צפירת הרגעה? "לקשר בין טורקיה לישראל יסודות חזקים"

לפני קצת יותר מחודש נחשף השגריר החדש צ'ליקול בראשונה, עת נשא נאום באוניברסיטת בר-אילן בכנס לרגל יום העצמאות של טורקיה. המסר שלו ניסה לשנות את כיוונה של הרוח הרעה. הוא דיבר על חשיבות הקשר בין המדינות ועל ההיכרות שלו עם ישראל ועל הכוונות הטובות שהביא איתו. למרות הקריאות להחרים את טורקיה בחגיגות יום העצמאות של המדינה, השתתפו שני שרים, שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר והשר אבישי ברוורמן, אך לאחר כמה ימים אמר שר החוץ אביגדור ליברמן, כי טורקיה איבדה את יכולתה לשמש מתווכת הוגנת. המתיחות עדיין הייתה בשיאה.

בראיון בלעדי ל"גלובס" ערב כניסתו לתפקיד מחזק השגריר החדש צ'ליקול את הנימה החיובית ואת האלמנטים הפרגמטיים של הקשרים בין טורקיה לישראל. מי שיקשיב לשגריר החדש לא יוכל לנחש כי רק לפני חודש וקצת, היו מי שדיברו על "נתק" ועל "יחסים שעלו על שרטון".

לפי השגריר החדש, היחסים במגמת שיפור; ואפילו על תפקיד התיווך טורקיה לא מוותרת. לא חלילה בגלל אינטרסים, אלא רק בגלל השאיפה לקדם את היציבות באזור.

יחסים רב-ממדיים

- התחלת בתפקידך בישראל רק לפני זמן קצר. מהו הרושם הראשוני שלך?

"ביקרתי בישראל פעמים רבות במסגרת תפקידי כסגן מנהל המחלקה למזרח-התיכון במשרד-החוץ שלנו, ולאחר מכן כמנהל המחלקה. כך שישראל אינה זרה לי. כמובן שאני שמח שעכשיו, כשגריר, תהיה לי ההזדמנות להכיר את ישראל ואת העם הישראלי מקרוב הרבה יותר. כשגרירות, אנחנו נמשיך במאמצינו לקרב בין שתי המדינות, כמו גם בין העם הטורקי לעם בישראל.

"מה שמקל עלינו במאמצינו הם כ-150 אלף אזרחי ישראל שנולדו בטורקיה ומכירים את המדינה שלנו היטב, המצטרפים למספר המשמעותי של אזרחינו ממוצא יהודי שחיים בטורקיה. במהלך כהונתי אני מתכוון לבקר באזורים שונים בישראל, כדי להכיר אותה טוב יותר וכדי להגביר במידת האפשר את המגעים של השגרירות עם העם בישראל".

- בכל זאת, חווינו באחרונה משבר ביחסים בין המדינות.

"אסור להסתכל על היחסים בין טורקיה לישראל רק מזווית אחת. למעשה, היחסים הבינלאומיים הם מטבעם רב-גוניים ורב-ממדיים, והדבר נכון גם ביחסי טורקיה-ישראל. טורקיה וישראל הן בין השחקניות הראשיות במזרח-התיכון שמסוגלות לתת כיוון להתפתחויות באזור.

"ליחסים בין שתי המדינות יש תכונה אסטרטגית, ויש להתייחס למצב היחסים מזוויות שונות כמו הקרבה הגיאוגרפית, הקשרים החברתיים והתרבותיים בין שני העמים, שנובעת מהיסטוריה משותפת ומהבנה בצורך בקיום שיתוף פעולה כנגד הסכנות והאיומים המשותפים בימינו. בין כל המישורים האלה, גם לקשרינו הכלכליים יש מקום חשוב".

- איך לדעתך ישפיע המשבר האחרון על שיתוף הפעולה הכלכלי?

"קידום הקשרים הכלכליים משרת את שתי המדינות. הקהילות העסקיות בשתי המדינות מודעות לכך ונוהגות בהתאם. שר התעשייה, המסחר והעבודה, בנימין בן-אליעזר, ביקר בשבוע שעבר בטורקיה יחד עם קבוצת אנשי עסקים. במהלך ביקורו של השר המכובד, התקיימה הישיבה הרביעית של הוועדה הכלכלית המשותפת. אני מקווה שהביקור, שבמהלכו נערכו פגישות רבות בדרג גבוה, יניב תוצאות חשובות.

"אנחנו שואפים להפיק את מלוא התועלת ממנגנונים קיימים כמו הוועדה הכלכלית המשותפת. אני שמח לציין, שבמהלך ביקורו של השר בן-אליעזר, הוצגה המטרה להגדיל את הסחר ההדדי בין שתי המדינות ל-8 מיליארד דולר בתוך זמן קצר".

