השוחד במרקסטון: רשות ני"ע בארה"ב חוקרת את הפרשה מאז יוני

הולכת ומסתעפת פרשת המיליארדר אליוט ברוידי, עד לפני כמה ימים יו"ר מרקסטון, שהודה ביום ה' במתן שוחד לבכירים בקרן הפנסיה של מדינת ניו-יורק תמורת הזרמה של כרבע מיליארד דולר למרקסטון.

עתה מתברר כי הרשות הפדרלית לניירות ערך (SEC) חוקרת כבר מאז יוני קשרים אפשריים בין ברוידי לבין פרד בואנרוסטרו, שהיה מנכ"ל קלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה; אלפרד וילאלובוס, חבר בדירקטוריון של קלפרס; וגורמים אחרים.

לפי מסמכים משפטיים, שנחשפו בראשונה בשבת בעיתון הקליפורני "סאקראמנטו ביי", ה-SEC הגישה לברוידי צו המחייב אותו להציג לפני חוקרי הרשות רישומים ומסמכים אחרים של כל המגעים בינו לבין בואנרוסטרו, וילאלובוס ואחרים.

ב-2004 קיבלה מרקסטון מקלפרס מחוייבות להשקיע בה 50 מיליון דולר. הצו שניתן לברוידי הוא חלק מחקירה בחשד שהחלטות בקלפרס הושפעו ממתן שוחד לבכירים בקרן.

בשלב זה אין שום ראיה לכך שהחלטת קלפרס להשקיע במרקסטון התקבלה באופן בלתי חוקי. מכל מקום, בעקבת הודאותו של ברוידי במתן שוחד לבכירי קרן הפנסיה של ניו-יורק, החליטה קלפרס לבדוק מחדש את מכלול הקשרים שלה עם מרקסטון.

קרן הפנסיה הקליפורנית אף מרחיבה את חקירתה בחשדות לכאורה נגד וילאלובוס, שלאחר פרישתו מהדירקטוריון של קלפרס החל לשמש כסוכן של חברות להשקעות או לניהול כספים שניסו לשכנע את קלפרס להעביר לידיהן סכומי כסף לניהולן. מאז פרישתו מהדירקטוריון, הרוויח וילאלובוס כ-60 מיליון דולר מעמלות מחברות שהשתמשו בשירותיו כדי להגיע למקבלי החלטות בקלפרס.

"מרקסטון נכללת עתה בשורה של נושאים שאנו חוקרים", אמרה דוברת של קלפרס. היא ציינה כי ההשקעה במרקסטון מניבה לקרן הפנסיה הקליפורנית תשואה של 5%.

דובר מטעם ברוידי, ג'ין מקארתי, ניסה בסוף השבוע להמעיט בחשיבות הצו שקיבל ברוידי מה-SEC. לדבריו, הצו רק מייצג "שאלות שהרשות הפדרלית שואלת".

נדבן גדול

ברוידי, שידוע כנדבן גדול בלוס-אנג'לס, התפטר מהדירקטוריון של קרן הפנסיה של הכבאים והשוטרים בעיר לאחר שקיבל את הצו מ-SEC. יחד עם ברוידי התפטר מהדירקטוריון גם שון האריגאן, לשעבר נשיא הדירקטוריון של קלפרס, שקיבל אף הוא צו דומה מהרשות הפדרלית.

לפי "סאקראמנטו ביי", ברוידי תרם 6,000 דולר לקרן של איגוד מקצועי שכפופה להאריגאן. זמן קצר לאחר שהשקעת קלפרס במרקסטון אושרה, תרם ברוידי 6,000 דולר נוספים לקרן. האריגאן היה נשיא הדירקטוריון של קלפרס באותה תקופה.

הודאתו של ברוידי במתן שוחד לבכירים בקרן הפנסיה של ניו-יורק מסעירה את הממסד היהודי בארה"ב, שברוידי נודע בו כנדבן בעל יד פתוחה. הוא היה תורם גדול למגבית היהודית המאוחדת ולידידי האגודה למען החייל בארה"ב. הוא שימש כנאמן ב"הלל", ארגון האחווה של סטודנטים יהודיים באוניברסיטאות בקליפורניה, והיה חבר בדירקטריון של הסמינר להכשרת רבנים רפורמיים בלוס-אנג'לס.

ברוידי הוא שהחיה את לשכת המסחר קליפורניה ישראל באמצע שנות ה-90, יחד עם סטנלי גולד, נשיא ומנכ"ל שמרוק הולדינגס, וסטנלי צ'איס, תורם גדול לעניינים ישראליים והיהודיים. (צ'איס משמש עתה מטרה לתביעות משפטיות על רקע טענות שהוא שימש מתווך מטעמו של ברנרד מיידוף והזרים לו כספים שגייס ממשקיעים תמימים).

