דרוש: שחקן ישראלי זול (מקום בחמישייה מובטח)

בואו נשתמש במלים עדינות: זה לא היה קיץ טוב עבור הכדורסלן הישראלי. שחקנים שבעונות קודמות תפרו חוזים בקבוצות ליגת על בלי למצמץ, ישבו הקיץ בבית וחיכו שהטלפון יצלצל. כשהתפזר העשן והליגה החלה, התברר שזו לא סתם תחושת בטן. למרות החוק הרוסי שאמור להפוך את השחקן הישראלי למוצר אטרקטיבי ולשפר את שכרו, הדרישה לישראלים מוכחים ירדה באופן ברור.

מנתוני השכר של הבקרה התקציבית לעונת 2009/10 שהגיעו ל"גלובס" עולה כי כמות השחקנים הישראלים העונה הצטמקה ביותר מ-20%. 83 שחקנים ישראלים החלו את העונה, לעומת 105 שחקנים שסיימו את העונה הקודמת. המשמעות: כל קבוצה חתכה בממוצע שתי משרות של ישראלים מהסד"כ שלה. את המשרות שנותרו פתוחות משאירות הקבוצות לטובת חילופי זרים במהלך העונה. ואם העונה הזאת תתפתח באופן דומה לזה של העונה הקודמת, יש סיכוי סביר שלראשונה בליגת העל יועסקו יותר שחקנים זרים משחקנים ישראלים.

אוכלים בבית אצל אמא

בשבוע שעבר סיפר בראיון ב"גלובס" ברק פלג מעירוני נהריה שאפשר להתפרנס יפה מאוד מכדורסל ישראלי. זה היה יכול להיות נכון, אלמלא על כל פלג היו חמישה-שישה שחקנים שיכולים לטעון את ההיפך. השנה מתברר כי לא רק כמות המשרות היא זו שהצטמקה. גם בתנאי ההעסקה של השחקן הישראלי נרשמה נסיגה בעיקר ברמות השכר הגבוהות.

מנתוני השכר של העונה עולה כי 64% מהשחקנים הישראלים מרוויחים שכר של פחות מ-200 אלף שקל ברוטו לעונה. והנה עוד נתון שממשיך מגמה של עונות קודמות: 43% מהשחקנים הישראלים ירוויחו העונה שכר חודשי שנמוך יותר מ-8,300 שקל ברוטו (הנתון הזה כולל חיילים ששכרם מוגבל לכ-4,000 שקל בחודש ברוטו - ט.ו.). הרוב המוחלט (כ-81%) של שחקני ליגת העל הם ספורטאים מקצועניים שמתפרנסים מחוזים של פחות מ-60 אלף דולר נטו.

בשל מגבלת תקציב, קבוצות מעדיפות שחקני נוער ומהמרות על צעירים מליגות נמוכות בשל העלות האפסית שלהם. אבי אליהו, ילד בן 22 הגיע מהפועל יקנעם הישר לחמישייה של הפועל חולון; דורי אסף בן 22 הגיע מאשדוד לחמישייה של בני השרון, במהלך שחסך לקבוצה כמעט 300 אלף דולר (ההפרש בין עלות השכר של טפירו ששוחרר).

במקביל נוצר גם תהליך הפוך, ישראלים שהעדיפו לרדת לליגה השנייה אחרי שגילו שבליגת העל יש במקרים מסוימים פחות כסף. במ.כ הגבעה מהלאומית יש חמישה שחקנים שכבר שיחקו בליגת העל, ולא פחות טובים מאלו שרשומים היום בקבוצות מליגת העל. "הרבה שחקנים ישראלים מוכנים לשחק כמעט בחינם כדי להגשים את החלום של ליגת העל", מסביר שחקן שירד העונה ללאומית. "הם אומרים לעצמם 'אני אשחק שנה-שנתיים בלי כסף, ואז אקבל חוזה לגיטימי'. חוץ מזה, חלק גדול מהישראלים הצעירים הם חבר'ה שעדיין גרים עם ההורים, כך שהפרנסה היא לא האישיו מבחינתם".

