויסמן סירב לייצג את עצמו.

משפטו של ויסמן מתנהל בעצלתיים מאז הוגש כתב האישום במאי 2007. לאורך כל המשפט מנהל עו"ד הכט מאבקים טקטיים מול השופט מודריק. את המחיר משלם בעיקר ויסמן, שמעצרו מוארך בכל פעם ב-3 חודשים נוספים ע"י בית המשפט העליון, שדואג לציין שהכט פועל לשבש את סדר הישיבות המתוכנן, ונוקט טקטיקה דיונית המעכבת את ניהולו התקין של ההליך. באחת הפעמים אף נקבע שההגנה מבזה את המעמד השיפוטי והיא זו שמביאה על עצמה הארכות מעצר חוזרות ונשנות.

בשלב מסוים ייעץ מודריק לוויסמן להחליף עו"ד, אך הוא סירב בנימוק שאין לו אמון בעורכי דין אחרים ושאפשרויותיו הכספיות מוגבלות. לפני כשנה נשבר ויסמן וביקש מבית המשפט לאשר לו לפטר את סניגורו (אישור הנדרש כשמדובר במשפט פלילי) ולמנות לו סניגור ציבורי במקומו. מודריק אישר למנות סניגור ציבורי, אך בסופו של דבר ביקש ויסמן להשיב את הכט לתפקיד.

היום הופיע הכט לדיון כשבאמתחתו מכתב ששיגר לראש לשכת עוה"ד, יורי גיא-רון, ובו הוא מודיע על פרישתו מהמקצוע בתום 21 שנים. לדבריו, כבר לפני שנה הודיע לגיא-רון על כוונתו לפרוש מהמקצוע ומהלשכה וכי יודיע לו על מועד הפרישה בפועל. הכט כותב כי כעת הגיע המועד והוא מבקש ששמו ייגרע מיידית מרשימת חברי הלשכה.

הוא מצטט מדבריו של פרופ' אלן דרשוביץ האמריקני, שאמר כי "שופטים רבים מעדיפים עורכי דין חסרי מסירות על עורכי דין מסורים יתר-על-המידה. עורכי דין כאלה הם קוץ בתחת בעיני שופטים מסוימים".

אלא שלדברי הכט, מה שמתקבל בארה"ב כביקורת לגיטימית של פרקליט פעיל אינו מתאים למדינת ישראל. "ממגן הנדכאים והמבוזים הפכתי בעצמי לאחד כזה, שק חבטות לשופטים, וכלשכת עוה"ד חוברת לחובטים. אינני רוצה עוד להיות חלק ממערכת זו ומן הסתם תהיה ביקורתי חופשית הרבה יותר, משאחדל להיות חבר לשכה".

לפני כחודש האריכה השופטת עדנה ארבל את מעצרו של ויסמן בפעם השמינית ב-90 יום נוספים, וציינה ש"מההחלטות הקודמות של בית משפט זה ומהפרוטוקולים שנערכו בבית המשפט המחוזי עולה תמונה קשה של התנהלות מכוונת וברורה של ההגנה לעשות כל שבידיה להאריך את המשפט. הדבר מתבטא באי התייצבות הסניגור לדיונים שנקבעו, וזאת ללא נטילת רשות מבית המשפט. כך גם מרשה לעצמו הסניגור לעזוב את האולם באמצע הדיון לאחר ויכוח עם השופט וזאת ללא קבלת רשות ממנו. הדבר אף מתבטא במסעות דיג שעורך הסניגור למורת רוחו של בית המשפט".

היא ציינה שאינה יכולה "להתעלם אף מהיבטים אחרים בהתנהלותו של ויסמן, העולים מקריאת הפרוטוקולים, ועניינם יחס מזלזל ובלתי מכובד בעליל של הסניגור כלפי בית המשפט. יש מקום ליתן גיבוי מלא לבית המשפט המחוזי בהתמודדותו מול הסניגור ביד תקיפה שלא תאפשר התנהלות בלתי מקובלת ובלתי ראויה".