צ'ליקול מזכיר עוד דוגמאות לקשרים הכלכליים האיתנים, כמו קבוצת העבודה עם ישראל שהוקמה בטורקיה במארס 2009, במסגרת האגודה לאנשי התעשייה והמסחר. "בנוסף", הוא מספר, "נמשכים המאמצים להקמת 'פורום המנהלים', בהשתתפות מנהלים בכירים בחברות מובילות של הקהילה העסקית בשתי המדינות, על מנת לתרום לקידום הקשרים המסחריים בין טורקיה לישראל".

- במה יעסוק הפורום?

"כצעד ראשון, יש מחשבה לדון בסקטור המזון והמשקאות, טכנולוגיות המידע, אנרגיית גז טבעי וסקטור התיירות. ישיבתו הראשונה של פורום המנהלים תיערך ב-21-22 בדצמבר באיסטנבול. היקף המסחר בין ישראל לטורקיה הגיע ב-2008 ל-3.5 מיליארד דולר. למרות ההשקעות ההדדיות עדיין לא הגענו לרמות הרצויות, אבל ניתן להבחין בתזוזה חיובית. בתקופה הקרובה יעלו על סדר היום פרויקטים רבים נוספים, כמו הקמת פרוזדור אנרגיה בין שתי המדינות, שיעניקו תנופה משמעותית לקשרים הכלכליים".

- באיזו מידה משפיע הנושא הכלכלי על גיבוש מדיניות החוץ של טורקיה?

"לממד הכלכלי מקום חשוב מאוד במדיניות החוץ הטורקית. הכלכלה שלנו התפתחה באורח משמעותי בשנים האחרונות, וטורקיה נמצאת היום במקום ה-17 בין הכלכלות הגדולות בעולם. באופן טבעי, הדינמיות בכלכלה הטורקית מביאה איתה גם את הצורך למצוא שותפים כלכליים חדשים".

לדברי השגריר החדש, הצורך הזה בא לביטוי בפתיחות של טורקיה כלפי יבשות אפריקה ודרום-אמריקה. "טורקיה כוננה בזמן קצר 15 שגרירויות חדשות ביבשת אפריקה. חברת נתיבי האוויר הטורקיים פתחה קווים סדירים של טיסות ישירות ליעדים רבים באפריקה ובדרום-אמריקה".

במקביל לגידול בכלכלה הטורקית, צ'ליקול מתגאה כי היקף היצוא והיבוא של טורקיה עלה מאוד בשנים האחרונות. "היקף סחר החוץ של טורקיה הגיע לכדי 333 מיליארד דולר בשנת 2008, שמתוכם היקף היצוא היה 132 מיליארד דולר והיקף היבוא201 מיליארד דולר. טורקיה גם הרחיבה בצורה משמעותית את הקשרים הכלכליים שלה עם שכנותיה. היחס של המדינות השכנות מתוך סחר החוץ הכולל של טורקיה עולה בעקביות. עם הירידה בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ב-2009, האפשרויות של טורקיה בתחום הרחבת שיתופי הפעולה אף יגיעו לתוצאות ברורות יותר".

השגריר החדש לא שוכח את הענף הפופולרי שבו יש גם לאזרחי ישראל תרומה נאה. "התיירות היא בין התחומים שלהם מייחסת טורקיה חשיבות במסגרת של שיתופי פעולה כלכליים", הוא אומר. "טורקיה נמצאת כיום בין 10 המדינות המובילות בתחום זה, בזכות מספר התיירים שהגיע לכדי 26 מיליון, ובזכות ההכנסות מתיירות שהיו כ-21 מיליארד דולר. טורקיה מעניקה חשיבות לשיתופי פעולה עם שכנותיה גם בתחום התיירות".

צ'ליקול מדגיש, כי התפקיד של השיקולים הכלכליים במדיניות החוץ של טורקיה אינו מסתכם רק בזה. "טורקיה משחקת תפקיד פעיל מאוד גם בתחום ביטחון האנרגיה. פרויקט נבוקו (צינור לאספקת גז טבעי מרוסיה לאירופה על אדמת טורקיה), למשל, הוא יוזמה בעלת חשיבות בתחום זה ברמה הגלובלית; ובאותו אופן, מאמצים מצד טורקיה וישראל לעבר יישום פרויקט הים השחור-הים האדום (העברת גז טבעי, מים, חשמל ונפט מטורקיה לים האדום דרך ישראל בעזרת צינורות תת-ימיים) יביאו תועלת גדולה מאוד".

בלי שיקולים דתיים

- ישראל מחשיבה מאוד את יחסיה עם טורקיה, גם בגלל היותה בעלת אוכלוסייה מוסלמית ברובה. האם אתה סבור שגורם הדת משחק תפקיד במתיחות האחרונה?

"טורקיה לא בונה את מדיניות החוץ שלה על שיקולים דתיים, והיא גם מתנגדת שנושאים דתיים יתפסו מקום דומיננטי ביחסים בינלאומיים. עקרונות מדיניות החוץ של טורקיה ברורים מאוד. זה טבעי שיש רגישויות מסוימות בדעת הקהל שלנו, בגלל שרוב האוכלוסייה בטורקיה היא מוסלמית, אבל מדיניות החוץ של טורקיה מבוססת על יסודות כגון ערכים גלובליים, יחסים טובים עם כל שכנותיה, תרומה להשגת שלום, וכן על דיאלוג מדיני ועידוד שיתוף פעולה כלכלי".