* בלאומית יש כסף יותר טוב?

"לפעמים בהחלט עדיף לאותו ישראלי לרדת ללאומית, כי אז באופן אוטומטי הוא הופך לשחקן מוביל ומקבל כסף יותר טוב. ככל ששחקנים מתבגרים ורואים את סוף הקריירה, השיקול שלהם הופך כלכלי והם בדרך כלל יעדיפו לרדת ליגה. צעירים עדיין חיים את החלום של ליגת העל ומוכנים בשביל זה להקריב את השכר שלהם".

דליל שם למעלה

העזיבה של שחקנים כליאור אליהו וטל בורשטיין, ובמקביל צמצום השכר של כמה ישראלים בכירים שנאלצו לקבל הצעות נמוכות משמעותית (טפירו) כדי להישאר במשחק, גרמה לכך שגם ברמה הגבוהה של ה"מתפרנסים בכבוד" נרשמת העונה דלילות משמעותית - רק 5 ישראלים מרוויחים שכר שגבוה מ-800 אלף שקל ברוטו לעונה, לעומת 10 שחקנים כאלו לפני שתיים ושלוש עונות. מי הם אותם חמישה? שחקני מכבי ת"א. המשמעות: להבדיל מבעבר, אין היום אף קבוצה בכירה שמוכנה לשלם כסף גדול לשחקנים ישראלים מוכחים.

"העונה הנוכחית היא עונת ההתפכחות בכל מה שקשור לשכר של השחקן הישראלי", אומר יו"ר הבקרה התקציבית של איגוד הכדורסל, מוטי גולנסקי. "עם הכניסה של החוק הרוסי בעונת 2006/07 החלה דרישה לשחקן הישראלי וכתוצאה מזה גם השכר שלו עלה, אבל העונה הכל חוזר לפרופורציות והשכר ירד בחזרה".

גולנסקי מסביר ש"המצב הכלכלי השנה הביא את הקבוצות למצב שהן החליטו לצמצם את מספר השחקנים בסגל". אם בעונה שעברה עברו בכל קבוצה בממוצע 15.5 שחקנים, העונה הזאת נכון לסוף נובמבר מתנהלת כשבסגלים יש פחות מ-12 שחקנים שמקבלים שכר, שחלקם מקבלים שכר נוער.

ובכן, האם החוק הרוסי היטיב בסופו של דבר עם השחקן הישראלי? שאלה טובה. הוא היטיב כנראה בעיקר עם שחקני הדרג השני והשלישי, שמצאו את עצמם בליגת העל נאבקים על מקום החמישייה. רק שבמקביל הוא גם פגע קשות ברמה של הליגה.

כמה טוב להיות זר

מי שימשיך ליהנות באופן יחסי הם השחקנים הזרים. מעבר ליתרון המוכר של מס מרבי בגובה 25%, הרוב הגדול של הקבוצות מנצלות עד תום פרצה בחוקי המס שהופכת את העסקת שחקנים אמריקנים לסופר-כדאית. מדובר על אמנת המס למניעת כפל מס בין ארצות הברית לישראל, שקובעת כי ספורטאי תושב ארה"ב שעובד בישראל לא יצטרך לשלם מס על הכנסתו בתנאי שהיא אינה עולה על 400 דולר ברוטו ביום (12,000 דולר בחודש).

מבחינת נתוני השכר של השחקנים הזרים לעונה הנוכחית, עולה שלפחות 25-30 זרים עונים על הקריטריון של כאלו שלא צריך לשלם עבורם מס בכלל. אז למה להעסיק ישראלים?