"לא נשברתי פתאום. מדובר בתהליך שמתבשל זמן רב"

עו"ד הכט אמר היום ל"גלובס": "לא נשברתי פתאום. מדובר בתהליך שמתבשל זמן רב. מה שקורה במערכת המשפט הוא סיפור עצוב של התפרקות. הכל מפורר, סדוק וחסר ערכים אמיתיים. אתה חי בתוך מערכת שכולה צביעות, שכולה מהשפה ולחוץ, במיוחד בתחום הפלילי. מדברים על חוקי יסוד וזכויות אדם אבל נאשמים שמוחזקים חפים מפשע מוחזקים במעצר".

הכט אומר כי ניסה במשך שנים ארוכות להילחם את המלחמות ולשנות דברים, אך לשווא. "עדיין יש 99.9% הרשעות ועדיין אנשים מוחזקים במעצר במהלך משפטים שנמשכים שנים. בסופו של דבר אתה אומר 'די, נמאס לי להיות הדון קישוט'. זה מאוד נחמד שקולגות קוראים לך גלדיאטור וכו'. אבל עם אחוז הרשעות כזה, גם הסניגור המוכשר ביותר הופך ללא רלוונטי. אתה מתחיל לחשוב מחשבות עצובות על כמה אנשים שהורשעו יושבים סתם בכלא, בעוד הפושעים האמיתיים חופשיים בחוץ".

הכט מספר שגדל על ברכיו של עו"ד אריה מרינסקי, שהיה פליליסט לוחם. "אז הדברים היו אחרים. ידעת שאם אתה עובד ומכיר כל פסיק בתיק, לא משנה כמה עדים וחומר חקירה יש לתביעה, אתה יכול להגיע לזיכוי. היום אתה במערכת שלא משנה מה תעשה, הסיכוי שלך לזכות הוא אפס. הגדרת תפקיד הסניגור הפכה למי שמקווה לנהל תיק כדי להשיג עסקה. כל סניגור יאמר לך שאסור ללכת להכרעת דין כי אין לו סיכוי לזכות בתיק. הוא חייב ללכת לעסקת טיעון".

הכט אומר שעריכת הדין אינה רק פרנסה עבורו. "אני לוקח את הדברים ללב וזה עולה לי בבריאות. החלטתי שאני לא רוצה להיות חלק מזה יותר". מעבר לזה, "כשאתה לא עו"ד, היכולת שלך לבקר ולומר מה אתה חושב היא הרבה יותר גדולה. במדינה נאורה כמו ארה"ב, כשדיקאן הפקולטה למשפטים בהרווארד ועו"ד פעיל אומר דברים קשים, זה מתקבל כביקורת לגיטימית. אם אני הייתי כותב זאת בלי לומר שזה ציטוט של דרשוביץ, היו מגישים נגדי תלונה ללשכה ואומרים שזה ביזיון בית המשפט. מערכת שהיא מקולקלת לא יודעת לקבל ביקורת".

לדבריו, הוא החליט לפרוש דווקא היום בחלוף 21 שנה בדיוק מאז הוסמך למקצוע. "אני הולך לעסקים, לא כשכיר ואני לא יכול לפרט יותר כרגע", הוא אומר. "הדברים נעשים בשיתוף עם כל לקוחותיי. הם המבינים הכי גדולים של התחושה שלי. הם אלה שנפגעים ממה שאני לא יכול לחיות איתו יותר. אבל אני לא עוזב את האנשים שלי. אמשיך ללוות את ויסמן ואת יניב בן-דוד במשפטם. אולי המערכת לא מסוגלת לסבול אנשים שנלחמים בה ומנסה להקיא אותם החוצה. בסופו של דבר האנשים מרימים ידיים וזה הפסד של המערכת".