- איך רואה טורקיה את תפקידה באזור?

"טורקיה של ימינו עוברת התפתחויות חדשות ביחסיה עם שכנותיה במזה"ת, כמו גם עם שכנותיה באזורי הקווקז והבלקן. היא אף משקיעה מאמצים רבים בדרך לאינטגרציה עם האיחוד האירופי, ובהקשרים אלה היא נוקטת צעדים אמיצים. אפשר להבין את הדברים טוב יותר, כשמביאים בחשבון את התפקיד שטורקיה מילאה במוסדות האירופיים מאז מלחמת העולם השנייה. במוסדות אלה, טורקיה הייתה ברוב המקרים בין החברות המייסדות; ובנוסף, יש להביא בחשבון שטורקיה הייתה באחרונה המדינה המובילה ביוזמת ברית התרבויות ובכך תרמה רבות. טורקיה מייחסת חשיבות גדולה לחברותה בברית נאט"ו; במסגרת עקרונות מדיניות החוץ שלה, וכהחלטה אסטרטגית, טורקיה גם שואפת להיות חברה באיחוד האירופי, וזה הכיוון בו היא בחרה".

- האם טורקיה תמשיך לסייע בקידום תהליך השלום?

"טורקיה תמיד לקחה על עצמה תפקיד פעיל למען פתרון הסכסוכים הבילטרליים והאזוריים שישראל מעורבת בהם, גם בשל הקשרים שלה עם ישראל, וגם בשל מטרתה להשיג אווירה של שקט ושלום בר-קיימא באזור. ככל שטורקיה תמשיך לשרת את השלום, כך היא תהיה מוכנה להמשיך בתפקיד זה".

- למרות חילוקי הדעות שראינו באחרונה?

"טורקיה וישראל הן שתי מדינות שיש להן תפקיד חשוב בעתידו של האזור, וכל אחת מהן מודעת לחשיבותה של השנייה. הקשרים בינינו נשענים על יסודות חזקים. חילוקי הדעות שנתגלו מפעם לפעם, כמו במקרה של מבצע עופרת יצוקה, לא שינו את העובדה הזאת. טורקיה רוצה שישראל תגיע לשלום בר-קיימא עם שכנותיה ועם המדינות האחרות באזור, והיא כנה מאוד ברצון שלה. מצד שני, תוך כדי התהליך הזה, אין שינוי בהבנה של חשיבות היחסים בין שתי המדינות, כפי שאין הפחתה במאמצים לפתח את הקשרים הדו-צדדיים".

- כלומר, אין שום סכנה ליחסים.

"טורקיה מביטה על היחסים עם ישראל בפרספקטיבה של יחסים קבועים, והיא שואפת לקדם ולהעמיק את היחסים בין שתי המדינות, וזאת במסגרת החשיבות שטורקיה מייחסת לקידום קשריה עם שכנותיה ועם מדינות האזור".

- מה מניע את טורקיה להירתם לקידום תהליך השלום בין ישראל לשכנותיה?

"כל התפתחות במזרח-התיכון משפיעה ישירות גם על טורקיה, ולכן טורקיה לא יכולה להישאר אדישה להתפתחויות באזור. מצב זה הוא היסוד לכך ש'השגת שלום ושיתוף פעולה' הוא סדר היום הבלעדי הברור של טורקיה במזרח-התיכון. פתרון הבעיות באזור והשגת השלום יביאו איתם התפתחויות חדשות בכל תחומי הכלכלה, החברה והתרבות, וישפרו את החיים בכל מדינות האזור בממדים שאי-אפשר לתאר היום. טורקיה בדעה שהזמן פועל לרעת האזור, ורוצה שהפוטנציאל הטמון באזורנו יוצא אל מחוץ לצילם של הסכסוך והאיבה, ויבוא לביטוי בצורה ממשית. בהתאם למטרה זו, היא נחושה בדעתה לקיים דיאלוג פתוח, שקוף ומועיל עם כל מדינות האזור".

- טורקיה שימשה כמתווכת בין ישראל לסוריה. האם אתה סבור שחידוש השיחות בתיווך טורקי יביא להפגת המתיחות שהייתה באחרונה ביחסי ישראל-טורקיה?

"כפי שאמרתי קודם, אנחנו רוצים שהסכסוכים בין שכנותינו יגיעו לפתרון שיתרום לשלום האזורי. לפי התפיסה שלנו, השגת שלום בר-קיימא בין ישראל לבין כל שכנותיה היא תנאי יסוד מבחינת האינטרסים הלאומיים שלנו ומבחינת טובת האזור. למען מטרה זו, אנחנו מוכנים לתרום ככל שביכולתנו כפי שהיה בעבר. אבל אני רוצה לציין כאן, שטורקיה לא לוקחת על עצמה את התפקיד הזה למען האינטרסים שלה או כדי לחזק את מעמדה. היא עושה זאת כדי לתרום לשלום האזורי".