גולד אמר אתמול בראיון לסוכנות הידיעות היהודית JTA כי הוא מכיר את ברוידי מזה כ-20 שנה ועבד עמו למען הפדרציה היהודית המקומית ולמען לשכת המסחר קליפורניה ישראל. "אליוט תרם בנדיבות רבה מזמנו ומהאנרגיה שלו לקהיליה היהודית" אמר גולד. "לבבנו נמצא עמו ועם משפחתו בזמנים קשים אלה".

לדבריו, "אליוט הוא אדם טוב והגון; אין זה מטבעי לזנוח חבר בעת מצוקה", אמר גולד.

הקשר הרפובליקני

ברוידי הוא גם תומך נלהב במפלגה הרופבליקנית ואירח פעם את הנשיא ג'ורג' בוש בביתו בלוס-אנג'לס. הוא שימש כיו"ר פיננסי של הוועד הרפובליקני הארצי והיה מגייס תרומות גדול למסעות הבחירות של ג'ורג' בוש הבן ב-2004 ושל ג'ון מקיין ב-2008.

כפי שפורסם בסוף השבוע, ברוידי הודה במסגרת עסקת טיעון כי שילם מיליון דולר כשוחד לבכירים בקרן הפנסיה של ניו-יורק כדי שיסכימו להעביר למרקסטון 250 מיליון דולר. כחלק מהעסקה התחייב ברוידי לשתף פעולה עם התובע של מדינת ניו-יורק, אנדרו קואומו, ובתמורה לא תדרוש התביעה להטיל עליו לא יותר מ-4 שנות מאסר, עונש קל יחסית במקרים כאלה.

עכשיו מתברר כי שיתוף-הפעולה של ברוידי הניב עדות ראשונה לכך שאלן הבסי, לשעבר החשב הכללי של מדינת ניו-יורק והרוח החיה מאחורי החלטות קרן הפנסיהלהשקיע במרקסטון, אכן היה מעורב לכאורה בפרשיית השוחד. כזכור, הבסי נאלץ להתפטר בסוף 2006 לאחר שהודה כי השתמש בעובד מדינה כדי לשמש נהג לאשתו החולה. עד עתה לא היתה שום עדות לכך שהבסי היה מעורב בקבלת שוחד או שהוא קיבל הטבה פיננסית כלשהי שתשפיע על החלטות שיבוץ כספי קרן הפנסיה.

מתברר, לפי "ניו-יורק פוסט", כי הבסי קיבל מברוידי 6 ביקורים משופעים במותרות בישראל ובאיטליה. עלות הביקורים היתה כ-75 אלף דולר. הם החלו ב-2003, ובחלק מהם היו כרוכות פעילויות רשמיות של הבסי בתוקף תפקידו כחשב הכללי. באחד מהביקורים האלה התעקש הבסי להתאכסן בסוויטה המפוארת ביותר במלון המלך דוד בירושלים, שמשקיפה על העיר העתיקה.

הבסי הוא דמות מכוננת בהיסטוריה של מרקסטון. בקהילה העסקית בישראל, כמו בארה"ב, שמורה להבסי פינה חמה בלב. הוא הצטייר כמאמין גדול בכלכלת ישראל ובעם ישראל, אם כי עתה, במבט לאחור, לא ברור באיזו מידה האמונה הזו נבעה מהתמריצים הפיננסיים של ברוידי. תחת הנהגתו החליטה קרן הפנסיה של ניו-יורק על השקעות רבות במשק הישראלי, מחוץ למרקסטון. הקרן מחזיקה בגוש הגדול ביותר של אגרות חוב ישראליות, אחרי ישראל כמובן. היא השקיעה בחברות ישראליות רבות ובכללן טבע, ובקרנות הון סיכון ישראליות, לרבות גיזה ופיטנגו.

"ברוידי שילם כמעט מיליון דולר כשוחד כדי לקבל השקעה בסך כרבע מיליארד דולר", אמר קואומו במסיבת עיתונאים שבה הודיע על על הודאת ברוידי. "מבחינת ברוידי זה היה כסף קטן. אבל למשלמי המיסים בניו-יורק הנזק אפילו אינו ניתן לכימות. שחיתות שוחקת את יושרת מערכת הפנסיה ואת האמון שהציבור נותן בממשלה. המחיר הזה גבוה מכדי לשאתו".