הדד-ליין של ברק אובמה: ניצחון באפגניסטן עד יולי 2011

בנאום לאומה הכריז נשיא ארה"ב: "אפגניסטאן אינה וייטנאם... היא אינה אבודה, אך במשך כמה שנים היא הידרדרה" ■ יגדיל את מצבת הכוחות האמריקניים בזירה ב-30 אלף חיילים ■ אנליסטים: האסטרטגיה החדשה תלויה יותר בממשלה החלשה באפגניסטן

בנאום תקיף לאומה, מהאקדמיה הצבאית בווסט פוינט, מציב היום (ד') הנשיא ברק אובמה דדליין לצבא האמריקני: תחילת ניצחון באפגניסטן עד יולי 2011. זה החודש שבו מתחייב הנשיא להתחיל להחזיר את הכוחות הביתה. ועם זאת, במודגש, אובמה אינו קובע תאריך יעד לסיום המלחמה. במטרה להיחלץ מהסטטוס-קוו בזירה האפגנית, מורה הנשיא לתגבר את מצבת כוחות ארה"ב בזירה ב-30 אלף חיילים.

לאחר שלושה חודשי התייעצויות, פסק זמן שחולל תסיסה בארה"ב, פרש הנשיא את האסטרטגיה החדשה לסיום המלחמה בזירה האפגנית לקהל יעד שחרג מהקדטים גלוחי הראש באקדמיה הצבאית: העם האמריקני כולו, בסיס התמיכה שלו במפלגה הדמוקרטית, מתנגדיו הרפובליקנים, הממשלה בקאבול, ממשלת פקיסטן, הטאליבאן וארגון הטרור אל-קאעדה, אי שם בפקיסטן, שמיגורו הוא היעד הסופי של המלחמה. הנאום שלח מסרים לכל אחד מקהלי היעד.

לעם בארה"ב, שתמיכתו במלחמה הולכת ונשחקת, מכר הנשיא תקווה, אולי המצרך הנדיר ביותר בחורף של 2009. "אפגניסטן אינה וייטנאם", אמר אובמה. "... היא אינה אבודה, למרות שהיא הידרדרה במשך כמה שנים".

לאגף הליברלי הגדול במפלגה הדמוקרטית, שהרים קול זעקה נגד הכוונה להעצים את הכוחות האמריקניים באפגינסטן, הגיש נשיא סוכריה: אנו לא נישאר שם לנצח. למעשה, ההתקפלות תחל בעוד שנה וחצי.

המחוקקים הרפובליקניים, שמטיפים נגד זניחת הזירה האפגנית, קיבלו את שלהם: תוספת של רבבות חיילים והתחמקות מכוונת מקביעת מועד ספציפי לסיום המלחמה. דדליין להתחלת הנסיגה, כן. דדליין לסיומה לא. הרמז שמקופל פה: לא נצא, עד שלא נסיים את המלאכה.

ממשלת חמיד קארזאי בקאבול קיבלה אזהרה חמורה: עליכם לטהר עצמכם מהשחיתות שפשתה בכל דרגי המנגנון השלטוני, במשך חודשים, לא שנים. שוב אין לכם "צק פתוח" מארה"ב.

הפקיסטנים מקבלים מאובמה התחייבות ל"שותפות... שתהיה מושתת על אינטרסים הדדיים, כבוד הדדי ואמון הדדי". הנשיא מבטיח לפקיסטן חיזוק יכולותיה צבאיות ומתן "משאבים משמעותים לתמיכה בדמוקרטיה ובפיתוח של המדינה".

"אנו חייבים לשלול מאל-קאעדה מקלט בטוח"

והמסר לטאליבאן ולאל-קאעדה הוא חד-משמעי: "המטרה העליונה שלנו נותרה ללא שינוי, לשבש את התנהלות אל קאעדה, לפרקו ולהביסו, באפגניסטן ובפקיסטן, ולשלול מהארגון את היכולת לאיים על ארה"ב ובנות בריתה בעתיד. כדי להשיג מטרה זו, נפעל למימוש היעדים הבאים בתוך אפגניסטן: אנו חייבים לשלול מאל-קאעדה מקלט בטוח. אנו חייבים לבלום את התנופה של הטאליבאן ולשלול ממנו את היכולת להפיל את הממשלה בקאבול. ואנו חייבים לחזק את יכולת כוחות הביטחון של אפגניסטן".

נקודת המפתח בנאום, ואולי עקב אכילס שלו, מבחינת מתנגדי המלחמה, היא מה שאין בו: תאריך היעד לסיום הנוכחות האמריקנית באפגינסטן, ובמשתמע לחיסול מוחלט של אל קאעדה. מותחי ביקורת טוענים, כי מועד היעד לתחילת היציאה, ביולי 2011, הוא בסך הכל גימיק שנועד לפייס את הפציפיסטים במפלגה הדמוקרטית, שלהם חייב אובמה, במידה רבה, את ניצחונו בבחירות.