"יש היום בליגה הרבה מאוד שחקנים אמריקנים שלא משולם עבורם מס, ואני מניח שזה שיקול מרכזי בהעסקה של השחקנים האלו", מודה גולנסקי. דבר נוסף שנותן עדיפות לשחקנים זרים על פני ישראלים הוא העובדה ששחקנים זרים מוכנים לעבוד עם חוזים זמניים ולוקחים את הסיכון שבכל יום נתון קבוצה יכולה לזרוק אותם. "בניגוד לחוזים שקבוצות עושות עם ישראלים, קבוצות מחתימות לא מעט שחקנים זרים על חוזה לחודש", אומר גולנסקי. "בכל חודש שעובר, הן מאריכות לו את החוזה בחודש נוסף. שחקן ישראלי לא יסכים לדבר כזה בדרך כלל. העניין הזה הוא תוצאה של המצב הכלכלי הקיים, כשקבוצות לא רוצות ליפול עם שחקן ומעדיפות חוזים קצרים שיהיה להם יותר קל להשתחרר מהם. מתוך 5 זרים שיש לקבוצה בממוצע, אני מעריך שלפחות שני זרים מחזיקים חוזי חודש".

החיים מתחת לאפס

כשמסתכלים על המספר הכולל של תקציבי הקבוצות מזהים על פניו התאוששות קלה. הנה, סך התקציבים של 12 הקבוצות העונה עומד על 147.7 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת העונה שעברה, ועם חילופי שחקנים שיגיעו הפער צפוי אפילו לגדול מעט. אלא שהנתונים מעט מרמים ומראים שאם יש מגמה הרי זו פתיחת פערים בין שתי הגדולות של הליגה לכל היתר. אם שמים את מכבי ת"א והפועל ירושלים בצד, עולה שממוצע התקציב של קבוצה העונה בליגת העל הוא 5.84 מיליון שקלים בלבד - ממוצע שנמוך ב-20% מהתקציב שלפני 2 עונות. לפי הבקרה, צפי ההכנסות של מכבי וירושלים עומד העונה על 89.29 מיליון שקל (מתוך זה: לפי הערכות, מכבי מכניסה כ-70 מיליון שקל, הפועל ירושלים עומדת על כ-19 מיליון שקל), בעוד שאצל יתר 10 הקבוצות בליגה צפי ההכנסות ביחד עומד על 58.4 מיליון שקל.

"ארבע קבוצות התחילו את העונה עם תקציב מינימום שמאפשרת הליגה (4 מיליון שקל - ט.ו)," אומר גולנסקי. "העונה הזאת מושפעת מאוד ממה שקרה במשק. למרות שהליגה נפתחה לפני חודש וחצי, אנחנו מזהים כמה קבוצות שכבר עכשיו יש להן בעיות תזרימיות. זה מטריד אותנו ואנחנו עוקבים אחרי מה שקורה. קבוצות ששמו בתכנון התקציב כסף שהיה מיועד לכיסוי חובות עבר - זה הכסף הראשון שהן לא מעבירות. קבוצות השנה מאוד מאוד זהירות כי הן יודעות שאין להן מאיפה להביא את הכסף. קח למשל קבוצה כמו נהריה בשנה שעברה שהחלה את העונה עם תקציב גבוה יחסית, העונה באופן אוטומטי מפעילה קבוצה בתקציב מינימום. בני השרון ירדה השנה בתקציב. הפועל חולון מתנהלת בצורה מאוד זהירה.

"כשקבוצות באו לאשר אצלנו את התקציבים לעונה הזאת, כבר היה ברור שקבוצות נמצאות על הקשקש ויהיה להן מאוד קשה לגמור את העונה. ספונסרים שפעם נתנו יותר בקלות לקבוצות, או גורמים חיצוניים - היום יותר קשה להם או שלא נותנים בכלל. המצב השפיע בעיקר על הקבוצות הקטנות, שהיום לא מצליחות בכלל לגייס כסף. אלו קבוצות שאין להן יותר מדי מה למכור, ורוב העסקאות מבוססות על קשרים אישיים. אני חושב שבעונת 2007/08 כשחולון לקחה אליפות, היתה איזושהי אופוריה. קבוצות או אנשים האמינו שאפשר לקחת אליפות, והוציאו כסף. בשתי העונות האחרונות כולם חזרו למציאות".