בכירים בבית הלבן הביעו תקווה אמש, בתדרוכים לכתבים, שרוב הכוחות האמריקניים בזירה האפגנית ישובו הביתה לפני סוף 2012, המועד שבו יתמודד אובמה שוב על הנשיאות.

אבל אובמה עצמו סירב לקבוע מסמרות לגבי סיום המעורבות האמריקנית והדגיש שיציאת כל הכוחות הלוחמים מאפגניסטן תהיה תלויה במצב בזירה. "בדיוק כפי שנהגנו בעיראק, אנו נבצע את שלב המעבר (כלומר הוצאה סופית של הכוחות) באופן אחראי, ואנו ניקח בחשבון את התנאים בשטח", אמר הנשיא.

את ההחלטה לשלוח 30 אלף חיילים נוספים לזירה, גלולה מרה לרבים בדור שטרם שכח את וייטנאם, הציג הנשיא כאילוץ שמתחייב מהצורך להכשיר את הקרקע לקראת הנסיגה המקווה. "לאחר 18 חודשים, הכוחות יחלו לחזור הביתה", אמר אובמה. "אלה המשאבים שאנו זקוקים להם כדי לתפוס את היזמה, ובה בעת כדי לבנות את יכולות הצבא האפגני וכך תיסלל הדרך לפינוי אחראי של כוחותינו".

"המאמצים למצוא קווי דמיון בין וייטנאם לאפגניסטן אינם אלא קריאה שגויה של ההיסטוריה"

הנשיא היה מודע לטראומה של וייטנאם ולצלקות שהיא הותירה בתודעה הציבורית ובחר להתמודד עם הבעיה ע"י קביעתה כאחד ממוקדי הנאום. המאמצים למצוא קווי דמיון בין וייטנאם לאפגניסטן אינם אלא קריאה שגויה של ההיסטוריה, הוא אומר. המלחמה באפגניסטן נהנית תמיכה בינלאומית רחבה, בניגוד למלחמה בווייטנאם. הטאליבאן אינו משקף מרי עממי המוני כפי שהיה בווייטנאם. ובעוד שהמלחמה בווייטנאם היתה מלחמה ברירה, הפלישה לאפגניסטן היא תוצאה ישירה של פיגועי 11 בספטמבר 2001. למעשה, חלק ניכר מהנאום הוקדש לבניה מחודשת של הלגיטימיות של הנוכחות האמריקנית בזירה האפגנית, נוכחות שנולדה "מרצח של כמעט 3000 אנשים חפים מפשע".

במאמץ להדגיש את תחושת הדחיפות של המלחמה באפגניסטן, אחרי חודשים של היערכות ביורוקרטית, הורה הנשיא לפנטגון להחיש את פרישת הכחות הנוספים. הנחתים הראשונים צפויים להגיע לזירה עוד לפני חג המולד, ב-25 בדצמבר. החיילים הנוספים האחרונים יגיעו באוגוסט 2010.

בחלק מהנאום סגר אובמה חשבון עם ממשל בוש על ההחלטה לפלוש לעיראק, החלטה שגרמה להידרדרות במצב באפגניסטן. "שנים של ויכוחים על עיראק ועל טרור קרעו לקרעים את אחדותנו בסוגיות ביטחון לאומי ויצרו רקע של אומה מפולגת לגבי המלחמה באפגניסטן", קבל הנשיא.

"עלות המלחמה תהיה 30 מיליארד דולר השנה בלבד"

אובמה אמר עוד, כי עלות המלחמה תהיה 30 מיליארד דולר השנה בלבד, אך אמר כי ארה"ב לא תישא לבדה בעול וכי הוא מצפה שבעלות בריתה יתרמו אף הם כוחות נוספים למאמץ המלחמתי.

אנליסטים אומרים, כי נקודת התורפה של האסטרטגיה החדשה היא הישענות גדולה מדי על ממשלת קארזאי ועל יכולתה להכשיר צבא אפגני שצבא ארה"ב יוכל להעביר לידיו, בתוך כשנתיים לכל היותר, את הלוחמה בטאליבאן.

"אני רוצה שהעם האפגני יבין: ארה"ב מבקשת לשים קץ לעידן זה שלמלחמות וסבל. אין לנו שום ענין בכיבוש המדינה שלכם", אמר הנשיא, במאמץ ליצור חיץ בין הטאליבאן לבין האוכלוסיה האפגנית. מותחי הביקורת טוענים, כי הקווים שמבדילים בין העם האפגני לבין הטאליבאן הולכים ומיטשטשים וכי מיגורו של הטאליבאן כתנועה עממית אינו משימה בת ביצוע.